מדריך חלוקת רכוש

איך מחלקים את הרכוש אחרי גירושין או פרידה? מדריך למתגרשים ולזוגות ידועים בציבור שעומדים בפני פרידה

לאחר תקופת זוגיות משמעותית, היחסים כבר לא מתפקדים כמו שצריך, עד שפרידה או גירושים נדרשים מכורח המציאות. במהלך החיים המשותפים נצברו ברשות בני הזוג נכסים ורכוש, ונשאלת השאלה כיצד עליהם לחלק אותו באופן הנכון והצודק ביותר.

לפניכם מדריך המפרט את הזכויות והחובות של זוגות נשואים ושל ידועים בציבור בנוגע לרכוש האישי ולרכוש המשותף בעת פרידה.

קיימות שתי אפשרויות לחלוקת הרכוש:

1. חלוקת הרכוש לפי הסכם ממון או הסכם חיים משותפים – אם חתמתם על הסכם כזה ואישרתם אותו כדין (בית המשפט לענייני משפחה במקרה של נשואים או בפני נוטריון במקרה של ידועים בציבור) – תוכלו לחלק את הרכוש לפי הסכם זה, בהנחה שההסכם מקיף וכולל את כלל הרכוש ומסת הנכסים הזוגית.

2. חלוקת הרכוש לפי חוקי מדינת ישראל – הדין שחל על ידועים בציבור ועל זוגות שנישאו לפני שנת 1974 הוא "כללי חזקת השיתוף". מדובר באוסף של כללים שפסקו בתי המשפט בישראל. על זוגות שנישאו החל מינואר 1974 חל חוק "יחסי ממון בין בני זוג", ויש לשים לב שמדובר בבני זוג שהמעמד שלהם במשרד הפנים הוא נשוי או נשואה.

חלוקת הרכוש אצל זוגות שנישאו החל מינואר 1974 ולא חתמו על הסכם ממון 

בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, אצל זוגות שנישאו החל מינואר 1974 ולא חתמו על הסכם ממון, חלוקת הרכוש נקבעת לפי "הסדר איזון משאבים". זה אומר שכל אחד מהצדדים זכאי למחצית מכלל הנכסים של הזוג (למעט החריגים שמאפשרים חלוקה שאיננה שוויונית). ברשימת הנכסים נכללים הנכסים החיוביים, כגון דירת מגורים, דירות חיצוניות לזוג, הכנסות מהשקעות, קרנות פנסיה, השתלמות וגמל, ביטוחים, כספים בחשבונות, מוניטין וכושר השתכרות, עסק וכו', וגם הנכסים השליליים, כגון חובות, משכנתא, הלוואות וכו'.

לפי החוק, הנכסים המשותפים לא כוללים מתנות, ירושות, נכסים שנצברו לפני הנישואין, גמלאות מהביטוח הלאומי ו/או פיצויים שנפסקו מכוח החוק עבור נזקי גוף או מוות. בנוסף, לא נכללים נכסים שלגביהם קבעו בני הזוג במפורש באמצעות הסכם ממון שהם אינם מיועדים לחלוקה.

צריכים לחלק את הרכוש המשותף ורוצים עזרה? פנו אלינו

חלוקת הרכוש אצל ידועים בציבור ואצל זוגות שהתחתנו לפני שנת 1974 

זוגות שהתחתנו לפני שנת 1974 וזוגות ידועים בציבור אינם כפופים לחוק יחסי ממון בין בני זוג, וחלה עליהם "חזקת השיתוף", הקובעת שרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, גם אם אינו רשום על שם שני בני הזוג – הרי הוא משותף לשניהם. מכיוון שכל צד תרם את חלקו לחיים המשותפים ולכלכלת התא המשפחתי, הרי שבפרידה – כל אחד מהצדדים זכאי לחלק מהרכוש המשותף. במקרה שצד אחד טוען שנכס מסוים הוא אינו רכוש משותף, הוא חייב להוכיח זאת.

חשוב לדעת: במקרה פרידה של בני זוג שאינם נשואים, בית המשפט יצטרך קודם כל לקבוע אם הזוג עונה להגדרה של "ידועים בציבור" לפי המבחנים של הפסיקה, לאחר מכן להכריז ממתי הם נחשבים לידועים בציבור, לקבוע מהו הרכוש המשותף של בני הזוג ולבסוף – איך הוא יחולק. 

עוד משהו שכדאי לדעת הוא שקיימים סוגים שונים של רכוש שלגביהם לא ברור אם הם נכללים ברשימת הנכסים המשותפים או לא, ואת זה בית המשפט יקבע. לדוגמה: מניות בעסק משפחתי, צבירות פנסיוניות, נכסים שהיו לכל אחד מהצדדים לפני הזוגיות הנוכחית, ירושה שקיבל אחד מהצדדים, מתנה שקיבל אחד מהצדדים וכדומה.

לסיכום:
כפי שראינו, הדין מבחין בין זוגות נשואים לבין אלו שלא, ובין זוגות שנישאו לפני שנת 74' לבין אלו שנישאו אחריה. בכל אחד מהמצבים, חיוני וחשוב שכל אחד מבני הזוג יכיר וידע את הדין החל לגביו ואת משמעותו.

המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקות "גישור פרטי", יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) ומחלקת ניהול הון, נכסים ועסקים משפחתיים בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.

מאמרים נוספים