6 דרכים ליישוב סכסוכים במשפחה, גירושים וירושה ומחלוקות נוספות

משרד עורכי דין ארתור שני ושות' עוסק בעבודתו המקצועית בתחום יישוב סכסוכים ומחלוקות במשפחה, במגוון כלים משפטיים כגון: משא ומתן, גישור, גירושים בשיתוף פעולה, בוררות וליטיגציה. מוזמנים להכיר את הכלים המשפטיים האלה ולהתייעץ איתנו, איזה הוא המתאים ביותר עבורכם.

כשמחליטים להתגרש או להיפרד (במקרה של ידועים בציבור) וצריכים להגיע להסכמות בנושאים שונים, אפשר לעשות זאת בכמה דרכים, המפורטות במדריך זה. לפני שמתחילים, המלצה קטנה: גם אם קראתם והבנתם הכל, כדאי לתאם איתנו פגישת ייעוץ שבה תקבלו הסבר מפורט על האפשרויות העומדות בפניכם ליישוב הסכסוך, וגם ייעוץ אישי ופרטני.

פגישת ייעוץ נכונה במקרה של סכסוך משפטי בתחום המשפחה או הירושה מתנהלת כך (בקווים כלליים):

  1. הלקוח מעלה נקודות חשובות עבורו, ועורך הדין מכוון אותו לדברים שיותר רלוונטיים מבחינה משפטית – זאת מכיוון שחשוב להפריד בין רגשות שצפים אצל הלקוח לבין עובדות, כדי להצליח מבחינה משפטית.
  2. עורך הדין מסביר ללקוח שמעוניין ליישב סכסוך משפחתי, מהם הכלים המשפטיים ליישב את הסכסוך או המחלוקת (תוכלו לקרוא על כולן בהמשך: משא ומתן על כוס קפה/גישור/גשת"פ/משא ומתן בין עורכי דין/בוררות/ליטיגציה).
  3. בהמשך, ייבחר הכלי המשפטי המתאים ביותר עבור הלקוח, בשיתוף מלא של הלקוח ובהתאם לדין ולפסיקה ובהתאם לאופיו של הסכסוך במשפחה והאנשים הקשורים אליו (תוך הבנה שעו"ד שמייעץ לצד מסוים, הוא איננו ניטרלי).
  4. הותאם הכלי המשפטי האפקטיבי ליישוב הסכסוך או המחלוקת, יחלו הייצוג או ההליכים המשפטיים. כדאי לשמור על האפשרות לחשוב ו"לישון על זה", אך לפעמים אין זמן, במיוחד במסגרת מרוץ הסמכויות הקיים בדיני משפחה וגירושים בישראל.

איך בוחרים באיזו דרך ליישב את הסכסוך? 

קודם כל, עליכם לדעת מהן האפשרויות העומדות בפניכם. לצורך כך כתבנו את המדריך הזה וכל האפשרויות מפורטות בהמשך. כמו כן, הנחישות של שני הצדדים להתגרש, להיפרד בשלום או ליישב את הסכסוך בשלום תשפיע על הבחירה, והדבר השלישי שישפיע על הבחירה שלכם הוא הבשלות של שני הצדדים לפרידה או לגירושין – ככל שהפער בין שני הצדדים גדול יותר, כך תגבר הנטייה ליישב את הסכסוך בצורה שיתופית פחות ומלחמתית יותר. בכל מקרה, לשני הצדדים עומדות מס' אפשרויות שיוכלו לבחור מתוכן.

חשוב לדעת שבכל דרך שתבחרו, כל הסדר צריך להיות מאושר ולקבל תוקף של פסק דין.

הדרכים ליישוב סכסוכים במשפחה הן:

1. משא ומתן על כוס קפה או תה

הליך שמתאים כאשר לשני הצדדים יש מעט מחלוקות או מעט אמצעים. במסגרת זו מעלים על הכתב "בבית על כוס קפה" את מה שרוצים להחליט ומעבירים לניסוח משפטי. אם יש צורך, מבצעים השלמות במסגרת הכלים האחרים לפתרון סכסוכים באופן שיתופי (גישור גירושים/פרידה או גירושין בשיתוף פעולה בצוות רב תחומי – גשת"פ – ראו בהמשך).

2. יישוב סכסוך של גירושין או פרידה בגישור

בגישור גירושים או פרידה, נעזרים במגשר ניטרלי, אשר איננו מייצג צד אלא עוזר לצדדים להגיע להסכמות ביניהם. אם המגשר הוא עורך דין, הוא גם עוזר להעלות את הדברים על הכתב.

במקרים רבים, גישור גירושים מתאים לצדדים שמבינים את המוטל עליהם, פרגמטיים ויכולים להתייצב אחד עם השני מול הבעיה במקום אחד נגד השני. הוא לא מתאים כאשר קיימים פערי כוחות, פערי הבנה, פערי השכלה וכדומה, אשר מצריכים ייצוג מקצועי. ניתן לשתף אנשי מקצוע נוספים בתהליך לפי הצורך. במסגרת הגישור ניתן להיות לא מיוצגים, ומומלץ להביא את ההסכם הסופי בפני עו"ד. במקרה של צורך בייצוג מול בית משפט, גשת"פ (בסעיף הבא) יתאים יותר.

