הסדרת משפחה להט"בית

אף שכיום קיימות משפחות בשלל סוגים והרכבים – גבר ואישה, זוג גברים או זוג נשים – החוק הישראלי עדיין נותן מענה אך ורק למשפחות מהסוג "הישן" • משום כך, למשפחות להט"ביות נחוצה הסדרה פרטית בסיוע עו"ד הבקיא בתחום • רק כך תוכלו להבטיח קיום נאות של היחסים המשפחתיים, ובהתאמה אישית למשפחה שלכם – בדיוק כפי שהיא

כיום, ברור כי המושג "משפחה" לא מתאר רק תא משפחתי הכולל גבר ואישה, אלא אף תאים משפחתיים אחרים המתקיימים במגוון תצורות, כמו זוג גברים או זוג נשים. למרות השינוי התפיסתי שחל בקרב הציבור, נראה כי החוק הישראלי עדיין לא מצליח לשקף זאת, והתייחסות בתי המשפט לנושא אינה אחידה.

במצב כזה של חוסר בהירות, אין מנוס מהסדרה פרטית של היחסים המשפחתיים, רכוש, הורות, אפוטרופסות, פטירת חו"ח ועוד. משפחות להט"ביות רבות, אשר עומדות בפני אחת ההחלטות החשובות והמרגשות בחייהן, לא תמיד מודעות לדרכים החוקיות שבהן ניתן להסדיר את המשפחה שבדרך, ולשם כך נכתב המדריך הזה. בשורות הבאות נסביר את האפשרויות העומדות בפני חברי קהילת הלהט"ב, המעוניינים להקים משפחה ולהסדירה באופן חוקי. כמו כן, נתייחס לתחנות חשובות במעגל החיים הדורשות הסדרה.

המדריך נכתב עבור משפחות שבראשן עומדים זוגות מאותו המין – שתי נשים או שני גברים, ללא צירוף גורם שלישי כלשהו. לאלו מכם שבחרו באפשרות של הורות משותפת, כדאי לקרוא את המדריך הזה.

מיסוד הקשר

נישואים וגירושים במדינת ישראל אפשריים ומבוצעים רק על-פי הדין הדתי של בני הזוג. הדין הדתי (היהודי, המוסלמי והנוצרי) לא מכיר בנישואים בין בני זוג מאותו המין, ולכן אלו לא יכולים להתחתן בשטח מדינת ישראל. עם זאת, המדינה כן מכירה בנישואים אזרחיים שבוצעו בחו"ל על-פי דין המקום, גם אם מדובר בזוגות להט"בים, וייתכן כי הצגת תעודת הנישואים הזרה בפני משרד הפנים הישראלי תוביל להכרה זו; פקיד משרד הפנים ירשום את בני הזוג כנשואים במרשם האוכלוסין, וכפועל יוצא, הם יהיו זכאים לזכויות (ולחובות) הנובעות מעצם היותם נשואים, באופן הזהה לבני זוג הטרוסקסואלים.

הרחבה בעניין זה תוכלו למצוא במדריך שלנו לנישואים אזרחיים.

נישואים אזרחיים רלוונטיים גם למי שבוחר להתחתן עם בן זוג שאינו אזרח ישראלי. במקרה כזה, מיסוד הקשר הזוגי יהיה מורכב יותר, אם יחליטו הצדדים להתגורר במדינת ישראל, משום שלצד מיסוד היחסים, נדרש גם להסדיר את מעמדו החוקי של בן הזוג הזר, כתושב ולאחר מכן כאזרח.

הרחבה בעניין הסדרת מעמד בן זוג זר תוכלו למצוא במדריך הזה.

יחסי ממון ורכוש

לאחר פרק זמן משמעותי של זוגיות, קורה לעיתים שהיחסים עולים על שרטון, והצדדים מעוניינים להיפרד. בנקודת זמן זו, המאופיינת בחוסר ודאות ובמתח רב, צפות שאלות רבות, אשר חלקן עוסקות בחלוקת הרכוש שצברו בני הזוג לאורך השנים באופן שיהיה הצודק ביותר עבור הצדדים. לעניין זה, מבחין החוק הישראלי בין זוגות נשואים לזוגות שאינם נשואים מבחינת המשטר הרכושי שיחול בעת פרידתם.

לגבי זוגות נשואים שהתחתנו לאחר שנת 1974 והם רשומים במשרד הפנים כנשואים (הטרוסקסואלים ולהט"בים כאחד), חל חוק יחסי ממון שקובע שבעת פרידת הצדדים יחול הסדר איזון משאבים. לגבי זוגות שהתחתנו לפני שנת 1974, או זוגות שלא התחתנו כלל, ובית המשפט יקבע שהם ידועים בציבור, תחול חזקת השיתוף.

