עם מי הולך הפומרניאן אם מתגרשים או נפרדים?

במשפחות רבות מצטרפת לתא המשפחתי חיית מחמד. כלב, חתול, איגואנה… מה יהיה גורלה בעת גירושים או פרידה? האם היחס אליה הוא כאל רכוש או כאל ילד? תלוי באיזו ערכאה שיפוטית תנהלו את הליך הגירושים או הפרידה. קראו את המדריך הבא ותהיו מוכנים לכל תרחיש

כאשר זוג מתגרש או נפרד (אצל ידועים בציבור), ישנם המון נושאים להתמודד איתם: חלוקת רכוש ואיזון משאבים, חלוקת זמני שהות של הילדים עם כל אחד מההורים ועוד. בבתים רבים ישנה חיית מחמד ולפעמים אף יותר מאחת. ההכרה בחשיבות חיית המחמד כחלק בלתי נפרד מהמשפחה, בחשיבותה לצדדים הנפרדים ובצורך בשמירה על קשר עם חיית המחמד הפכה לנחלת הכלל.

גידול חיית מחמד טומן בחובו סיפוק רב אך גם אחריות רבה של ניקיון, טיפול רפואי וענייני אילוף וחינוך. ניתוק חיית מחמד מבעליה מסב נזק רגשי הן לבעלים והן לחיית המחמד – ועל אחת כמה וכמה כאשר יש בתמונה ילדים שנקשרו לחיית המחמד.

הקשר הבלתי אמצעי עם חיית המחמד עולה כאשר משפחה נפרדת לשני בתים, ויש צורך בקביעה היכן היא תגור. האם תחולק כרכוש לפי החוק ה"יבש" המתייחס אליה כמטלטלין, או כפי שמחלקים זמני שהות עם ילדים – יחלקו גם את זמני השהות של חיות המחמד?
באמרת אגב נציין שחשוב לרשום את חיית המחמד, אם זה אפשרי, ב"מאגר בעלי החיים" של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. כשם שילד רשום תחת הוריו, ודירה רשומה ע"מ בעליה, כך ניתן לרשום חיית מחמד. באחת מהגישות של הערכאות השיפוט (הגישה הקניינית) ישנה חשיבות מכרעת לרישום.

איך מתייחסות ערכאות השיפוט השונות בענייני משפחה (בית דין רבני / בית משפט לענייני משפחה), לחיית המחמד שלכם?

בעת שהמשפחה משנה צורה לנוכח גירושים או פרידה, יש צורך להחליט עם מי תלך חיית המחמד. בשנים האחרונות מקרים רבים מגיעים לפתחן של הערכאות השיפוטיות בתחום המשפחה (בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים), ולכן, בעוד שהכנסת עדיין לא תיקנה את סיווגן של חיות מחמד בתור חפצים (מטלטלין בשפה המשפטית), ערכאות השיפוט נדרשות להכריע ביחס לגורל חיית המחמד, כאשר רוב המקרים שפורסמו נעשו ביחס לכלבים.

ניתן לספור את פסקי הדין וההחלטות בנושא על יד אחת, אך את הפסיקה ניתן לחלק לשלוש גישות לפיהן הערכאות השיפוטיות מחליטות מה יעלה בגורל חיית המחמד:

  • הגישה הקניינית – גישה שבוחנת למי שייכת חיית המחמד בפן הרכושי. על פי גישה זו, הבעלים הרשום במאגר הוא הבעלים של חיית המחמד, ובהתאם, חיית המחמד נחשבת כרכוש שלו על פי חוק המיטלטלין, התשל"א-1971.
  • גישה הרואה את טובת בעל החיים – על פי גישה זו, תיבחן טובתה של חיית המחמד בדומה לעיקרון טובת הילד, הנהוג במקרים בהם יש צורך להחליט על אחריות הורית וזמני שהות של ילד עם הוריו. בהתאם, ייבחנו תנאי המחייה של חיית המחמד עם כל אחד מהצדדים; הזמן שכל צד יכול להקדיש לטיפול בחיית המחמד; נוכחותם של ילדים אשר חיית המחמד קשורה אליהם בכל אחד מהבתים וכיוב'. במקרה זה, חיית המחמד תועבר לאו דווקא לבעלים הרשום במאגר.
  • גישה משולבת של התמקדות בנסיבות העניין – על פי גישה זו, יש לבחון את מכלול נסיבות החיים של חיית המחמד: הקשר שלה עם כל אחד מהצדדים, המקום בו תתגורר, הצורך של כל אחד מהצדדים בחיית המחמד כחלק מחייו וכיוב'. גישה זו "בולעת" בתוכה כחלק מבחינת הנסיבות גם את שתי הגישות לעיל – הבעלות על חיית המחמד וטובתה נבחנות כחלק מנסיבות העניין.

