מילון מונחים בדיני משפחה, גירושים וירושה

אהבה

כך בדרך כלל הכל מתחיל. אהבה יכולה להסתיים ולהפוך לחברות שמקלה על הפרידה ועל הדרך שבה נפרדים. כדאי להיזכר איך הכל התחיל…

אופציות

ניירות ערך, המאפשרים לעובד לרכוש מניות של החברה במחיר קבוע מראש. תאגידים רבים מעניקים לעובדים אופציות כתמריץ כלכלי להגברת התפוקה בעבודה. כך, גם במסגרת הליך חלוקת רכוש בין בני זוג, ישנם מקרים בהם מעורבות אופציות, להן זכאי אחד מבני הזוג ועולה שאלה בדבר אופן חלוקתן.

הלכת החוטים השזורים

עקרון הלכת החוטים השזורים בוחן את מכלול הנסיבות של הצוואה, תוך שילוב של מספר גורמים כגון השפעה בלתי הוגנת, כושר מנטלי ולחצים חיצוניים. כאשר חוטים אלה משתלבים יחד, הם עשויים להוביל לביטול הצוואה. כדי להבטיח שהצוואה או הירושה מבוצעות על פי כוונת המצווה האמיתית, ללא השפעה בלתי הוגנת, בית המשפט שואל את עצמו שאלות מנחות: האם הייתה השפעה בלתי הוגנת? האם המצווה היה כשיר מנטלית בעת כתיבת הצוואה? האם היו גורמים חיצוניים שהשפיעו על כתיבת הצוואה? לדוגמה: במקרה שבו מומחה שינה את חוות דעתו לאור ראיות חדשות, בית המשפט קבע שהצוואה נכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת. ניתוח מכלול הנסיבות הוביל להחלטה על ביטול הצוואה.

הלכת חניון חיפה

הלכת חניון חיפה: (בר"ע 103/82) הלכה אשר הגדירה, לראשונה, את הקריטריונים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, בערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום (בית המשפט לענייני משפחה). שם קבע בית המשפט העליון כי בקשת רשות ערעור תתקבל, רק כאשר הבקשה מעלה שאלה משפטית חשובה, אשר להכרעה בה יש חשיבות ציבורית כללית, החורגת מעניינם הספציפי של בעלי הדין.

הלכת מרום

הלכת מרום מדגישה את חשיבות הכוונה הברורה של המצווה בצוואה. כאשר מתגלעות סתירות או אי-בהירות, ההלכה קובעת כי יש לפרש את הצוואה בהתאם לרצונו הכללי של המצווה, במטרה למנוע ביטולה בשל פגמים טכניים. כדי להבטיח שהצוואה או הירושה מבוצעות על פי כוונת המצווה האמיתית, ללא השפעה בלתי הוגנת, בית המשפט שואל את עצמו שאלות מנחות: האם יש סתירות בתוך הצוואה? האם הכוונה הכללית של המצווה ברורה? האם ניתן לפרש את הצוואה כך שתשקף את רצונו של המצווה? לדוגמה: בפסק דין המתנגד לצוואה של אם שהורישה רכושה לנכדי אח נוסף, ילדיה של המנוחה התנגדו. ההחלטה התמקדה בכוונה הכללית של המנוחה, ובית המשפט קבע שהצוואה משקפת את רצונה הכללי להעדיף את הנכדים על פני ילדיה.

ייפוי כוח מתמשך

מסמך שבו אדם בעל כשירות משפטית, המסוגל להבין בדבר, יכול למנות ולקבוע את זהותו של אדם אחד או יותר, שיטפל בענייניו – הרכושיים, הרפואיים והאישיים – במקרה שבו יהפוך לא כשיר לבצע פעולות בענייניו אלה, בעצמו.

אחריות הורית

אחריות של ההורים כלפי ילדיהם. היא תמיד שם – כשהייתם משפחה וגם אחרי הפרידה, כל הורה בפני עצמו. זו גם ברירת מחדל בעיני המחוקק, שרואה בשני ההורים את מי שיש להם את הזכויות והחובות כלפי ילדיהם – בכל עניין שתוכלו לחשוב עליו, בוודאי בכל מה שקשור לגידול הילדים, בריאותם, התפתחותם הנפשית והפיזית, חינוכם ועתידם.

