החזרת ילדים חטופים – על-פי אמנת האג

הפרידה או הגירושים הלהיטו את הרוחות סביבכם? חשוב להשאיר את הילדים מחוץ לתמונה, ולא להשתמש בהם ככלי ניגוח במאבק שלכם • כיצד מתרחשת חטיפת ילדים על-ידי אחד מהוריהם, מה עושים במקרה כזה ואיך ניתן להימנע? • כל הפרטים – במדריך הזה

במאבק הקשור לפרידה או לגירושים (ואפילו במצב של סכסוך עמוק גם לאחר הגירושים) אחד הצדדים לסכסוך עשוי לנקוט מהלכים שמטרתם לפגוע בצד האחר. כשהצדדים הם הורים, עלול מהלך כזה לערב אף את הילדים המשותפים ולהפוך אותם לכלי ניגוח. כלומר, לאמצעי בידי הורה אחד לפגוע בהורה האחר, תוך התעלמות מקוממת מההשלכות שיש למהלך זה על הילדים עצמם.

דוגמה מובהקת להתנהגות חמורה זו היא חטיפת הילדים המשותפים ביוזמת אחד הצדדים והברחתם מחוץ לגבולות מדינת מושבם הקבועה.

לא כל חופשה בחו"ל שלא הסתיימה במועדה תיחשב כאירוע חטיפה

חשוב להקדים ולהדגיש כי הורים בסכסוך בעצימות גבוהה ממשיכים בשגרת החיים, חרף הסכסוך. כך למשל, עשוי הורה אחד לצאת לחופשה בחו"ל עם הילדים המשותפים, לתקופה מוגדרת ובכפוף להסכמת ההורה האחר. ייתכן שאותו הורה לא ישוב ארצה במועד שנקבע – אם מפאת כוח עליון ואם בשל סיבות אחרות שבעטיין לא ניתן היה לשוב מהטיול בחו"ל במועד שתוכנן מראש.

האם אירוע כזה יוגדר כחטיפת ילדים על-פי אמנת האג? לאו דווקא.

מהי "חטיפת ילדים", ומהם שלבי הפעולה להשבת קטין שנחטף?

ראשית, על הקטין להיות מתחת לגיל 16 על מנת שתחול עליו האמנה והוראותיה.

שנית, יש להגדיר מהו מקום מושבו הקבוע של הקטין, על-פי אינדיקציות שנקבעו בפסיקה (רשימה פתוחה), שבעיקרן מתמקדות במבחן מרכז חייהם של הקטין. כלומר – המקום שבו התגורר, גדל, למד, התחנך, רכש מעגל חברים וכו'.

שלישית, יש לבחון אם מדובר באירוע חטיפה – על-פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א – 1991 והוראות האמנה עצמה. כלומר, יש לבדוק אם התקיימו הנסיבות שבהן חופשה בחו"ל הפכה לאירוע חטיפת קטין:

  • הוצאת הקטין מתחום מדינת מושב הקבע (כפי שמוגדר לעיל), ללא הסכמת ההורה האחר ולתקופת זמן בלתי מוגבלת.
  • התארכות חופשה בחו"ל מסיבות שאינן נחשבות בלתי צפויות או שהן בשליטת ההורה שנסע.

רביעית, איתור המדינה שאליה נחטף הקטין. שלב זה חשוב במיוחד, שכן יש להבחין בין מדינה החתומה על אמנת האג למדינה שלא חתומה תחת אמנה זו.

חמישית, יש לפעול בזריזות ובתוך כשנה. לאחר תקופה זו, עשויה החזרת הקטין מהמדינה שאליה נחטף להיחשב כפגיעה בו – אם השתלב והתאקלם במדינת מושבו החדשה.

קצת על חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א – 1991:

  • על אמנה זו חתומות מדינות רבות שעיקרן מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, חלק ממדינות אסיה ואפריקה, וכמובן – גם ישראל.
  • מטרת האמנה היא לייצר בין המדינות החתומות עליה יחסי הדדיות ושיתוף פעולה, בכל הקשור להחזרת ילדים חטופים. זאת על מנת להבטיח את חזרתם המיידית של קטינים עד גיל 16, שנחטפו על-ידי מי מהוריהם.
  • הדבר מאפשר הגשת "בקשה להחזרת חטוף", שכן בהנחה שייקבע כי מדובר באירוע חטיפה, הרשויות המנהליות או השיפוטיות של המדינה שאליה הוברח הקטין מחויבות להחזירו לאלתר למדינה המוגדרת כמקום מושבו הקבוע, ואין לה כל שיקול דעת בנושא, למעט כמה חריגים.
  • מדינה שאינה חתומה על אמנת האג תהא נטולת מחויבות להחזרת הקטינים למדינה המוגדרת כמקום מושבם הקבוע. בכך, יהפוך אירוע החטיפה למורכב יותר, ועשוי אף לכלול עתירה לבית המשפט העליון, לשם מתן צו לבית המשפט במדינה שאליה נחטפו הקטינים – המורה להחזיר את הקטינים ("הביאס קורפוס").

