הליך יישוב סכסוך

ביום שבו החלטתם להתחתן, בוודאי לא התעמקתם באפשרות שייתכן כי בעתיד הזוגיות שלכם תעלה על שרטון ותחליטו לפרק את החבילה. אבל בחיים כמו בחיים, גם זה לצערנו קורה לפעמים • ואולי יש עוד תקווה? יישוב סכסוכים – המדריך המלא

מתוך הבנה שגירושים הם לא דבר של מה בכך ויש לצמצם ככל האפשר התדיינויות משפטיות, בשנת 2016 חוקקה הכנסת חוק שלפיו כל זוג מחויב להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני פתיחת הליך גירושים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אגב, חוק זה תקף לא רק לגבי גירושים אלא גם בנוגע לתביעות הקשורות ביחסי ממון בין בני הזוג, תביעות מזונות ילדים או של בן/בת הזוג או כל תביעה אחרת הקשורה לקטין (כגון משמורת ואפוטרופסות). עם זאת, הוא אינו חל בסכסוכים הקשורים לירושה, למרות העובדה שסמכות השיפוט בעניין שכזה נתונה אף היא לאותן ערכאות שיפוט.

בקשה ליישוב סכסוך משפחתי

הבקשה ליישוב הסכסוך מוגשת באמצעות טופס לאחת משתי ערכאות השיפוט המקבילות בתחום דיני המשפחה בישראל: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. הבקשה נועדה להפנות את הצדדים לפגישה אצל עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע הסמוכה לערכאה השיפוטית, על מנת לדון בדרכים חלופיות ליישוב הסכסוך, שאינן כרוכות בדיונים משפטיים. משא ומתן בין הצדדים או בין עורכי דינם, גישור גירושים בשיתוף פעולה ועוד, הן חלק מהדרכים החלופיות ליישב את הסכסוך שהתגלע בין הצדדים, וזאת על בסיס תקנות ליישוב סכסוך (פירוט מורחב יותר על השיטות השונות לפתרון סכסוכים ניתן לקרוא במדריך אחר בנושא).

במהלך המשא ומתן, ייעשה ניסיון לגבש הסדר משפטי, הסכם, שנותן מענה לאופן חלוקת רכוש של בני הזוג, פירוק שיתוף ברכוש המשותף, איזון משאבים ולעיתים תידרש גם התייחסות לרכוש נפרד של מי מבני הזוג. ביחס לבני זוג שהם גם הורים, ייבחנו במסגרת המשא ומתן זמני השהות עם הילדים המשותפים, תתגבש תוכנית הורית, מענה לשאלות כגון מזונות זמניים או מזונות קבועים לילדים ועוד סוגיות בהתאם לנסיבות העניין.

עיכוב הליכים – יישוב סכסוך

הבשלה והבנה שהחיים כמו שהכרתם אותם הסתיימו, הם עניין של זמן. גם משא ומתן לגיבוש הסכם גירושין, לוקח זמן. לכן, וכדי לאפשר לבני הזוג למצות את יישוב הסכסוך, נקבע עיכוב הליכים בעת יישוב סכסוך במשפחה. כלומר, במשך 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מנועים הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך להגיש תביעה או בקשות אחרות זה כנגד זה. מגבלה זו נועדה, כאמור, לאפשר יצירת דיאלוג ומו"מ ביניהם, דבר שאולי "יחסוך" להם דיון בערכאה השיפוטית. הליך יישוב הסכסוך נמשך כל עוד לא חלפה תקופת 60 הימים, או במקרה שמישהו הגיש טופס 3 המבקש לחדול את ההליך ובקשתו אושרה (המוקדם שבהם). הצדדים רשאים להאריך בהסכמה את תקופת 60 הימים (תקופת עיכוב ההליכים) לתקופה ארוכה יותר, למשל בנסיבות בהן הצדדים נמצאים בעיצומו של המשא ומתן, או כאשר מי מהצדדים נמצא מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך או כאשר הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב.

המחוקק קבע את הדרך שבה יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ועל כל אחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך. נדגיש, כי חלה על הצדדים חובה להגיע לפגישת המהו"ת הראשונה.

