ידועים בציבור? "הלכת השיתוף" נושפת בעורפכם

עשרות אלפי זוגות בישראל חיים כ"ידועים בציבור", במקרה הטוב מתוך שיקול ורצון שלא למסד את הקשר באמצעות מוסד הרבנות ובמקרה הפחות טוב בלי לדעת את ההשלכות. הדומה אצל כל זוגות אלו הוא שהחופש הוא נר לרגליהם, והם חיים באושר ובשמחה. לו רק היו יודעים שיש הלכה משפטית בעלת השלכות גורליות על זכויותיהם ורכושם אם חלילה ייפרדו… מדריך זה הוא קריאת חובה לידועים בציבור שחיים יחד ורוצים להגן על זכויותיהם לצד חובותיהם.  

מהי "הלכת השיתוף" ולמה חשוב להכיר אותה

לפני הכל, חשוב להדגיש כי "הלכת השיתוף" או "חזקת השיתוף", כמו המונח "ידועים בציבור", לא נקבעו בחוק, אלא מהווים פרי פסיקת בתי המשפט. כתוצאה מכך, השימוש במונח זה תלוי בכל מקרה ספציפי ואין הגזמה בהמלצה להתייעץ עם עורך דין בקיא בדיני משפחה ודיני השיתוף הרכושי, על מנת להבין האם הלכת השיתוף יכולה לחול במקרה שלכם, ואם כן, מהן ההשלכות של מצב זה.

במילים פשוטות, הלכת השיתוף היא משטר רכושי, אשר חל על רכוש בני זוג שאינם נשואים, או כאלה שנישאו טרם חקיקת חוק יחסי ממון בשנת 1974. משמעותה היא שבעת פרידה, הרכוש יתחלק בין בני הזוג שווה בשווה, או לא יתחלק בכלל. עכשיו נסה להוכיח שהנכס ניתן רק לך במתנה שבוע לפני שהכרתם, ונסי להוכיח שהמניות שקיבלת בחברה ניתנו לך כשהייתם פרודים זמנית. את הלכת השיתוף זה לא מעניין, כל עוד אין מסמך משפטי שמוכיח שהסכמתם ביניכם על חלוקה אחרת.
הלכת השיתוף נולדה והתפתחה עם השנים, כדי לתת מענה לכל אותם אנשים במדינת ישראל שלא יכולים או לא רוצים להינשא (כמו, למשל, כהן וגרושה או בני ובנות קהילת הלהט"ב ועוד) על מנת להגדיר את זכויותיהם ברכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים. 

בעוד שאצל זוגות נשואים ברור שהשיתוף של רכוש בני הזוג החל ביום הנישואים וברור איך מחלקים אותו, אצל שאר הזוגות לעיתים קמה מחלוקת באשר לתאריך תחילת השיתוף, ולרוב גם יהיה אינטרס למי שמעוניין בשיתוף להילחם על תקופה ארוכה יותר. גם זהות הנכסים בני חלוקה לא תמיד מובנית מאליה. האם להכליל עסק? פנסיה? דירת מגורים שהתקבלה במתנה עוד לפני תחילת הזוגיות, אך שימשה למגורי הזוג שנים רבות לאחר מכן? ומה עושים כאשר אחד מבני הזוג טוען פתאום, שהוא לא ראה ביחסים "זוגיות אמיתית"? עם שאלות אלו מתמודדים עשרות אלפי זוגות במדינת ישראל עד עצם היום הזה, וכדאי להיעזר בעורך דין שעוסק בתחום, על מנת לחסוך זמן יקר ולמנוע נזקים ופגיעה בזכויות

האם הלכת השיתוף רלוונטית אליך?

כמו שאמרנו, המשטר הרכושי של הלכת השיתוף נוצר בפסיקה, לפיכך לא קיימת רשימה קבועה וסגורה של הקריטריונים, לפיהם בתי משפט לענייני משפחה מחילים את הלכת השיתוף על הזוגות. לרוב, ישנם שני רכיבי יסוד להחלת הלכת השיתוף, והם "חיי משפחה במשק בית משותף" ו-"מאמץ משותף בצבירת הרכוש". מדובר בתפיסה סובייקטיבית של בני הזוג כלפי עצמם כ"זוג", ובמצב כלכלי-חברתי אובייקטיבי – תפיסת הזוג "כלפי חוץ". כך, נוהגים בתי המשפט לענייני משפחה להחיל את הלכת השיתוף על "הידועים בציבור".

מדובר במצב משפטי מורכב בפני עצמו, שבניגוד לסטטוס "נשואים" – דורש הוכחה, לכן מומלץ לקרוא עוד על הנושא במדריך לידועים בציבור

עם זאת, לעיתים גם במקרה של למשל העדר "משק בית משותף" והפרדת מגורים, בתי המשפט לענייני משפחה מחילים על הזוג את הלכת השיתוף. ולהיפך, אף כשראו בני הזוג (או אחד מהם) בעצמם משפחה, לא תמיד ישתכנע בית המשפט לענייני משפחחה שהדבר מספיק כדי שיחול שיתוף ברכוש שנצבר במהלך הזוגיות. כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבות הספציפיות של כל זוג וזוג.