אמנה משפחתית

אחד מהמנגנונים המשפטיים המומלצים ביותר לשמירה על רכוש משפחתי שנצבר בעמל רב לאורך דורות, למימוש הייחודיות שלו ולשמירה על התנהלות משפחתית תקינה ביחס אליו.

אפוטרופסות

זה המונח המשפטי לדאגה מלאה בכל תחומי החיים (אישי, רפואי ורכושי) למי שמבחינת מצבו הרפואי או הקוגניטיבי אינו מסוגל לדאוג לעצמו ולנהל בכוחות עצמו את ענייניו – בית המשפט ממנה אפוטרופוס (אחד או יותר), שיפעל על מנת לסייע לו, לדאוג לענייניו ולהגן עליו ועל רכושו.

בית דין רבני

אחד מסוגי בתי המשפט במדינת ישראל. בישראל קיימים בתי משפט ייחודיים. לדוגמה: בית דין לעבודה, בו נידונים סכסוכים בין עובדים למעסיקים. בית הדין הרבני, שהשופטים בו הם דיינים, דן באופן בלעדי בגירושים של בני זוג יהודים. כאן יבררו את רצונם החופשי והסכמתם להתגרש וכאן יתבצע טקס הגירושים עצמו. בתי דין רבניים קיימים בישראל עוד לפני קום המדינה. חשוב לדעת, שלבית הדין הרבני, יש גם רשות (סמכות) לדון בתוצאות של גירושים: חלוקת רכוש, חלוקת אחריות הורית כלפי הילדים ומזונות ילדים או אישה (רק אישה! אין מזונות גבר). נציין, שבני זוג מוסלמים מתגרשים בבית הדין השרעי ובני זוג נוצרים מתגרשים בבית הדין של העדה הנוצרית אליה הם שייכים.

בית המשפט לענייני משפחה

זהו בית משפט שלום מיוחד, שהוקם בשנת 1995 והוא בעל הסמכות לדון בכל ענייני המשפחה והירושה, למעט הגירושים עצמם, שכאמור מתבצעים בבית דין דתי בהתאם לדת (ראו "בית דין רבני").

גירושים

זוהי הפרידה הפורמלית של בני זוג נשואים. בני זוג שנישאו בנישואים דתיים, יוכלו להתגרש בישראל רק בבית דין דתי, בהתאם לדת שהם שייכים אליה (ראו "בית דין רבני"). חשוב לדעת, שבני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל ושניהם בני אותה דת, יוכלו להתגרש בישראל רק בבית דין דתי, בהתאם לדת שהם שייכים אליה. בני זוג נשואים, שאינם בני אותה דת, נישואיהם יותרו בישראל במסגרת הליך משפטי שמתקיים בבית המשפט לענייני משפחה. אצל יהודים, בטקס הגירושים בבית הדין הרבני, האיש מסכים "לגרש" את האישה, והאישה מסכימה לקבל את הגט מהאיש.

גישור פרטי

הליך ליישוב מחלוקות שלא באמצעות בית משפט (ליטיגציה). מטרתו היא יישוב מחלוקות באמצעות שיחה, ומתוך כוונה להגיע להסכמה אמיתית ערוכה בכתב ובזמן קצר. דיון – זהו המונח המקצועי ל"משפט", כלומר, התייצבות בפני שופט/ת בבית משפט, בעניין תביעה שהוגשה (או שאתם המגישים ואז אתם "התובעים" או שהיא הוגשה נגדכם ואז אתם "הנתבעים"). ישנם סוגי דיונים רבים. דיון הוכחות למשל, הוא דיון שבו נחקרים התובע/ת והנתבע/ת והעדים שלהם. מטרתו להוכיח את הגרסה של כל צד.

דיון

זהו המונח המקצועי ל"משפט", כלומר, התייצבות בפני שופט/ת בבית משפט, בעניין תביעה שהוגשה (או שאתם המגישים ואז אתם "התובעים" או שהיא הוגשה נגדכם ואז אתם "הנתבעים"). ישנם סוגי דיונים רבים. דיון הוכחות למשל, הוא דיון שבו נחקרים התובע/ת והנתבע/ת והעדים שלהם ומטרתו להוכיח את הגרסה של כל צד.

