אם לא תגבילו את יציאתו מהארץ של הגרוש/ה העתידי/ת שלכם, או את יציאתם של הילדים, אתם מסתכנים בכך שפסק הדין שיינתן בסכסוך גירושים יהפוך ללא רלוונטי. מהו צו עיכוב יציאה מהארץ ומתי חשוב להוציא אותו? הכל במדריך הזה.
צו עיכוב יציאה מהארץ נחשב סעד דחוף ונפוץ בתחום דיני המשפחה, הגירושים והירושה. הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. מדובר באמצעי משפטי חריג שנועד להגביל אדם, בגיר או קטין, לצאת מגבולות ישראל, שכן צו עיכוב יציאה מהארץ פוגע בזכויות אדם חוקתיות לחופש תנועה. אם מדובר בהגבלת אדם שעבודתו בחו"ל, נפגע אף חופש העיסוק. במקרה של אזרח זר – צו עיכוב יציאה מהארץ הוא אמצעי שכמעט לא אפשרי ליישם.
הסמכות לצַווֹת על עיכוב יציאה מהארץ של אדם נתונה לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני, כאשר יש חשש מבוסס מפני סיכול הליכים משפטיים, התחמקות מביצוע פסק הדין, הברחת קטינים וכיוב'. לשם כך, נדרש להציג ראיות מהימנות של ממש, למשל לקיחת דרכונים מהבית המשותף, אסמכתאות בגין רכישת כרטיסים ועוד.
במקרים חריגים ניתן להגיש בקשת עיכוב יציאה מהארץ עוד בטרם החלו ההליכים המשפטיים. ככלל, צו עיכוב יציאה מהארץ תקף לשנה אחת, וניתן להגיש בקשה להארכתו.
בקשת עיכוב יציאה מהארץ - בגירים
כאשר מונחת בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ בפני ערכאה משפטית, היא תיבחן במערכת האיזונים שבין שמירה על זכויות הצד המעוכב לבין חששותיו של הצד שמבקש לעכב. איזונים אלו תלויים בשיקול הדעת של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. יש שלושה חששות נפוצים שצו עיכוב יציאה מהארץ יכול לפתור:
1 – התחמקות מתשלום דמי מזונות ילדים, אישה או מזונות משקמים
ישנו חשש כי במסגרת הליך גירושים או פרידה, אחד מבני הזוג ינסה להתחמק מתשלום המזונות. מזונות ילדים נועדו להבטיח את רמת החיים של הילדים ביום שלאחר הפרידה או הגירושים. מזונות לבן או בת זוג, נועדו להבטיח את רמת החיים לה הורגל בן/ת הזוג הביתי, ממועד פרידת הצדדים ועד להכרעה בעניינם, מבחינה זוגית, ובמקרים חריגים מעבר לכך.
כאשר ישנו חשש סביר כי אחד הצדדים עלול לצאת מהארץ והדבר יכביד על ביצוע פסק דין למזונות, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני עשויים להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ.
2 – מניעת הברחת נכסים ורכוש משפחתי
במסגרת הליך הגירושין או הפרידה, מטפלים בין היתר בחלוקת הרכוש המשותף בין הצדדים. מדובר בנושא רגיש ובעל השלכות משמעותיות על העתיד הכלכלי של כל צד. ישנו חשש כי במסגרת הליך רכושי, מי מהצדדים עלול לצאת מהארץ ולהבריח עימו רכוש אשר נמנה עם הרכוש המשותף לצדדים. גם כאן, כאשר ישנו חשש סביר לכך, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ הנועד למנוע מהחייב העתידי לברוח מהארץ.
3 – מניעת עגינות
כאשר מוגשת תביעת גירושין על ידי איש או אישה, בית הדין הרבני רשאי לצַווֹת על עיכוב יציאה מהארץ לבקשת הצד על מנת למנוע עגינות (אי מתן גט) או כדי להסיר דאגה מסיכול שלום הבית (פחות בשימוש). משפטית, על מנת להתגרש, נדרשת הסכמת הבעל לתת את הגט לאישה והן הסכמת האישה לקבל את הגט מהבעל. משכך, בהעדר הסכמה הדדית – לא ניתן להתגרש.