 

אחת הדוגמאות המובהקות היא שאלת הסיבה להעדר רישום פורמלי של נישואים. בעוד שאצל בני זוג מאותו המין העדר הנישואים אינו גורע מהמשקל שהם נתנו לזוגיות שלהם, ההחלטה שלא להינשא אצל זוג של גבר ואישה יכולה להתפרש כרמת מחויבות נמוכה יותר, בטח ובטח כאשר מדובר ב"זוגיות פרק ב'" של אחד מבני הזוג וקל וחומר שניהם.

הלכת העליון המהפכנית והשפעתה על הזכויות הרכושיות של הידועים בציבור

כפי שראינו, כאשר מדובר ב"ידועים בציבור", בין אם מתוך בחירה ובין אם לאו, יכול ויחול שיתוף רכושי בין בני הזוג. ההשלכות של מצב זה עלולות להיות דרמטיות, במיוחד כשלא מכירים את הנושא.

מהיום, ההשלכות דרמטיות יותר פי כמה וכמה. זאת, בשל פסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון בירושלים, אשר ניתן בהליך בע"מ 1983/23, ובו נקבעו הלכות חדשות וגורפות בעניין חלוקת הרכוש בין ה"ידועים בציבור". לפי ההלכה החדשה, אם הוכח שבני הזוג הינם "ידועים בציבור", בתי המשפט חייבים להחיל על רכושם שיתוף מלא ושווה, מחצה על מחצה, או לקבוע כי אין שיתוף כלל, בלי אפשרות לסטות מקביעה בינארית זו.

 

אין דרך להפחית מהחשיבות של הכלל המהפכני הזה. לפני ההלכה החדשה, הייתה לבתי המשפט לענייני משפחה סמכות לדון באופן פרטני בהיקף השיתוף רכושי, בהתחשב בניואנסים של כל מקרה לגופו, ובעקרונות הצדק והשוויון. למשל, במקרה של דירת מגורים, אשר נרכשה ע"י אחד מבני הזוג זמן רב לפני תחילת הזוגיות, אבל שאחר כך שופצה ע"י בן הזוג השני, היה יכול בית המשפט לפסוק, כי היקף הזכויות של בן הזוג השני יהיה בהתאם להיקף השקעתו בדירה. נכון להיום, בעקבות ההלכה החדשה, קביעה זו בלתי אפשרית, ובית המשפט במקרה זהה יצטרך לבחור בין שתי אופציות: שיתוף שווה של "50 על 50", או היעדר שיתוף. זאת, כאשר השתכנע בית המשפט לענייני משפחה, כי בני הזוג הינם "ידועים בציבור" ופעלו במאמץ משותף – לא משנה באילו חלקים – ביחס לרכוש הספציפי הנדון. ראינו, שההגדרה הזאת אינה קבועה בחוק, אין רשימה סגורה וברורה של קריטריונים, ויש אין ספור נסיבות חיים שעלולות להשפיע על התוצאה הסופית.

לכן, למעשה, כל זוג בישראל שאינו נשוי, מכל סיבה שהיא ושלא קיבל ייעוץ מקצועי בנושא, עשוי למצוא את עצמו מתמודד עם סכנה ממשית של נזק לרכושו, כאשר נכפית על בני הזוג חלוקת רכוש גורפת ללא יוצא מן הכלל, מבלי שהם התכוונו אליה בכלל.

רוצה לדעת איך למנוע אובדן רכוש במקרה של פרידה בעתיד? אנחנו כאן לייעוץ שמגן על האינטרסים והזוגיות שלכם. לקביעת פגישה:

כיצד ניתן להינצל מציפורניה של הלכת השיתוף?

הדרך להתמודד עם קשיי יישום המונחים של "הלכת השיתוף" ו"ידועים בציבור" מוכרת, אך כרוכה בלקיחת האחריות על עצמנו, בידנו, מבלי להיוותר נתונים לפרשנות נסיבות החיים שלנו ע"י בתי המשפט. אין אופציה טובה יותר מלהגדיר "כללי משחק" המוסכמים על שני בני הזוג, כך, שגם במהלך החיים המשותפים, גם במקרה של תומם, מצב הזכויות ברכוש יהיה ברור לכולם.

 

חתימה על "הסכם חיים משותפים" (כך מכנים הסכמים בין הידועים בציבור) תחסוך לכם התדיינות יקרה ומתישה בעתיד. כמובן, שרק עורך דין שעוסק בתחום יכול לבנות עבורכם הסכם שישקף במידה מלאה גם את רצונכם ההדדי, וגם את הוראות הדין הישראלי. בהסכם חיים משותפים ניתן להגדיר את תחילת תוקף החיים המשותפים, את מגבלות השיתוף ברכוש (או לקבוע, למשל, הפרדה רכושית מוחלטת) ואת אופן הפרידה (אם תהיה).

חשוב מאוד לזכור שאת ענייני הצוואה וההורשה ונושאי הכשרות המשפטית יש לערוך במסמכים נפרדים של צוואה ו/או ייפוי כח מתמשך. הדין הישראלי מאוד נוקשה בעניין זה, ועריכת הסכם חיים משותפים ללא התייעצות עם עורך דין שעוסק בדיני משפחה ובדיני ירושה עלולה לגרום לבטלות ההסכם ולנזק רב כתוצאה מכך.  

המדריך נכתב כשירות לציבור על-ידי מחלקות ניהול הון, עסקים ונכסים משפחתיים", מחלקת יישוב סכסוכי משפחה וגירושים ומחלקת "גישור פרטי" בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מובילה בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על-ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו-CofaceBDi. 

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.