הלכת השיתוף

היא הסדר משפטי ביחס לרכוש משותף של בני זוג. הסדר זה חל לפני שנחקק חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 ולכן חל על זוגות שנישאו לפני 1/1/1974. במקביל, חל הסדר משפטי זה על זוגות בישראל שאינם נשואים, אבל באופן מהותי היחסים שלהם כמו של בעל ואישה – מתגוררים יחד, חולקים חיים ומשק בית. אלה בני הזוג שנהוג לקרוא להם ידועים בציבור.

הסכם משפחתי

הסכם משפחתי, הוא חוזה מיוחד במובן הזה שהצדדים שלו הם בני משפחה (שונה מחוזים אחרים שאולי נתקלתם בהם, בהם הצדדים הם זרים: לדוגמה משכיר ושוכר או אנשים שיש ביניהם יחסים עסקיים, כגון מעביד ועובד או ספק ובעל עסק וכו'). מעניין לדעת, שהסכמים משפחתיים הם רבים ומגוונים. בקבוצה אחת: הסכמים שצופים פני עתיד. למשל, הסכמי ממון לפני נישואים, או הסכמי הורות בין אנשים שמתכננים הורות משותפת למרות שאין ביניהם יחסים אישיים. בקבוצה אחרת: ההסכמים שמסיימים סכסוכים ומחלוקות. למשל, הסכמי גירושים או הסכמים שמסדירים חלוקת עיזבון בין יורשים. הייחוד בתחום דיני המשפחה, הוא היחסים המיוחדים בין הצדדים להסכמים, ההבנה שלעתים רגשות מבעבעים ולהבות הסכסוך גבוהות, ולכן, בשונה מהסכם שכירות למשל, הסכמים בתחום דיני המשפחה מוגשים לאישור בית המשפט לענייני משפחה. במעמד האישור, לאחר שבית המשפט מוודא שהצדדים להסכם הבינו אותו היטב, מקנה בית המשפט תוקף של פסק דין להוראות ההסכם. יש בכך רצינות גדולה שהמחוקק מייחס להסכמים משפחתיים וגם מעמד של מסמך מחייב – פסק דין שאפשר וניתן לאכוף בבית המשפט, אם בעתיד, תהיה מחלוקת ביחס ליישומו.

ודוק

משמעות המילה בארמית היא לבדוק דבר בעיון ובדקדוק. אם שמעתם את המילה מפי עו"ד או שופט, הכוונה בשפה המשפטית היא שיש צורך לשים לב להמשך הדברים, המסבירים, מדגישים או מוכיחים את הנאמר לפני-כן.

חזקת הגיל הרך

חזקה היא מונח משפטי המניח מראש נכונות עובדה מסוימת. המחוקק קבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962, שילדים צעירים מגיל 6 שנים, הם ילדים בגיל הרך, שזקוקים לתשומת לב וטיפול אינטנסיביים יותר, מאשר ילדים שהם מעל גיל 6 שנים. זוהי חזקת הגיל הרך. בשנות ה-60' ההורה שבאופן מסורתי היה בבית והעניק את הטיפול הזה לילדים בגיל הרך, היתה האם. על כן, בנסיבות של פרידת ההורים, היתה האם ההורה עמו התגוררו הילדים בגיל הרך, ההורה שקיבל את המשמורת עליהם. מאז חלו תמורות רבות במעמד של נשים, בהשתלבותן במעגל העבודה וכן ישנם שינויים בהרכבים המשפחתיים ובנכונות והרצון של אבות להיות הורים מעורבים, משמעותיים ומיטיבים לילדיהם, גם אלה שבגיל הרך. חשוב לדעת, שחזקת הגיל הרך טרם שונתה על ידי המחוקק, אולם בפועל, נבחן בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי, כל מקרה ומקרה לגופו בטרם יוחלט באיזו דרך יחלקו הילדים (בגיל הרך וגם גדולים יותר) את הזמן עם כל אחד מהוריהם שנפרדו.

