בת זוג ניצלה את בן זוגה המנוח בעת שהיה בלתי כשיר לערוך צוואה ובבחינת אדם מוחלש. תלותו של המנוח בבת זוגו הייתה כה מהותית, עד שנשלל רצונו החופשי – וכך קבע בית המשפט לענייני משפחה בפסק הדין שהכריע את ההליכים בעניין עזבון המנוח: "לטעמי, המנוח לא היה עצמאי – פיזית וקוגניטיבית, והיה תלוי במידה כזו או אחרת במי שבסביבתו ובפרט במבקשת, שהייתה האדם הקרוב לו ביותר".
בשנת 2004, כשהיה בריא וצלול בדעתו, ערך המנוח צוואה מפורטת, מדויקת ונהירה, ובה ביקש להסדיר את חלוקת רכושו בין בנותיו לבת זוגו לאחר גירושיו (אם בנותיו), ובה העניק לבת זוגו מנה נכבדת מרכושו.
בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי בת הזוג הייתה זו שיזמה והייתה מעורבת בעריכת הצוואות המאוחרות. בת הזוג פעלה לעריכת המסמך המתיימר
להיות צוואת המנוח משנת 2016 – מסמך המיטיב עימה ומעניק לה זכויות רחבות יותר ברכושו של המנוח וחלק גדול יותר בעיזבונו.
משכך, בית המשפט קבע שבת הזוג בחרה לנצל את מצבו של המנוח כאדם מוחלש, תוך שכנועו לערוך מסמכים משפטיים חדשים לטובתה. מצבו הרפואי של המנוח והיותו אדם מוחלש הוביל את בית המשפט למסקנה כי דינה של הצוואה להתבטל.
עוד הכריע בית המשפט כי קיום צוואת המנוח משנת 2004 עולה בקנה אחד עם עקרון כיבוד רצון המת. בצוואה זו פירט והרחיב על אודות נסיבות עריכת הצוואה ואומד דעתו בעת עריכתה.
בית המשפט קבע כי העובדה שהמנוח, בעודו כשיר ובמשך יותר מעשור, לא ערך צוואה שבה הורה על חלקים נוספים מעיזבונו לטובת בת זוגו, אף שיכול היה לעשות כן, מטילה ספק ברצונו לשנות את הוראות צוואתו משנת 2004.
אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.
