סכסוכים משפחתיים כרוכים ברגשות לא נעימים בין הצדדים המעורבים –
עירוב צדדים שלישיים, שאינם חלק מהסכסוך המשפחתי, בפגיעות שחווים מבן משפחה עלול לגבול בעבירה על חוק איסור לשון הרע ולגרור עונשים כספיים, אף שמדובר בבני משפחה.
האם מותר ללכלך בקבוצה המשפחתית? התשובה המשפטית מפתיעה.
כדאי לדעת כי תביעת לשון הרע כתוצאה מסכסוך משפחתי – תיחשב ככזאת רק אם מדובר ב"סכסוך משפחתי", כהגדרתו בחוק ובפסיקה.
תביעה כזו נחשבת כתביעה נזיקית לכל דבר ועניין, השואבת כוחה מחוק איסור לשון הרע. הרעיון בבסיסה הוא הגנה על כבוד האדם ושמו הטוב, ובכלל זאת – הימנעות מביזויו ומהשפלתו. למול הגנה זו עומד ערך חשוב לא פחות – הגנה על עיקרון חופש הביטוי. על מנת לשמור על האיזון בין שני הערכים הללו, תביעת לשון הרע נבחנת בדקדקנות וביסודיות, בעילות מסוימות ועל סמך תנאים שהוגדרו בחוק ובפסיקה.
מהם התנאים לתביעה באשמת לשון הרע?
התנאי הראשון לתביעה בעוולת לשון הרע הוא פרסום דבר-מה, שהוא בגדר לשון הרע, לכאורה. פרסום שכזה יכול להיות בכל אמצעי – בין אם בעל-פה ובין אם בכתב. על מנת שתהיה הצדקה לתביעת לשון הרע, על הפרסום להיות מפורט ומדויק. כמו כן, כאשר מדובר בפרסום בעל-פה – מומלץ להביא עדים, הקלטה, או לחלופין לגבות תצהיר. הפרסום שיוגש ייבחן בצורה אובייקטיבית, תוך התחשבות באופי הפרסום, במיקומו ובאדם שהפרסום מתייחס אליו.
התנאי השני הוא שאותו פרסום יגיע לפחות לידי נמען אחד (וככל שהגיע ליותר גורמים – נחשב לחמור יותר). כאשר מדובר בפרסום בכתב, מספיק שהוא יהיה בעל פוטנציאל להגיע לידי נמען אחד לפחות, גם אם בפועל אינו הגיע לשום אדם.
התנאי השלישי הוא הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם כתוצאה מלשון הרע (גם אם אינו נגרם בפועל), כגון ביזוי והשפלה, פגיעה במוניטין ועוד.
ומתי לא מתקיים חשש לתביעה בגין לשון הרע?
בחוק מוגדרים סוגי פרסומים מותרים, שאינם מהווים עילה לתביעה, כגון פרסום על ידי שופט, בעל דין או בא כוחו, או פרסום של עד במהלך דיון בהליך שיפוטי.
כמו כן, קיימת הגנת "אמת דיברתי", החלה כאשר הפרסום התגלה כדבר אמת וכבעל עניין לציבור (קרי, כבעל תועלת ציבורית, ולא רכילות), נכון למועד הפרסום.
סוג הגנה נוסף נקרא "חזקת תום לב", שהוא מושג מופשט וערטילאי, ומשום כך הוא כולל רשימה בלתי נדלית של מקרים, שהמשותף להם הוא שהפוגע לא פעל מתוך כוונה לפגוע, או שהוא פעל מתוך חובה מוסרית או חברתית. אפשרות אחרת שנכללת במושג תום הלב הוא שהפרסום נועד להגן על עניין אישי כשר, או כשהאדם הביע דעה סובייקטיבית, ביקורת וכיוצא בזה. יודגש כי טיעון לחזקת תום לב יישלל אם הפרסום יתגלה כשקרי והמפרסם ידע זאת או לא נקט אמצעים על מנת לברר אם הוא שקרי או מכוון לפגוע.
מלכודת הוואטסאפ: כשהקלדה מהירה הופכת לתביעה יקרה
בעידן הדיגיטלי, האצבע על המקלדת קלה, אך המחיר כבד. הודעה אחת בקבוצת 'המשפחה המורחבת' או 'הגן של הילד' נחשבת משפטית כפרסום לשון הרע בפני קהל רב. בתי המשפט בישראל מתייחסים בחומרה לתופעת ה'שיימינג הדיגיטלי' בתוך המשפחה ופוסקים פיצויים משמעותיים. אנו מנוסים בתחום ומייעצים ללקוחות כיצד להימנע ממלכודות אלו תוך שמירה על מה שנקרא 'היגיינה דיגיטלית'. במקביל מנחים את הלקוח/ה כיצד לתעד, לאמת ולהתגונן מפני פגיעה בשם הטוב.
הסרת החסינות: כאשר "אמת דיברתי" אינה הגנה מפני תביעת לשון הרע
רבים טועים לחשוב שאם הם 'רק מספרים את האמת' על בן/ת הזוג, הם מוגנים. בדיני משפחה, הנחה זו שגויה. הגנת 'אמת בפרסום' דורשת 'עניין ציבורי'. אין שום עניין ציבורי בחשיפת פרטים אינטימיים, רפואיים או כלכליים של בן/ת הזוג בפני השכנים / המעסיק / בני משפחה מורחבת / הגגנת בגן של הילדים. לכן, נתבע/ת בנסיבות של לשון הרע במשפחה לא בנקל יקבל הגנה אם יוכיח כי הפרסום הוא אמת. אם האמת נמסרה לאנשים לא רלוונטיים, ממניעים זרים ולא ענייניים מתוך נקמה מדובר בהתנהגות שתוביל לחיוב הפוגע בפיצוי לנפגע/ת גם במקרה של לשון הרע במשפחה.