אף שהדין הישראלי מנסה להסדיר את חלוקת הרכוש בעת פרידת הזוג, תביעות רכושיות הן עניין שבשגרה, ובבתי המשפט לענייני משפחה מתנהלים אלפי דיונים בשנה העוסקים בחלוקת הרכוש של זוגות המעוניינים להיפרד. עובדה זו נכונה לגבי זוגות הטרוסקסואליים, ועל אחת כמה וכמה ביחס לזוגות להט"בים, שלא תמיד ברור מבחינתם (ולעיתים – גם מבחינת בית המשפט) – איזה דין חל עליהם.

הרחבה בנוגע למשטרים השונים ביחס לחלוקת רכוש ניתן למצוא כאן.

כדי להימנע מהתדיינויות ארוכות בבתי המשפט ביחס לחלוקת הרכוש, וכדי שהפרידה תהיה מהירה ומותאמת לנסיבות כל מקרה ומקרה – מתיר החוק הישראלי עריכת הסכמים בין בני הזוג, המסדירים באופן פרטני את חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פרידה – הסכם ממון (לנשואים או לזוגות שעומדים להינשא) והסכם חיים משותפים (לידועים בציבור). הנושאים העיקריים שמוסדרים במסגרת הסכמים אלו נוגעים ישירות או בעקיפין לרכוש שנצבר על-ידי הצדדים לאורך הזוגיות, והאופן שבו יחולק בעת פרידתם.

רצוי מאוד שהסכמים כאלו ייערכו על-ידי עו"ד המתמחה בכך, משום שהמשמעות הכלכלית העתידית שלהם על בני הזוג היא עצומה, וגם מפני שרק עו"ד שבקיא בתחום יכול לעמוד ולדקדק בכל פרט ופרט שרלוונטי לכל זוג בפני עצמו – אפילו בפרטים שבני הזוג לא חשבו להכניס להסכם.

הרחבה בעניין הסכמי רכוש תוכלו למצוא כאן.

הורות

כיום, זוגות חד-מיניים המבקשים להיהפך להורים יכולים לעשות זאת באמצעות פונדקאות בחו"ל, הורות משותפת או תרומת זרע (נכון לגבי זוג נשים בלבד). לצערנו, נכון ליום כתיבת שורות אלה, בישראל עדיין לא מתאפשר לקיים הליך פונדקאות בארץ או אימוץ, על אף השינוי הפסיקתי שקידם בג"ץ ביולי 2021.

מכיוון שבכל המקרים קיים הורה אחד שאינו ההורה הביולוגי, נדרש להסדיר את מעמדו כהורה באופן חוקי, על-ידי צו הורות פסיקתי, צו אימוץ או צו אפוטרופסות.

למה זה חשוב? ההורה שאינו ביולוגי לא זוכה באופן אוטומטי לזכויות של הורה (כגון בענייני ירושה, פנסיה, מזונות, הסדרי ראיה וכיוצא באלו), והוא עלול למצוא עצמו מקופח, או חסר יכולת לפעול או לקבל החלטות לטובת הילד בשעת הצורך. רק הסדרה חוקית של מעמד בן הזוג כהורה תוביל לכך שיהיה זכאי לזכויות בדומה להורה ביולוגי, ומכאן החשיבות העצומה בהסדרה שכזו.

לצד הסדרת מעמדו של בן הזוג הלא ביולוגי כהורה, חשוב מאוד ליצור הסכם הורות בין בני הזוג, אשר יגדיר באופן מהותי את זכויותיהם וחובותיהם ביחס לילדים, לגידולם ולטיפול בהם, וגם ביחס להיבט הרכושי הכרוך בכך. במקרים של הורות ללא זוגיות (ידוע גם כ"הורות משותפת") הסכם כזה חשוב עוד יותר, משום שבדרך כלל, לתוך המערכת הזוגית המורכבת ממילא, מצטרף אדם נוסף בעל זיקה ביולוגית לילד, ולאורך שנים רבות.

הסכמים כאלו ילוו אתכם למשך 20 שנה לפחות, ולכן כדאי מאוד להסתייע בעורך דין הבקיא בתחום, לצורך הניסוח והחתימה על ההסכם. כך, יובטח שההסכם יתאים לכם, לנסיבות חייכם ולרצונותיכם האישיים, ולצד אלו גם יובטחו זכויותיהם של כל הצדדים להסכם, באופן הוגן ולטובת הילדים שבדרך. בכל מקרה, אסור לחתום על הסכמים כאלו באינטרנט, ויש להביא אותם לאישור בית המשפט לאחר הולדת הילד. 