חלוקת רכוש ואיזון משאבים

חשוב לדעת, שהחיים המשותפים של בני זוג – נשואים או ידועים בציבור – יוצרים שיתוף כלכלי ביניהם. על כן, אם במהלך החיים המשותפים צוברים בני הזוג רכוש, הוא בעצם משותף לשניהם. השיתוף יכול להיות פורמלי, למשל אם הרכוש רשום על שם שני בני הזוג, כגון דירה שרשומה על שם שניהם במרשם המקרקעין (טאבו), או להיות מהותי, גם ללא רישום. למשל, כספים בקרן השתלמות, שנצברים על שם אחד מבני הזוג במהלך החיים המשותפים ובן הזוג הלא רשום, זכאי לחלק בהם. המושג המשפטי לחלוקה של רכוש שרשום על שם שני בני הזוג, הוא פירוק שיתוף. המושג המשפטי לחלוקה של רכוש שרשום רק על שם אחד מבני הזוג, אבל האחר זכאי לחלק בהם, הוא איזון משאבים. כדאי לדעת, שאתם רשאים לקבוע כיצד, אם בכלל, תתנהלו מבחינה כלכלית/רכושית במהלך החיים המשותפים וזאת בדרך של הסכם. לנשואים מבינכם, יהיה זה הסכם ממון (אפשר לערוך אותו לפני הנישואים וגם במהלכם). לאלה מכם שחולקים חיים משותפים ללא נישואים, יהיה זה הסכם חיים משותפים.

טקס גירושים

גירושים בבית הדין הרבני, מחייבים בירור מקדים של רצון בני הזוג והסכמתם להתגרש. במקרה בו שוכנע בית הדין הרבני שהגירושים הם בהסכמה, מתקיים טקס קצר של סידור גט בין הבעל והאישה. הגט הוא מסמך שנכתב על ידי סופר סת"ם על קלף וכשהכתיבה מסתיימת, מוסר אותו הבעל לאישה בנוכחות עדים. קיבלה האישה את הגט, היא מוכרזת כמי שמותרת לכל אדם (למעט כהן). כלומר, האישה כבר אינה רעייתו של הבעל.

ידועים בציבור

ידועים בציבור הוא מצב משפטי שיצרה פסיקת בית המשפט העליון. מצב משפטי לזוגות בישראל שאינם נשואים, אבל באופן מהותי היחסים שלהם כמו של בעל ואישה – מתגוררים יחד, חולקים חיים ומשק בית. זהו מצב משפטי חשוב, שנותן מענה למי שבוחרים לא להינשא ולמי שמנועים מלהינשא בישראל, על פי הדין הדתי שחל עליהם. למשל, כהן וגרושה יהודים, בני זוג שאינם משתייכים לאותה דת, או בני זוג שאחד מהם עדיין נשוי, בעל כורחו, לאחר/ת. המצב המשפטי הזה, מסדיר, בין היתר, את הזכויות והחובות של בני הזוג, גם במוסדות ובגופים ממלכתיים כגון ביטוח לאומי, קופות פנסיה וגמל ועוד.

ירושה

ירושה היא העברה. אפשר לרשת תכונות, למשל צבע עיניים. אפשר לרשת רכוש. יורשים את הרכוש של מי שכבר אינו בין החיים. העברת הרכוש בין הנפטר לבין יורשיו חשובה, כדי שרכוש הנפטר לא יישאר ללא בעלים. אפשר להעביר את הרכוש בדרך של צוואה – במקרה זה, עורך בעל הרכוש מסמך מפורט ובו הוראות ביחס להיקף הרכוש שלו ולמי הוא בוחר לצוות אותו (להעביר את הרכוש לאחר מותו). אפשר להעביר את הרכוש בדרך של ירושה על פי דין, כלומר, על פי ברירת המחדל של הוראות חוק הירושה תשכ"ה 1965, שקובע מי הם היורשים של הנפטר, בהתאם לקריטריונים שונים ומה חלקם ברכושו.

כתובה

כתובה היא מסמך משפטי מחייב. שטר שבו מפורטים חובות שהבעל מתחייב בהם כלפי אשתו, במהלך החיים המשותפים שלהם וגם בנסיבות של גירושים או מות הבעל והותרת האישה אלמנה. כתובה נערכה ונחתמה בעבר בטקס הקידושים, שקדם לטקס הנישואים. היום נערכת הכתובה ונחתמת בטקס הנישואים, בחופה. דרישה למימוש התחייבויות הבעל בכתובה מוצגת היום במסגרת גירושים או כתביעת חוב כלפי עיזבון הבעל. זוהי דרישה כספית והיקפה נגזר מהתחייבותו הספציפית של הבעל בכתובה בכל מקרה ומקרה. חשוב לדעת, שיש הבדל בין כתובה שנערכת בעדות אשכנז לבין כתובה הנערכת בעדות ספרד. חתן אשכנזי מתחייב בכתובה בסכום קבוע וצנוע "עיקר כתובה". חתן ספרדי מתחייב בכתובה גם בעיקר כתובה, אבל הוא יכול, אם רצונו בכך, להוסיף "תוספת". אישה שמתגרשת מחתן ספרדי, יכולה לדרוש גם את עיקר הכתובה וגם את התוספת ולעיתים מדובר בסכומים גבוהים מאוד. זהירות! מדובר במסמך מחייב ולא סתם פולקלור יהודי עתיק.