כמה נקודות חשובות נוספות על קצה המזלג:

חריגים: בתקנות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קיימת רשימה של מקרים והליכים שאותם כן ניתן לפתוח ללא הליך ישוב סכסוך. רשימה זו מתעדכנת מעת לעת. כמו כן, נכון לכתיבת שורות אלה, אין צורך בהליך יישוב סכסוך לפני הגשת תביעה לביצוע הסכם לדוגמא הסכם ממון, הסכם חיים משותפים, הסכם גירושין וכו' (להבדיל מתביעה לביטול הסכם), וכן בקשות שאינן סובלות דיחוי, כגון בקשת צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקולים על רכוש, תביעת אבהות ועוד. יתרה מכך, ניתן לבקש סעדים זמניים, כגון בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

חיסכון בהוצאות: אגרת הבקשה ליישוב סכסוך היא כ-100 שקלים, וצדדים אשר מגיעים להסכם ומגישים אותו לאישור הערכאה השיפוטית במסגרת הליך יישוב הסכסוך – חוסכים כמה מאות שקלים בפער האגרה לאישור ההסכם בבית משפט (נכון לכתיבת שורות אלה, כ-450 שקלים). זה עוד "טיפ" שהמחוקק מעניק למי שמגיע להסכם במסגרת החוק ליישוב סכסוך.

מגיש הבקשה רשאי לבחור באיזו ערכאה יידון הסכסוך, אפילו אם היא הוגשה בערכאה הנגדית: החוק קובע כי לאחר תקופת עיכוב ההליכים יש 15 ימים שבהם יש זכות ראשונים למי שהגיש את הבקשה ראשון, להגיש תביעות בערכאה שבה הוא מעוניין להגיש אותן. כלומר, אפילו אם אדם הגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית משפט לענייני משפחה, את התביעות (כולן או חלקן) יוכל להגיש בבית הדין הרבני, אם זהו רצונו. זהו יתרון גדול, שכן כך מתאפשר לו להגדיל (ולו במעט) את הוודאות המשפטית בעניינו. הצד היוזם מקבל את הפריבילגיה לבחור ערכאת שיפוט, ואילו הצד השני נאלץ להגיב לראשון, וללא יכולת לפתוח בהליכים מיוזמתו.

ההליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום: מלבד האגרה המשולמת עם פתיחת ההליך, אין תשלומים נוספים ביחידת הסיוע. ביחידת הסיוע תמיד יש פגישה אחת, שלה חובה על הצדדים להתייצב לבדם, אך לאחריה יכולים להיות (זה כבר בכפוף לשיתוף הפעולה ביניהם) עד שלושה מפגשים נוספים, על מנת לעזור להם להגיע להסכמות, לעיתים בליווי עו"ד של יחידת הסיוע ו/או פסיכולוג וכדומה – ללא תשלום נוסף.

יחידת הסיוע רק ממליצה, אך אינה מכריעה או מכריחה: לעובדי יחידת הסיוע אסור ללחוץ או לקבוע בעניין זכויות או חובות משפטיות שהצדדים לוקחים על עצמם. יחידת הסיוע חייבת לשלוח כל צד לייעוץ פרטני אצל עו"ד, וחשוב שההחלטות יתקבלו לפי השכל הישר, בייחוד שבד"כ מדובר בתקופה קשה מבחינה רגשית, שבה צריך לקבל בזמן קצר יחסית החלטות חשובות מאוד ולשנים רבות קדימה.

מתגרשים? נשמח לעזור לכם לסגור את הדברים בלי בית משפט. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

לסיכום

למרות הרצון הטוב, כדאי לקחת בחשבון שלא תמיד הימנעות מהליך משפטי היא אפשרית. בשל מרוץ הסמכויות (אצל יהודים) נקבע כי מי שמגיש ראשון את בקשת יישוב הסכסוך הוא זה שיבחר היכן לנהל את ההליכים, כדי להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום דיני המשפחה לפחות "מאחורי הקלעים" ולצורך המו"מ, וכך לשמור על זכויותיכם, תוך שימת דגש לזמנים. בחירת הערכאה השיפוטית בתחום דיני המשפחה היא עניין חשוב מאוד וסביב הנושאים הרגישים בחיים: משפחה, הורות וכספים.

המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקת יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם