ידועים בציבור? "הלכת השיתוף" נושפת בעורפכם

כפי שראינו, כאשר מדובר ב"ידועים בציבור", בין אם מתוך בחירה ובין אם לאו, יכול ויחול שיתוף רכושי בין בני הזוג. ההשלכות של מצב זה עלולות להיות דרמטיות, במיוחד כשלא מכירים את הנושא.

מהיום, ההשלכות דרמטיות יותר פי כמה וכמה. זאת, בשל פסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון בירושלים, אשר ניתן בהליך בע"מ 1983/23, ובו נקבעו הלכות חדשות וגורפות בעניין חלוקת הרכוש בין ה"ידועים בציבור". לפי ההלכה החדשה, אם הוכח שבני הזוג הינם "ידועים בציבור", בתי המשפט חייבים להחיל על רכושם שיתוף מלא ושווה, מחצה על מחצה, או לקבוע כי אין שיתוף כלל, בלי אפשרות לסטות מקביעה בינארית זו.

אין דרך להפחית מהחשיבות של הכלל המהפכני הזה. לפני ההלכה החדשה, הייתה לבתי המשפט לענייני משפחה סמכות לדון באופן פרטני בהיקף השיתוף רכושי, בהתחשב בניואנסים של כל מקרה לגופו, ובעקרונות הצדק והשוויון. למשל, במקרה של דירת מגורים, אשר נרכשה ע"י אחד מבני הזוג זמן רב לפני תחילת הזוגיות, אבל שאחר כך שופצה ע"י בן הזוג השני, היה יכול בית המשפט לפסוק, כי היקף הזכויות של בן הזוג השני יהיה בהתאם להיקף השקעתו בדירה. נכון להיום, בעקבות ההלכה החדשה, קביעה זו בלתי אפשרית, ובית המשפט במקרה זהה יצטרך לבחור בין שתי אופציות: שיתוף שווה של "50 על 50", או היעדר שיתוף. זאת, כאשר השתכנע בית המשפט לענייני משפחה, כי בני הזוג הינם "ידועים בציבור" ופעלו במאמץ משותף – לא משנה באילו חלקים – ביחס לרכוש הספציפי הנדון. ראינו, שההגדרה הזאת אינה קבועה בחוק, אין רשימה סגורה וברורה של קריטריונים, ויש אין ספור נסיבות חיים שעלולות להשפיע על התוצאה הסופית.

לכן, למעשה, כל זוג בישראל שאינו נשוי, מכל סיבה שהיא ושלא קיבל ייעוץ מקצועי בנושא, עשוי למצוא את עצמו מתמודד עם סכנה ממשית של נזק לרכושו, כאשר נכפית על בני הזוג חלוקת רכוש גורפת ללא יוצא מן הכלל, מבלי שהם התכוונו אליה בכלל.