אל תפלו למלכודת! איך תזהו ותמנעו אלימות משפטית?

למראית עין – תביעה בעניין קטינים. המטרה – התשת ההורה האחר, סגירת חשבונות איתו, פגיעה מתמשכת ועוד היד נטויה.

קחו למשל את הזוג שערך הסכם גירושין ובו התייחסות לכל העניינים הנובעים מעצם הפרידה. בין היתר, הסדרים והוראות הנוגעים לילדים המשותפים. והנה, טרם יבשה הדיו על הסכם הגירושים, יועצת בית הספר שולחת מכתב ובו המלצה שהילדים המשותפים, המתקשים להסתגל למציאות שהוריהם נפרדו, יקבלו טיפול רגשי. אחד ההורים מתנגד בתוקף, לא מוכן לשמוע, מנתק שיחות ומתעלם מהודעות של ההורה האחר. למה? ככה. יתכבד לו ההורה האחר, זה שחושב שהילדים זקוקים לטיפול הרגשי וילך לבית משפט. עד אז, התשובה היא, לא. והילדים? הם לא יקבלו טיפול וישלמו מחיר.

אלא, שגם החלטה שיפוטית, אם תינתן, לא בהכרח תיושם. יכול ההורה הסרבן להמשיך לעמוד בסירובו. ושוב, חזרה לבית המשפט ושוב החלטות ושוב סרבנות. והילדים? הם לא יקבלו טיפול וישלמו מחיר. ובמקום טיפול רגשי, ייתכן שמדובר במחנה של הצופים שמי מההורים מתנגד להשתתפות הילד בו, או בחוג, או בשיעורי נגינה או בכל דבר אחר שתעלו על דעתכם. התשובה היא לא, וסוליות נעליו של ההורה שנלחם על זכויות הילדים המשותפים נשחקות בדרך אל ומבית המשפט.

זו דוגמה לאלימות משפטית קשה ומכוערת שנוקט בה הורה שעושה שימוש לרעה בזכויותיו כאפוטרופוס לילד המשותף.

למראית עין – תביעה רכושית שמגיש אדם כנגד בן זוגו. המטרה – סחיטה ודרישה לקבלת זכויות או משאבים, שעל פי דין לא מגיעים לתובע.

קחו למשל בעל שרעייתו רופאה מנתחת בעלת שם ומוניטין. בני הזוג נפרדו ותביעת גירושים מתבררת בבית הדין. בינתיים בבית המשפט לענייני משפחה – הבעל מגיש תביעה רכושית בה הוא דורש לקבל חלק גדול יותר ברכוש המשותף, כי לאשתו יש קריירה מזהירה והיא יכולה להתחיל מחדש גם אם לא תקבל כלום מהרכוש המשותף. ובכלל היא זו שיזמה את הגירושים, ולכן, לדעתו, מגיע לו לקבל לפחות 80% מהרכוש. ההליך התברר, ובחלוף שלוש שנים, הבעל הפסיד בתביעתו. הוא ממשיך להתגורר בבית המשותף, טוען שאין לו לאן ללכת ומגיש ערעור.

בחלוף כשנה וחצי, ערעורו נדחה. עד כאן נשמע שהמערכת עובדת, והצדק ניצח. אלא שהבעל לא עוצר. הוא עותר לבית המשפט העליון ובמקביל מגיש תביעה חדשה בעניין רכושי (ייתכן שאף שולי) וחוזר חלילה, עד כלות. המטרה – לשבור את רוחה של אשתו, להתיש אותה עד שתיכנע לתכתיביו, אחרת תמצא עצמה במשך שנים במעגל מכושף של תביעות וערעורים. מציאות שפוגעת, מכבידה ואולי גם בעלת השלכות על יכולתה של האישה לעבוד במקצועה, להתפתח וכיו"ב.

עוד מקרה של אלימות משפטית קשה ומכוערת, שנוקט בה בן זוג שעושה שימוש לרעה בשיתוף הכלכלי שנוצר בינו לבין בת הזוג, ודורש לקבל יותר ממה שמגיע לו.

למראית עין – תביעה להתמנות כאפוטרופוס על הורה קשיש. המטרה – השתלטות על גופו ורכושו של ההורה, מידורו מילדיו האחרים, מבני משפחתו וניצולו מבחינה כלכלית.

קחו למשל אם קשישה שהתאלמנה לאחרונה. היא לא לגמרי בריאה ולפעמים קצת לא מרוכזת, אולי אפילו שוכחת מדי פעם היכן הניחה דבר מה. למרות זאת, היא עצמאית מאוד – יש לה חברות והן נפגשות פעם בשבוע בפרלמנט בקפה השכונתי. היא מנהלת את חשבון הבנק שלה, מקפידה לשלם הכל בזמן וגם מפנקת את ילדיה ונכדיה במתנות נדיבות. בת הזקונים של הקשישה, אישה בראשית שנות החמישים שלה, בודדה וערירית, צופה פני עתיד ומעוניינת לקבוע עובדות בשטח. היא עוברת לגור בבית האם הקשישה ומבהירה שתישאר בבית גם לאחר שהאם תלך לעולמה, וגם, אם אפשר, תתפנק ותרשה לעצמה הוצאות על חשבון הקשישה. הבת מגישה תביעה להתמנות כאפוטרופוס יחידה על האם הקשישה, ובכך היא כופה על אמה סכסוך משפחתי, שכן האחים שלה מתנגדים. האֵם הקשישה תאלץ להתייצב לדיונים בבית משפט ולחיות במתח ובדאגה שיחד עם מפח הנפש שהיא חווה יכולים לפגוע בבריאותה ולסכן אותה.

עוד מקרה של אלימות משפטית קשה ומכוערת. ויש לה שם "מכובס": סכסוך קדם עיזבון.
איך עוצרים אלימות משפטית – נגדכם או נגד יקיריכם?

חשוב להבין שדלתות בית המשפט פתוחות לכל מי שרוצה לבוא בשעריו ולהגיש תביעות – יהיו מניעיו אשר יהיו. הליכים מתקיימים ויתקיימו תמיד. החוכמה היא לזהות את האלימות המשפטית, ולבנות אסטרטגיה שתעצור את המעגל המכושף.

בחברת ארתור שני ושות' אנחנו בעלי ניסיון ומיומנים מאוד בזיהוי אלימות משפטית, ומחלקת הליטיגציה שלנו תדע לתכנן אסטרטגיה שתביא לעקירתה מן השורש.