ליטיגציה

התדיינות שיפוטית. כל צד ממנה לעצמו עו"ד אשר מייצג את האינטרסים שלו/ה כנגד האחר/ת. תהליך אשר גובה זמן, אנרגיה וכסף רב.

מזונות אישה

חתן יהודי מתחייב לפרנס את רעייתו. זו אחת מההתחייבות שהוא מקבל על עצמו בעת שהוא מקדש אותה להיות רעייתו (ראו "כתובה"). ההלכה היהודית מגדירה סטנדרט לחתן היהודי, עליו לפרנס את רעייתו באופן מכובד ולא פחות מאורח החיים שהיה לה בבית אביה. "עולה עימו ואינה יורדת". חובה זו של בעל על פי דין תורה מסתיימת עם הגירושים. לכן, אישה שאינה במעגל העבודה, ואין לה מקורות הכנסה, רשאית לדרוש תוך כדי הליך הגירושים, שהבעל ימשיך לפרנס אותה, בדרך של תשלום מזונות אישה וזאת עד שבני הזוג יתגרשו. היקף התשלום, עשוי להיות גבוה ותואם את רמת החיים לה הורגלה האישה בשנות הנישואים.

מזונות ילדים

פרנסת בני המשפחה היתה בעבר חובתו של הבעל. בעוד שכלפי אשתו, חובה זו פוקעת עם הגירושים (ראו "מזונות אישה"), כלפי הילדים המשיכה חובת הפרנסה לחול על האב עד שיגיעו הילדים לגיל בגרות, 18 שנים. היום, צומצמה חובת האב לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו בגיל הרך (ראו "חזקת הגיל הרך") וביחס לילדים המשותפים שהם מעל גיל 6, חולקים ההורים, שניהם, בחובת פרנסתם עד גיל 18 שנים או סיום הלימודים בכיתה י"ב. חשוב לדעת, שחלוקה זו אינה בהכרח שוויונית, והיא נבחנת בכל מקרה ומקרה, ותוך התייחסות להיקף הזמן שהילדים חולקים עם כל אחד מההורים ולקיומו או העדרו של פער בהכנסות ההורים. ועוד חשוב לדעת, שיש גם חובה (מופחתת) ביחס לפרנסת ילדים שממשיכים את לימודיהם בכיתות י"ג וי"ד, עתודאים, מי שבוחרים לעשות שנת שירות וכן ביחס לפרנסת חיילים וחיילות ומי שבוחרים בשירות לאומי.

מזונות משקמים

הגרסה האזרחית של מזונות אישה. ייתכן שמזונות משקמים ייפסקו לטובת גבר או לטובת אישה. מדובר בהסדר שחל רק אצל ידועים בציבור ובניגוד למזונות אישה, יכול החיוב להתקיים גם לאחר הפרידה.

מס ירושה/מס עזבון

מס ירושה ומס עזבון הם מיסים שמאז שנות ה-80 אינם קיימים בישראל, אך קיימים בחלק ממדינות העולם ואולי עוד ישובו. מס עזבון הוא מס על כל העזבון שהותיר אחריו אדם שנפטר. מס ירושה הוא מס המחויב על כל מנת העזבון אותה קיבל יורש/ת.

ניכור הורי

תופעה חדשה יחסית, שלפיה – הילד מפגין ניכור לאחד מהוריו, על רקע פרידה או גירושים. בשל התגברות התופעה, מונו לאחרונה שופטים מרכזיים בבתי המשפט לענייני משפחה, על מנת לאתר מצב של ניכור הורי בשלב מוקדם יחסית, ולהתמודד עימו ביתר הצלחה.