3. גירושים בשיתוף פעולה או פרידה בשיתוף פעולה בצוות רב תחומי (גשת"פ)

פתרון סכסוכים בשיטת המשפט המשתף. זוהי שיטה שהתחילה בארצות הברית, ובמסגרתה הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין ש"לוקחים צד", אך מתנהלים זה לצד זה לפיתרון הבעיה. עורכי הדין עוזרים לצדדים לכתוב את פסק הדין שלהם בעצמם. במסגרת זו, עורך הדין של כל צד לא יכול לייצג בהליך בבית המשפט, ולכן יש חתירה חזקה להסכם.

במסגרת השיטה קיים מומחה רגשי המלווה את המו"מ (לפעמים אחד לשני הצדדים ולפעמים אחד לכל אחד), בשיתוף מומחים נוספים לפי הצורך (מומחה פיננסי, אקטואר, מומחה ילדים – רק לפי הצורך). בשיטה זו, עורכי הדין צריכים להיות בעלי תעודה מאושרת על ידי האיגוד לגירושין בשיתוף פעולה. העלות הרגשית בהליך זה נמוכה ביותר תודות לליווי הרגשי. מבחינת זמן, תהליך זה אורך פחות זמן מליטיגציה, דומה לגישור, ומבחינה כספית העלות שלו היא בין גישור לליטיגציה.

4. משא ומתן בין עורכי דין

כל אחד מהצדדים מצטייד בעורך דין שייצג אותו והם עושים משא ומתן ביניהם.

5. בוררות

מודל הבוררות מתאים יותר בתחום המסחרי או במקרים שבהם היה בתחילת הקשר הסכם ממון/חיים משותפים, שבמסגרתו הגדירו הצדדים מנגנון יישוב סכסוכים פרטי ולפעמים קבעו ש"נלך אל X והוא יחליט בינינו". הסמכות ניתנה מאת הצדדים לצד שלישי. זהו הליך קצר יותר מהליך ליטיגציה, ובסופו יש מי שמחליט ומכריע. הבוררות מתאימה לבעלי ביטחון שמוכנים לקבל הכרעה, והיא מתבצעת אצל בורר מקצועי שהוא בעל מקצוע ויכול להכריע במחלוקת שבין הצדדים. בניגוד לבית המשפט, שם את סמכות ההכרעה מקנה המדינה לשופט, בתהליך של בוררות הצדדים עצמם הם אלה שנותנים לבורר את הכוח להחליט ולהכריע את המחלוקת שביניהם. בעצם מדובר במעין שופט, אבל פרטי.

6. ליטיגציה – התדיינות בבית משפט

הדרך המוכרת שבמסגרתה שני הצדדים מצטיידים בעורכי דין, מתייצבים בבית המשפט ותובעים האחד את השני ומתדיינים מול שופט שמכריע במחלוקת לפי הנתונים וההוכחות של כל אחד מהצדדים, במסגרת העילות והסעדים המשפטיים האפשריים. זהו ההליך היקר ביותר – הן בכסף והן במחיר נפשי-רגשי, והארוך ביותר מבחינת זמן הטיפול. הסטטיסטיקה אומרת כי בסופו של דבר, פחות מחמישה אחוזים מההליכים בבית המשפט מסתיימים בפסק דין (הישורת האחרונה של הליך ליטיגציה).

במסגרת תהליך ליטיגציה, הצדדים מחויבים להגיש תביעות לבית המשפט או לבית הדין הרבני. הסמכות לדון בנושאים המובאים בפני הערכאה השיפוטית נקבעת על ידי המדינה.

בשיטה הישראלית קיים פיצול בתיקים שיש לדון בהם במסגרת הגירושים – בחינת ההסכמה להתגרש ומעשה הגירושים עצמו  הם התיק הראשון (ובו יש לבית הדין הדתי סמכות ייחודית, כלומר, המדינה הסמיכה רק את בית הדין הדתי), התיק השני הוא תיק חלוקת הרכוש/פירוק השיתוף/איזון המשאבים, התיק השלישי הוא משמורת וזמני שהות הילדים עם כל אחד מההורים, והתיק הרביעי הוא תיק כלכלת הילדים (תשלום מזונותיהם ומגוריהם של הילדים). באופן זה ניתן יהיה לסגור מחלוקות שבשלות לסגירה ולהכרעה, ולא להשאיר את כל הסכסוך פתוח במידה שלא התקבלה הסכמה על אחד מהנושאים. אגב, זו אחת הסיבות לכך שהעלויות בתהליך ליטיגציה הן כה גבוהות. קיימים בין שניים לשישה הליכים משפטיים, כשבכל אחד מהם יש להגיש כתב תביעה וכתב הגנה, בקשות שונות וכדומה – כל אלה עולים לכם כסף.