הרחבה על הסכם הורות ללא זוגיות תוכלו למצוא כאן.

אפוטרופסות וחוסר כשירות

בערוב ימינו, עולה הצורך להחליט מה יעלה בגורל הרכוש אשר צברנו לאורך השנים, מי ידאג לנו אם לא נהיה מסוגלים לדאוג לעצמנו, מי יקבל בשמנו החלטות אם לא נהיה כשירים לכך, ועוד. אצל זוגות הטרוסקסואלים מקובל שבני הזוג דואגים זה לזו, מקבלים בשמם החלטות ואף יורשים אותם, לאחר 120 שנים. בשונה מהם, אצל זוגות להט"בים זה לא מובן מאליו שבן הזוג יהיה האפוטרופוס הטבעי של בן זוגו, או יירש אותו אוטומטית. לכן, כדאי שגם עניינים אלו יוסדרו מראש בין בני הזוג, באמצעות הסכמים המיועדים לכך, שנערכו על-ידי עורך דין הבקיא בתחום זה.

כך למשל, ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך, שהוא בעצם מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18) לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד, אם יגיע למצב שלא יוכל לטפל בכך בעצמו. מסמך זה נערך על-ידי עורך דין המוסמך לכך ממשרד האפוטרופוס הכללי, וכולל בתוכו רשימה סגורה של נושאים שבהם מוסמך הממונה לקבל החלטות בשם הממנה.

הרחבה על מסמך ייפוי כוח מתמשך ניתן למצוא כאן.

צוואה היא מסמך שבו אדם קובע מי יירש את רכושו ואת נכסיו לאחר מותו. ההחלטה אם לערוך צוואה נתונה בידיו של כל אדם לפי רצונו, אולם בהיעדר צוואה, יחולק העיזבון בהתאם להוראות שבחוק הירושה.

הרחבה בעניין ירושה וצוואות ניתן למצוא כאן.

מסמך הבעת רצון הוא מסמך רשמי המאפשר להורה או לאפוטרופוס של קטין לקבוע מי יהיה מחליפו כאשר הוא לא יוכל עוד לתפקד כהורה או אפוטרופוס. בנוסף, ניתן להכליל במסמך זה גם הנחיות לעניין קבלת החלטות עתידיות בנוגע לקטין.

חשוב לדעת שבני זוג להט"בים לא בהכרח יירשו אוטומטית את בני זוגם או יחליפו אותם כהורה לילדיהם (בשונה מזוגות הטרוסקסואלים), ועל כן חשוב מאוד להסדיר נושאים אלו מראש ובאמצעות הסכם מפורט שנערך על-ידי עורך דין הבקיא בתחום.

לסיכום

חברתנו חרטה על דגלה הענקת שירות משפטי מצוין בתחום דיני המשפחה – לכל משפחה באשר היא. מייסד החברה ומנהלה, עורך הדין והמגשר ארתור שני, בעל ניסיון רב בתחום, ובין יתר תפקידיו הקודמים כיהן כיועץ המשפטי של אגודת הלהט"ב. לצידו עומדת עו"ד ומגשרת רונית א' זיסמן, ולה ניסיון רב שנים בתחום דיני המשפחה, הירושה וההסכמים, וכן עוד שורה של עורכי דין בקיאים ומנוסים.

הסדרה משפטית של הזוגיות, על היבטיה השונים, נראית אולי כמו "כאב ראש" ואפילו קצת מרתיעה. ואולם, מספיק להציץ באולמות בית המשפט לענייני משפחה כדי להבין שסכסוכים בתוך המשפחה הם הרבה יותר נפוצים ממה שנדמה לנו, ולכן, הדרך הטובה ביותר למנוע אותם היא להסדיר מראש ובאמצעות הסכם את המערכת הזוגית.

כמו שלרכב חדש עושים ביטוח, כך גם בזוגיות: ההסכמים המסדירים את התא המשפחתי נועדו להבטיח שהזוגיות תהיה פשוטה הרבה יותר, בטוחה וברורה לשני הצדדים, וגם כדי לתת מענה לכל סיטואציה שעימה נצטרך להתמודד. דברים אלו נכונים ביתר שאת למשפחות להט"ביות, משום שהמדינה עדיין לא מכירה לחלוטין במשפחות כאלו, ולכן עדיפה כעת הסדרה פרטית בסיוע עו"ד הבקיא בתחום, במקום הסתמכות על חוקים המותאמים למשפחות מסוג אחד בלבד. 

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי, צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו ניצור איתך קשר בהקדם.