חוששים שהצד השני ייקח את הילדים ויברח לחו"ל? פנו אלינו:

מקרי קיצון שבהם טובת הקטינים תכשיר את אירוע החטיפה:

מאחר שבהחלטות הנוגעות לקטינים מוצבת טובת הקטין במרכז, עשויים להיות מקרי קיצון שבהם תידחה הבקשה להחזרת הקטין ותוכשר חטיפתו למדינה אחרת:

  • במצב שבו השבת הקטין למדינת הקבע עשויה לגרום לו נזקים נפשיים או פיזיים – כאשר מדובר במדינת קבע שאינה מיטיבה עימו, או לאחר הסתגלות בת יותר משנה של הקטין במדינה שאליה נחטף (ומכאן הצורך לפעול מהר).
  • במצב שבו ההורה שנותר במדינת מושב הקבע אינו מתנגד להגירה.
  • במצב שבו הקטין מעוניין להישאר במדינה שאליה נחטף, ונוכח שינוי ההתייחסות לקטין כיצור אוטונומי ובעל רצונות משלו, יינתן משקל להעדפותיו, תוך איזון עדין בין שיקולים נוספים.   

הקדמת תרופה למכה: הפתרונות המשפטיים האפשריים בכמה נקודות זמן - למניעת אירוע חטיפה:

  • לפני פרידת ההורים ובמהלכה – הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינים, שלרוב יחול עד שימלאו להם 18 שנים.
  • לאחר פרידה מפויסת במסגרת הסכם – בהוספת פרק בהסכם, המתייחס ליציאת הקטינים לחו"ל רק למדינות החתומות על אמנת האג ולתקופה מוגבלת. לחלופין, ניתן יהיה להפקיד ביטחונות כספיים בכל יציאה מגבולות המדינה של מי מההורים עם הקטינים.
  • כשקיימת סכנה ממשית לחטיפה – ניתן יהיה לערב את המשטרה, ולעיתים אף להעביר את המשמורת להקטנת סיכוי אירוע חטיפה.

לסיכום:

נושא חטיפת הילדים וההליך המשפטי הנדרש לצורך החזרתם הוא סבוך מבחינה תהליכית, משפטית ורגשית. משכך, מומלץ להסתייע בעורך דין המתמצא בתחום דיני המשפחה, ובייחוד בנושא חטיפות ילדים.

Returning Abducted Children to the State of Israel, according to the Hague Convention

Divorce or separation struggles can often get out of hand, and there are instances when one of the parents decides to use their children to enact revenge on and harm the other parent. 

A phenomenon commonly known as child kidnapping/abduction is conducted by one of the parents. This involves smuggling the children outside of the State of Israel.

This leads to the question of what is considered kidnapping/abduction. In order to fall within the legal definition of kidnapping, several cumulative conditions, listed below,  must be fulfilled.

First, the child must be under the age of 16 in order to be regarded as kidnapped or abducted in this context. The reason for this is that the Hague Convention relates solely to minors under the age of 16.

Second, the minor’s permanent place of residence must be defined according to indications that have been determined in case-law, which constitute an open list and mainly focus on where the minor’s life is centered.

Third, it is necessary to examine whether an abduction has actually taken place. According to the Hague Convention (Return of Abducted Children) Law, 5751-1991, and the provisions of the convention itself, it is important to understand that not every parental-child vacation that did not end on its originally scheduled date is considered abduction. Perhaps the parent will not return to Israel on the scheduled date due to a force majeure or for other reasons that make it impossible to return from abroad on the originally scheduled date.
Will such an event be defined as child abduction according to the Hague Convention? Not necessarily. What, then, are the circumstances under which a vacation abroad can become a case of child abduction? Most cases focus on a situation in which one of the parents removed the minor from the jurisdiction of his country of residence without the other parent’s consent and for an unlimited period, or when a vacation abroad is extended for reasons that are not considered unforeseen or that are within the control of the parent who traveled abroad.

Fourth, locating the country to which the minor has been abducted. This stage is particularly important because a distinction needs to be made between a state that has signed the Hague Convention and one that has not.

Fifth, it is necessary to act quickly, within a year. After this time, returning the minor from the state he was abducted to may be harmful to him if he has adapted and acclimatized to his new country of residence.

These are only a limited number of conditions, but the list is long.

To summarize, it is important to take into account that child abduction and the legal proceeding required to return the minor is a sensitive and complicated issue from a legal and procedural viewpoint. It is therefore recommended to use an attorney who specializes in this field. And most importantly, do yourselves and your children a favor by shielding them from parental battles

המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקת יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.

מאמרים נוספים