 

השימוש בכל גישה על ידי הערכאות השיפוטיות משתנה, ואין גישה אחת רווחת. לעיתים, משלבות הערכאות השיפוטיות בחינה של חלק או כל הגישות כדי להגיע להחלטה במקרה הספציפי הנדון בפניהן.

בהכללה ניתן לומר שבבתי המשפט לענייני משפחה ייטו יותר לגישה משולבת או לטובת חיית המחמד, עד כדי חלוקת זמני שהות של חיית המחמד בין הצדדים, בדומה לחלוקת זמני שהות של קטינים. לעומת זאת, בתי הדין הרבניים ייטו יותר לגישה הקניינית. לדוגמה – במקרה שטופל בחברתנו ואף סוקר בתקשורת, הצלחנו לשכנע את בית הדין הרבני שהכלבה של הצדדים, הרשומה קניינית ע"ש הבעל לשעבר (הלקוח שלנו), תעבור בין הבתים, יחד עם בתם של הצדדים.

מתגרשים ולא רוצים להותיר את הכלב או החתול מאחור? אנחנו כאן ונשמח לעמוד לשירותך

איך אוכל לוודא שהקשר שלי עם חיית המחמד יישמר?

כדי לשמור על קשר עם חיית המחמד, יש לפנות בהקדם לערכאה השיפוטית. השארת חיית המחמד אצל אחד מהצדדים מבלי להסדיר את הקשר שלה עם הצד השני, יכולה לפגוע באותו אדם שעזב את הבית ורוצה לשמור על קשר עם חיית המחמד שלו.

מומלץ לפנות לעורך דין אשר ימליץ על הדרך הנכונה ועל הערכאה השיפוטית אליה כדאי לפנות כדי להסדיר את הקשר עם חיית המחמד.

מכיוון שנושא הסדרת המעמד של חיות המחמד הוא נושא שכמעט ולא נידון בבתי המשפט, ישנה חשיבות רבה לקבלת ייעוץ משפטי אשר יסייע בפרישת התשתית המשפטית הקיימת בפני ערכאות השיפוט.

לסיכום

חיות המחמד הן חלק בלתי נפרד מאיתנו, ולשמחתנו מעמדן בעולם המשפט ובייחוד בדיני המשפחה תופס תאוצה. באחריותנו לוודא שהקשר שלנו עם חיות המחמד יהיה חקוק לא רק על לוח לבנו, אלא גם משפטית, וחשוב לדאוג לכך מבעוד מועד.

לשם כך, כדאי להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום זה כחלק מדיני המשפחה.

המדריך נכתב כשירות לציבור על-ידי מחלקת יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מובילה בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על-ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו-CofaceBDi

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.

צוות חברת ארתור שני ושות' - חברת עו"ד, וחיות המחמד שלנו

עו"ד ארתור שני עם החתולה הילדי

עו"ד עומר בללי עם הכלב רוקי

עו"ד רותם כהן עם הכלב סימבה

עו"ד שלי חדש עם הכלבה פאפי

מתמחה פבל ביצר-פיליפוב עם החתול ויאז'ה

עו"ד עומר עשת ושיר עם הכלב פליקס

מתמחה נועה בן-שמחון עם הכלבה מיילי

מנהלת מזכירות החברה ז'קלין כהן עם הכלב מקס