נכה – לא חצי בן אדם, לא חצי הורה

ערב חורפי אחד, נכנס למשרדנו א', אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים, מלווה בארבעת אחיו ובמטפלו האישי. כבר בתחילת השיחה סיפר לנו א' שלפני כשנתיים, במהלך טרק קיאקים שעשה בדרום אמריקה, הוא נפל לנהר הסוער, טבע ורק בנס הצליחו לחלצו. בעקבות הטביעה, נכנס א' לתרדמת למשך 8 חודשים, וכשהתעורר גילה שהוא משותק מהצוואר ומטה.

עד התאונה היה א' אדם מצליח מאוד – הוא עבד בחברת ביומד בתפקיד בכיר, נשוי זה 23 שנים לאהבת נעוריו, ולהם חמישה ילדים. א' השתכר יפה, והמשפחה חיה באחד היישובים היוקרתיים בדרום הארץ.

הטרגדיה האישית של א' הייתה רק תחילת הדרך הקשה שציפתה לו בהמשך. זמן קצר לאחר שהתעורר א' מהתרדמת, הוא גילה לתדהמתו שאשתו ואם ילדיו החלה לפעול נגדו, כדי להבטיח לעצמה עתיד "טוב" יותר ונטול מחויבות ודאגה לבעלה, שעולמו חרב עליו.

הסתבר לא' שמייד עם אשפוזו, הוציאה האישה צו אפוטרופסות על גופו ועל רכושו, ובאמצעותו פנתה לחברות הביטוח שבהן בוטח א', במטרה לקבל פיצויים וקצבאות עקב התאונה, כנדרש. אולם, כשהחלו הכספים לזרום לחשבון, העבירה האישה לחשבונה הפרטי מחצית מסכומים אלו – סכומים אשר נועדו מלכתחילה לטיפולו ולשיקומו של א'. 

האישה מידרה את בני משפחתו של א' ממנו, ומנעה מילדיו לבקר אותו לכל אורך האשפוז. היא אף לא הסכימה שא' יחזור הביתה ממחלקת האשפוז בסופי שבוע, וכשכבר הסכימה לכך, התנתה את הגעתו בכך שהיא לא תטפל בו כלל, אלא שמטפל צמוד יעשה זאת, בעלות של אלפי שקלים. א' תיאר לנו שבמקרים המעטים שהיא הגיעה לבקרו במחלקת האשפוז, הוא הרגיש שמדובר באדם זר, ולא באשתו ואם ילדיו זה עשרות שנים.

באופן טבעי, מצבו הנפשי של א' הידרדר מאוד, והוא היה מוצף ברגשות רבים של כעס ותסכול, דאגה מפני העתיד מבחינה כלכלית ועצב רב על כך שהקשר שלו עם ילדיו נפגע. כל אלו לא תרמו להליך השיקום האינטנסיבי שהחל לעבור. פרט לפגיעתו הגופנית, א' היה ועודנו כשיר מבחינה משפטית לקבל החלטות ולדאוג לענייניו.

במצב כזה של תסכול וחוסר תקווה תהומי הגיע אלינו א'. מייד בסיום שיחת ההיכרות, החלטנו שמדובר במקרה מובהק שבו המוטו של חברתנו – "דיני משפחה – לכל משפחה" – מקבל משנה תוקף, תוך אמונה בצדקת הלקוח, שעל אף מוגבלותו, זכאי וראוי לעמוד על כל זכויותיו כאדם וכהורה.

חברתנו פעלה בכמה מישורים בו-בזמן כדי לסייע לא':

בטווח הזמן המיידי – ביטלנו את צו האפוטרופסות שהוציאה האישה, והחזרנו ללקוח את חירותו לדאוג לענייניו. במקביל, הנחינו את א' ואת בני משפחתו לחזק את הקשר עם הילדים, ופעלנו כדי לקיים מפגשים תדירים בין א' לילדיו עד להכרעה בעניין, ובכך מזערנו את הניכור ההורי שיצרה האישה אצל הילדים כנגד א'.

במישור הכלכלי – דאגנו ראשית להטיל עיקול על כספי הביטוח והפיצויים שקיבל א', שאותם העבירה האישה לחשבונה הפרטי שלא כדין, ולאחר מאבק עיקש שכלל גם ערעור – הבאנו לכך שהכספים כולם חזרו לחזקת הלקוח.

לכל אורך ההליך המשפטי העיקרי עמדנו על כך שא' זכאי וראוי לממש את זכותו הטבעית ויכולתו להמשיך להיות הורה משמעותי ונוכח בחיי ילדיו, על אף מוגבלותו, גם אם הדבר כרוך בהתאמות שונות למצבו הפיזי. עיקרון זה הנחה אותנו בכל עניין שבו ייצגנו את א'.

ואיך הסתיים הסיפור אתם שואלים? א' התגרש מאשתו, ללא תשלומי כתובתה, וכיום מתגורר בכפר המעניק מסגרת טיפולית המותאמת לאנשים עם מוגבלויות פיזיות, מנהל אורח חיים עצמאי, ואף עובד מעט מביתו. הקשר של א' עם ילדיו התחזק, הוא נפגש איתם על בסיס שבועי ובכל סוף שבוע שני, והוא אף נוסע איתם מידי פעם לנופשים בארץ ובחו"ל.

חברתנו גאה בכך שזכתה לטפל בא', שאומנם לא יחזור להיות מה שהיה לפני הטרגדיה שחווה, אך חי כיום חיים מלאים, לאחר ששמר על זכויותיו כאדם ומממש את עצמו כהורה אוהב לילדיו.

—

כתב: עו"ד רועי מלכא מחברתנו, שטיפל משפטית בתיק וליווה את א' לאורך כל הדרך.