נפגעת בגין לשון הרע? יש לך זכויות
בית המשפט רשאי לחייב בגין תביעת לשון הרע ב"פיצויי קיום", שמטרתם השבת המצב לקדמותו, או לחלופין ב"פיצויים עונשיים", ששיעורם גבוה יותר. כמו כן, החוק מעניק אפשרות לחייב בפיצויים ללא הוכחת נזק, על סך 50 אלף שקלים, וכאשר הוכחה כוונה בהליך אזרחי – ניתן לחייב אף בסכום כפול – 100 אלף שקלים.
בית המשפט עשוי אף להורות מתן צווים שיאסרו הפצה או פרסום, או יורו לפרסם תיקון, הכחשה או החרמה של עותקי הפרסום וכו'.
האם הפוגעים זכאים להקלות?
בית המשפט רשאי להורות להקל בדין או בפסיקת הפיצויים, בנסיבות מסוימות, כגון אי כוונה לפגוע, התנצלות הפוגע, פרסום תיקון, ניסיון הפוגע להפסקת הפצת הפרסום וכו'.
לסיכום
פרסומים פוגעניים הם שכיחים במסגרת סכסוכים משפחתיים, ופעמים רבות אף מגיעים לכדי לשון הרע ועלולים לגרור חבויות כספיות כבדות. ככלל, תביעה בגין לשון הרע צריכה להיות מדויקת ומבוססת היטב מבחינה משפטית, ובפרט כאשר מדובר בלשון הרע במשפחה – אז הסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה על סדרי הדין השונים שבו והדקויות שיש להכיר בין כתליו.
המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקות "גישור פרטי" ויישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.
ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.
אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם
תשובות לשאלות נפוצות
האם קללה או השמצה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית היא עילה לתביעה?
בהחלט כן. הפסיקה העדכנית מאז 2023 ועד היום קובעת שקבוצת וואטסאפ (משפחתית, שכונתית או מקצועית) היא "פרסום" לכל דבר ועניין. כינויים כמו "גנב", "חולה נפש" או "נוכל" שנכתבים בקבוצה מהווים לשון הרע. בתי המשפט, לרבות לענייני משפחה, פסקו פיצויים של עשרות אלפי שקלים במקרים כאלו, תוך התחשבות במספר המשתתפים ובפוטנציאל הנזק.
בן/ת הזוג פרסם/ה עלי "אמת" מביכה – האם יש לו/ה הגנת "אמת דיברתי"?
במשפט בענייני משפחה, האמת אינה תמיד הגנה. כדי לזכות בהגנת "אמת דיברתי" נדרש גם רכיב של "עניין ציבורי". בתי המשפט נוטים לקבוע שאין עניין ציבורי בפרסום "כביסה מלוכלכת", בעיות רפואיות אינטימיות או פרטי בגידה בפני מכרים ושכנים. לכן, פרסום כזה, גם אם הוא נכון עובדתית, עשוי להיחשב כלשון הרע וכפגיעה בפרטיות, ולחייב את הפוגע/ת לפצות את הנפגע/ת.
האם מותר לתבוע על שקרים שנאמרו בתוך בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני במהלך הדיון?
ככלל, לדברים הנאמרים בתוך כתבי טענות או במהלך דיון משפטי יש "חסינות מוחלטת" מפני תביעת לשון הרע, כדי לאפשר ניהול משפט חופשי. אבל, אם הצד השני לוקח את הפרוטוקול או כתב התביעה ומפרסם אותו בחוץ (בפייסבוק, למעסיק, לחברים) – החסינות נופלת, וניתן לתבוע אותו על כך.
כמה כסף ניתן לקבל בתביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק?
החוק מאפשר לפסוק פיצוי סטטוטורי (ללא צורך להוכיח נזק ממשי כמו אובדן עבודה) של כ-75,000 ש"ח. אם מוכח שהפרסום נעשה "בכוונה לפגוע" (דבר שכיח בהליכי גירושין סוערים), הסכום מוכפל לכ-150,000 ש"ח לכל פרסום. יובהר, מדובר על "תג מחיר" בגין כל פוסט או הודעה בנפרד ומדובר בהרתעה של ממש.
מהו "שיימינג" בגירושין וכיצד עוצרים אותו?
שיימינג הוא ניסיון להפעיל לחץ באמצעות ביוש פומבי ברשתות החברתיות. הייצוג המשפטי שלנו במקרה כזה כולל שילוב של מספר פעולות משולבות, במקרים המתאימים:
א. הוצאת צו דחוף להסרת הפרסומים וצו למניעת פרסומים עתידיים.
ב. תביעת פיצויים תוך מקסום זכויות הנפגע/ת.
ג. שימוש בשיימינג בצורה מתאימה בהליכים בעניין קטינים אם מדובר בהורה החושף את הילד/ה ומשפחתו/ה לביוש פומבי תוך פגיעה בטובת הילד.