ניכור הורי לעת זקנה

ניכור הורי לעת זקנה הוא מצב שבו אחד הילדים או גורם שלישי מעצבים את תודעתו של אחד ההורים ומשפיעים על אופן קבלת ההחלטות שלו, ביחס לבני משפחה אחרים. לאחר הכרה בחולשתו של ההורה, מתרחש הניצול באופן הדרגתי ומחושב, לעיתים במצבים שבהם ההורה חש בדידות לאור התאלמנותו, או לאחר שבן זוגו נהפך לסיעודי.

סעד

סיוע שמגישה ערכאה שיפוטית לבעל דין. דוגמאות לסעדים: מזונות זמניים, צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו עיכוב יציאה מהארץ.

עיזבון

רכוש שאדם שנפטר "עוזב" אחריו, ליורשיו.

עילות (אשם) בגירושים

לפי בית הדין הרבני, יש 7 סיבות שהופכות גבר או אישה ל"אשמים" בגירושיהם. זה אולי נשמע מוזר, כי רק אתם יודעים מה הוביל לגירושים שלכם, אבל מסתבר שפסיקת בית הדין הרבני יכולה לעלות לכם הרבה מאוד כסף.

פסיקה

בית המשפט מכריע בסכסוך בדרך של מתן פסק דין. שיטת המשפט במדינת ישראל, מקנה לפסקי דין שבית המשפט העליון נותן משמעות עמוקה יותר מהכרעה במקרה נתון. פסקי הדין של בית המשפט העליון, מנחים את בתי המשפט הנמוכים יותר כיצד יש לפסוק, כיצד יש לפרש את החוק, הנחייה מחייבת. מכאן, פסיקת בית המשפט העליון מכונה "הלכה" ובתי המשפט הנמוכים מחויבים לפסוק לפי הפסיקה.

צו קיום צוואה/צו ירושה

צו מעין שיפוטי שנותן תוקף לחלוקת העזבון בהתאם לצוואה או בהעדרה, לפי חוק הירושה.

צוואה

מכשיר משפטי של העברה בין-דורית. יש 4 סוגי צוואות: צוואה בעדים, צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות (למשל בפני נוטריון) וצוואה חריגה בע"פ רק במקרים שהמצווה מאמין שהוא שכיב מרע (חולה הנוטה למות) (ראו גם "ירושה").

קטין

חלק עיקרי בעבודת בתי המשפט לענייני משפחה היא להכריע בסכסוכים בין הורים בקשר לילדיהם הקטינים. זאת, בהתאם לחוק משנות ה-60' בשם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות.

ראיות

ראיות הן פריטים פיזיים או מידע מאומת, המשמשים להוכחת עובדה. דוגמה לסוגים אפשריים של ראיות: עדות, מסמך, תמונה, סרטון, הקלטות, בדיקות רפואיות ועוד.

רשם לענייני ירושה (או רשם הירושות/רשם הצוואות)

רשות שהוקמה בעקבות תיקון חוק הירושה, ולו שני תפקידים: האחד – לבצע את הנחיות האפוטרופוס הכללי בכל הקשור בירושה ובצווי קיום צוואה, והשני – לשמור על צוואות שהופקדו אצלו.

שלום בית

שלום בית הוא מצב שבו על אף שקיימים חיכוכים בין בני הזוג, הם מוצאים את הדרך לחיות יחד בשלום ובהרמוניה תוך שהם מתגברים על הפערים ועל המחלוקות שביניהם. בפני זוגות שמבקשים להתגרש, עומדת האפשרות לערוך "הסכם שלום בית לחילופין גירושים", המהווה תוכנית פעולה לכל תרחיש – גם אם התהליך יסתיים בגירושים וגם אם יצליחו בני הזוג לגשר על הפערים. מטרת ההסכם היא הסדרת כלל הסוגיות בנוגע לחיים המשותפים של בני הזוג, והאופן שבו ינסו לשקם אותם.

תלונת שווא

כאשר אחד מהצדדים מגיש תלונה שקרית במשטרה מתוך מניעים רגשיים, נקמה או במטרה להרחיק את הצד השני מילדיו, או לשנות הסדרי הורות שנקבעו לאחר הליך הגירושים.

תביעה זדונית

כאשר אדם משתמש לרעה בהליך משפטי, ללא ראיות או יסוד מוכח לטענותיו, ומתוך כוונה תחילה להפליל את הנתבע.