זוהי צוואתי האחרונה…

זהו סיפורם של סבים וסבתות, אבות ואימהות, בנים ובנות, נכדים ונכדות • טרגדיה משפחתית שנגמרה בפיוס ובשלום – בזכות עריכת הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים 

זהו סיפורה של אישה מיוחדת במינה, טובת לב, אמיצה, חזקה ואוהבת למשפחתה, אשר חיה חיים מלאים ועצמאיים. ועל אף שעברה את זוועות השואה – תמיד שמרה על אופטימיות, חיוניות ושמחת חיים.

המנוחה, שהייתה אישה פיקחית, אצילית ובעלת חוש מוסר מפותח, גמרה בדעתה בערוב ימיה, וביתר שאת לאחר פטירת בנה, כי עליה לתת הוראות מדויקות ביחס לרכושה. וכך עשתה, תוך שהיא מדגישה בצוואתה שאת הסיבות להחלטתה היא שומרת לעצמה.

עם פטירת המנוחה, הגישה בתה את צוואתה לקיום בפני הרשם לענייני ירושה. בתגובה לבקשת הבת לקיום צוואת אימה – הגישו היורשים על-פי דין את התנגדותם לצוואה, ושם תקפו וביקשו צו לקיום ירושה על-פי דין. מכאן הועבר ההליך לפתחו של בית המשפט.

רצון המת הוא עיקרון-העל העומד לנגד עינינו בכל הקשור בקיום צוואת המנוח. ואולם, הפתיחה בהליכים המשפטיים יוצרת מטבעה קרע קשה ועמוק, אשר מפלג את בני המשפחה דווקא בשעתם הקשה ביותר, עם לכתה של היקירה שלהם.

מתוך ראיית המשפחה ורצון המנוחה, שבוודאי הייתה רוצה כי בני משפחתה יישארו מאוחדים ומגובשים – בשלב קדם-המשפט של ההליך ולאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית לתיק, הצדדים הגיעו לפשרה על דרך של הסכם חלוקת עיזבון המנוחה. פשרה זו הוגשה לבית המשפט וקיבלה תוקף של פסק דין.

כתבה: רותם כהן, מתמחה בחברת ארתור שני ושות', אשר לקחה חלק בטיפול בתיק.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.

מאמרים נוספים