השיטה הנהוגה בישראל היא One Family One Judge, כלומר – שופט אחד למשפחה, מה שאומר שברגע שעניין ראשון מגיע לשופט/ת ספציפית, הוא ילווה את כל התיקים של אותה משפחה והייעוץ של עורך הדין יהיה מדויק יותר בתנאי שהוא מכיר את שופטי המשפחה ועוסק אך ורק בתחום המשפחה.

חשוב לזכור: יש לאשר הסכמים שפותרים סכסוכים משפחתיים בבית משפט או בבית הדין הדתי ולהקנות תוקף של פסק דין להוראות ההסכם שסגרתם

כל הסכם במסגרת המשפחה שתגיעו אליו, גם אם הגעתם אליו בדרכים שיתופיות, צריך להיות מאושר ולקבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי (לפי העניין והסמכות). רצוי ללבן כמה שיותר סוגיות ומחלוקות בצורה שיתופית ולהגיע לבית המשפט רק כדי לאשר את ההסכם שהגעתם אליו בצורה שיתופית. תמיד אפשר לפנות לבית המשפט בתביעות, אך מומלץ שזו תהיה האופציה האחרונה. ההסכם חייב להיות מנוסח על ידי עורך דין ומותאם לצדדים הרלוונטיים – אחרת הסיכוי למחלוקות וסכסוכים עתידיים שיגרמו לדיונים מחודשים – עולה.

חשוב לדעת! מחקרים מראים כי הסכמים שהושגו מיושמים טוב יותר מאשר הכרעות משפטיות שנכפות על הצדדים, משום שהסכם הוא פרי תהליך וגיבוש הסכמה בין הצדדים. יחד עם זאת, כדאי להימנע מ"הסכמי מסדרון" שנערכים בחופזה במסדרונות בית המשפט. חשוב לחתום על הסכם בהסכמה מדעת ותוך הבנה מלאה של כל פרטיו (כולל ויתורים שנעשים לאחר שמבינים על מה מוותרים לעומת מה מקבלים), משום שאחרת קשה מאוד לחזור מהסכם שבית המשפט אישר ונתן לו תוקף של פסק דין. לדוגמה, ברוב המקרים, הוראות של הסכמי גירושין מוסכמים שערכו שני בני הזוג, תיושמנה יותר טוב מאשר החלטות שניתנו על-ידי בית המשפט או בית הדין הדתי.

אפשר לפתור סכסוכים משפחתיים בטוב. פנו אלינו ונשמח לייעץ:

בשורה התחתונה: איך בוחרים את הדרך לפתור את הסכסוך?

באופן כללי כדאי להעדיף דרך שיתופית (הסכמה) על פני דרך ליטיגטורית (דיון בבית המשפט). אנו צריכים לזכור שלא מדובר במשחק של "או הכל או כלום", ויש להגיע לכמה שיותר הסכמות בכמה שיותר נושאים ורק את מה שאין ברירה – להשאיר לדיון בבית המשפט. ברגע שיש ילדים בתמונה, עולה היתרון של הדרכים השיתופיות, בייחוד תוך שילוב מומחה רגשי בתוך התהליך (בתוך החדר כמו בגשת"פ) או של הדרכים האחרות במסגרת פגישות נפרדות (למשל: שבוע בפגישת גישור ושבוע אצל מטפל רגשי/מתאם הורי וכדומה).

כאשר פגועים מהרצון להיפרד, לא מבינים אותו או מתנגדים לו, הצד הפגוע ירצה לצאת לדרך יותר "מלחמתית", אך כדאי לחשוב ולבחור בדרך המתאימה ליישוב הסכסוך בהתאם לשיקולים הבאים: על מה רבים? כמה מטען רגשי קיים? יש/אין ילדים? יש/אין רכוש לריב עליו? כמה כסף יש לנו להוציא על התהליך (פתרון סכסוכים שיתופי משתלם דרמטית ביחס לליטיגציה)? כמה הצד השני משתף פעולה? ועוד עניינים ספציפיים לצדדים שכמובן יש להעלות בפגישת ייעוץ מתאימה.

כדאי לדעת: ניהול ויישוב סכסוכים במסגרת "גישור פרטי" שאותו מציע משרדנו אשר ממוקם בתל אביב, מאפשר לכם ליישב ולפתור סכסוכים באחת מהגישות השיתופיות ולהחליט בעצמכם מה יהיה "פסק הדין", בלי ש"יחליטו" עבורכם בבית המשפט. גישור מתאים בין היתר, במקרים של ניהול מחלוקות משפחתיות ופתרון לסכסוך משפחתי, פתרון לסכסוך על ירושה, פתרון לסכסוך עסקי משפחתי, סכסוך בין בני זוג, סכסוך על רכוש, סכסוך על זמני שהות עם הילדים (כך נקרא כיום)/סכסוך על משמורת (כך נקרא בעבר), גישור בין הורים וילדים או גישור בין אחים ובני משפחה אחרים, ולרבות הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה.

המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקות "גישור פרטי", יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) ומחלקת ניהול הון, נכסים ועסקים משפחתיים בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.