מינוי מומחה בבית המשפט למשפחה ובבית הדין הרבני

אם מצאתם את עצמכם בעיצומו של הליך משפטי בענייני משפחה שנדרשת לגביו התערבות מומחה, או אם כבר קיבלתם את חוות דעתו ואתם מבקשים להשיג עליה – הנה כל מה שחשוב לדעת

הליכים משפטיים בין בני משפחה מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לעיתים נדרשת חוות דעת מקצועית בעניינים שונים, כדי להכריע בסוגיה הנדונה. אם אתם צד בעניין, חשוב מאוד שתדעו מיהו המומחה, מהי השקפת עולמו המקצועית, מה העלות של חוות הדעת שהוא מעניק ומה משקלה בהכרעה השיפוטית.

הדומה בין הערכאות

מינוי המומחה

הערכאה השיפוטית (כלומר, בית המשפט או בית הדין הרבני) רשאית למנות מומחה לצורך מתן חוות דעת, אף ללא הסכמת הצדדים. בחירת המומחה תהיה מתוך רשימת המומחים שמפורסמת באתר משרד הרווחה, מכוח סעיף 4 לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996. למען הפשטות, צו זה ייקרא מעתה "צו ההקמה". במקרים שבהם נדרשת חוות דעת מומחה במקצוע או בתחום שאינם כלולים בצו ההקמה – רשאית הערכאה השיפוטית למנות מומחה שלא מתוך הרשימה.

עלות השירות

לצד כל שם של מומחה המופיע ברשימה, יצוין תחום התמחותו ועלות השירות הניתן ממנו. העלות הצפויה הכוללת של חוות הדעת תחושב בהתאם להוראות סעיפים 4(ג2) ו-(ג3) לצו ההקמה.  במקרה של מומחה שאינו כלול ברשימת המומחים – רשאית הערכאה השיפוטית לקבוע את שכרו לפי שיקול דעתה.

כדאי מאוד לקרוא את הסעיפים ולעשות את החשבון בעצמכם, שכן, לעיתים קורה שהמומחים והערכאה השיפוטית לא מיישמים כללים אלו ומשיתים על הצדדים חיובים הגבוהים באופן משמעותי ממה שמאפשרות הוראות צו ההקמה. לשתי הערכאות יש סמכות לקבוע מי מהצדדים יישא בתשלום למומחה – כולו, או חלקו.

חקירת המומחה על חוות דעתו

ערכאות השיפוט מייחסות אמינות גבוהה, מקצועיות ואובייקטיביות למומחים שמונו על-ידן. בהתאם לכך, מעניקות ערכאות השיפוט משקל נכבד לאמור בחוות הדעת. לכן, לא מוקנית לבעל דין זכות לחקור את המומחה על חוות דעתו, אלא רק ברשות הערכאה השיפוטית.

השונה בין הערכאות

עיקר השוני בין הערכאות ביחס לחוות דעת מומחה נעוץ באפשרות העומדת לבעל דין להגיש חוות דעת מומחה מטעמו, וכן בזכותו להעביר למומחה שאלות הבהרה על חוות הדעת.

חוות דעת מטעם בעל דין – הכלל ברור בבית המשפט לענייני משפחה: אין לבעל דין זכות להביא חוות דעת מומחה מטעמו, אלא אם קיבל את אישור בית המשפט לכך מראש. איסור זה קבוע בחוק בית המשפט לענייני משפחה ובתקנות שהותקנו מכוחו.

לעומת זאת, בבית הדין הרבני – רשאי בעל דין להביא חוות דעת מומחה מטעמו, כל עוד בית הדין לא מינה מומחה בעצמו.

הפניית שאלות הבהרה בכתב למומחה על חוות דעתו – בבית המשפט לענייני משפחה עומדת הזכות לבעל דין להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות הדעת.

בבית הדין הרבני, לעומת זאת, המצב מורכב יותר: במקרה שבו מינה בית הדין מומחה מטעמו – חייב בעל דין לבקש (ולקבל) את רשות בית הדין כדי לשלוח למומחה שאלות בכתב על חוות דעתו. במקרה שהוגשה חוות דעת מומחה מטעם בעל דין יריב – רשאי בעל הדין האחר לשלוח לו שאלות הבהרה.