כמובן שנושא מניעת העגינות רלוונטי רק לזוגות שסמכות השיפוט כלפיהם נתונה לבית הדין הרבני, כך שחלק זה אינו רלוונטי לידועים בציבור, ללהט"ב ולכל מי שמוגדר כ"פסול חיתון" דרך הרבנות.
רוצים להימנע מתסבוכות לא רצויות בשל בריחה לחו"ל? אנחנו כאן ונשמח לעמוד לשירותך
בקשת עיכוב יציאה מהארץ - קטינים
צו עיכוב יציאה מהארץ נועד גם כדי לסייע בידי אחד ההורים למנוע את הברחת הקטינים מחוץ לגבולות ישראל, שכן זכותו של כל הורה לממש את הורותו בגידול ילדיו ולקיים קשר הדוק עמם – דבר שייהפך לבלתי אפשרי אם הקטין ייצא מהארץ לצמיתות. באותו אופן, קביעת זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים במסגרת הליך לחלוקת אחריות הורית וזמני שהות, עלולה להיות חסרת משמעות במקרה בו תותר יציאת הקטינים מהארץ בלי לקבל את הסכמת שני ההורים. וסכנה גדולה יותר קיימת כאשר לקטינים דרכונים זרים!
על מנת להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כלפי קטינים, נדרש לעמוד בתנאים הבאים:
- גיל הקטין מתחת ל-18.
- האפוטרופסות של ההורה המבקש על ילדיו לא הוגבלה או נשללה.
תוקפו של צו עיכוב יציאה מהארץ כלפי קטינים הוא עד הגיעם לגיל 18, או בהתאם להחלטה אחרת של הערכאה המשפטית. ביטול הצו אפשרי באופן זמני או קבוע, בהסכמה של שני ההורים, ובכפוף להעמדת בטוחות, למשל על מנת לאפשר יציאה מהארץ לצורך חופשה וכיוב'.
בטוחות מתאימות לווידוא ההשבה לארץ, כוללות בד"כ:
- התחייבות עצמית של ההורה שרוצה להוציא את הקטין/ים לחו"ל
- התחייבות של צד ג' (למשל הורה של ההורה)
- ערובה כספית של סכום משמעותי שתופקד בקופת הערכאה השיפוטית או בנאמנות או עיקול על רכוש.
מסוכנות מיוחדת
יש כמה נסיבות שונות המגבירות את החשש להברחת קטינים מחוץ לגבולות ישראל. כך למשל במקרים בהם ישנם קרובי משפחה המתגוררים בחו"ל; כאשר יש לקטין אזרחות כפולה; כאשר מרכז העסקים של אחד ההורים הוא מחוץ לגבולות ישראל וכיוב'. במקרים כאלו, יש חשיבות יתרה לפעולה מיידית ויסודית, שכן הסיכויים ליציאתו של צד להליך או להברחת הקטינים מחוץ לישראל גבוהים. כמוכן, לאחר היציאה לא תהיה סמכות לערכאה המשפטית הישראלית ויהיה צורך לפעול בהליך משפטי בחו"ל, דבר שיגרום להשקעה של זמן, אנרגיה וכסף רב.
לסיכום
במסגרת סכסוכי גירושים, משפחה והורות, עתידים להינתן פסקי דין שונים במסגרת ההליך שנרצה להבטיח את קיומם. על כן, בהליך שכזה נדרש כבר בתחילתו לצפות את כלל התרחישים אשר עשויים לקרות בסיומו של ההליך, כך שניתן יהיה לקיים את פסקי הדין במלואם תוך הבטחת נוכחות הצדדים הרלוונטיים בגבולות ישראל, ולשם כך רצוי להיוועץ בעורך דין המתמקד בתחום דיני המשפחה, הגירושים והירושה.
המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקת יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.
חברת עו"ד ארתור שני ושות' מובילה בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על-ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו-CofaceBDi.
אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.