סוגי המומחים

רשימת המומחים שבצו ההקמה מונה יותר ממאה מכונים ומומחים פרטיים, בשלל מקצועות ותחומים. בין היתר, ניתן למצוא ברשימה פסיכיאטרים, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, מגשרים, מטפלים ועובדים סוציאליים. תחומי המומחיות כוללים, בין היתר, אלימות במשפחה, ניכור הורי, תיאום הורי, משפחות להט"ביות, הערכת מסוכנות, חידוש קשר הורה ילד, אבחונים דיאגנוסטיים, פגיעות מיניות ועוד.

איזה משקל יש לחוות הדעת ולהמלצות המומחים?

בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים מקובל כי לחוות דעת מומחה יש משקל רב ביותר, אך לא מכריע. חוות הדעת איננה עובדה מוגמרת; במקרים המתאימים ניתן לסטות מההמלצות שבה, ובמקרים חריגים ביותר אף לפסול את כולה.

בית המשפט אינו משמש חותמת גומי להמלצות שבחוות הדעת, והאחריות בקבלת ההכרעה מוטלת כולה על כתפי בית המשפט. גם אם חוות הדעת נחרצת, ברורה וחד משמעית – חייב בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו העצמאי בגיבוש ההחלטה.

חוות דעת מומחה היא חלק ממכלול הראיות המונחות בפני בית המשפט, והיא גם תיבחן ככזו. לכן, בית המשפט רשאי לאמץ רק חלק מההמלצות (אלו הנראות לו הולמות או מתאימות לנסיבות המקרה) ולדחות אחרות, וכן לשבח או לבקר את המומחה, את דרך התנהלותו, או את יתר הרכיבים שבחוות דעתו. במקרה שבית המשפט מחליט לסטות מההמלצות שבחוות הדעת – הוא חייב לנמק את החלטתו.

עם זאת, פסילת חוות דעת מומחה איננה דבר שבשגרה. בפסיקה נקבע כי פסילת חוות דעת מומחה נחשבת לצעד קיצוני, השמור לאותם מקרים שבהם המומחה גילה בהתנהלותו או בניסוח חוות דעתו נטייה ברורה ובלתי מוצדקת לטובת אחד מבעלי הדין, המצביעה על חוסר אובייקטיביות מובהק, או כאשר המומחה פעל בחריגה מסמכות או בניגוד לכללי הצדק הטבעי. כמו כן, יבחן בית המשפט את תום ליבו של המומחה, וכן האם השגגה שבחוות הדעת ניתנת לתיקון.

בנוסף, במקרים שבהם סבור בית המשפט כי חוות הדעת אינה מספיק ברורה – רשאי בית המשפט שלא לפסול את חוות הדעת, ובמקום זאת למנות מומחה נוסף.

רק אם יתברר כי יש יסוד לביקורת עניינית על קביעותיו והערכותיו של המומחה – רשאי בית המשפט לדחות את קביעותיו של המומחה ולא לפסוק על פיהן – אלא לפי שיקול דעתו ובהתחשב בשאר הנתונים העובדתיים וכמובן במתווה המשפטי הקיים.

חוות דעת מומחה היא חלק ממארג הראיות בתיק, ובדרך כלל מוענק לה משקל נכבד. עם זאת, ההמלצות שבחוות הדעת אינן סוף פסוק, ולערכאות השיפוט יש חופש פעולה רחב ביחס אליהן – החל מקבלת ההמלצות (כולן או חלקן), פסילת חוות הדעת, או מינוי מומחה נוסף.

קיבלתם חוות דעת שלדעתכם שגויה? אתם מבקשים להשיג עליה בפני בית המשפט? עו"ד המתמחה בדיני משפחה יידע כיצד נכון לעשות זאת נכון.

לסיכום

חוות דעת מומחה היא חלק ממארג הראיות בתיק, ובדרך כלל מוענק לה משקל נכבד. עם זאת, ההמלצות שבחוות הדעת אינן סוף פסוק, ולערכאות השיפוט יש חופש פעולה רחב ביחס אליהן – החל מקבלת ההמלצות (כולן או חלקן), פסילת חוות הדעת, או מינוי מומחה נוסף.

קיבלתם חוות דעת שלדעתכם שגויה? אתם מבקשים להשיג עליה בפני בית המשפט? עו"ד המתמחה בדיני משפחה יידע כיצד נכון לעשות זאת נכון.

יש לך השגה על חוות הדעת של המומחה? נשמח לתת לך ייעוץ מקצועי לגבי ההמשך:

הכנו עבורכם סרטון קצר שמסכם את הנושא:

המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקות יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית), ומחלקת ניהול הון נכסים ועסקים משפחתיים בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.

מאמרים נוספים