לאחר תקופת זוגיות משמעותית, היחסים כבר לא מתפקדים כמו שצריך, עד שפרידה או גירושים נדרשים מכורח המציאות. במהלך החיים המשותפים נצברו ברשות בני הזוג נכסים ורכוש, ונשאלת השאלה כיצד עליהם לחלק אותו באופן הנכון והצודק ביותר.
בנקודה הזאת, מעבר לכאב הרגשי והטלטלה המשפחתית, עולה גם חשש כלכלי כבד: מה יהיה על הדירה, על החסכונות, על העסק המשפחתי או על הזכויות הפנסיוניות שכל אחד מבני הזוג צבר לאורך השנים. חוסר בהירות לגבי כללי החלוקה עלול להוביל להסכמות פזיזות, לוויתורים חד-צדדיים או למאבקים משפטיים ארוכים, ולכן חשוב להבין כבר בתחילת הדרך מהן זכויות וחובות כל צד לפי סוג הקשר והמסגרת המשפטית שחלה עליו.
לפניכם מדריך המפרט את הזכויות והחובות של זוגות נשואים ושל ידועים בציבור בנוגע לרכוש האישי ולרכוש המשותף בעת פרידה.
קיימות שתי אפשרויות לחלוקת הרכוש:
1. חלוקת הרכוש לפי הסכם ממון או הסכם חיים משותפים – אם חתמתם על הסכם כזה ואישרתם אותו כדין (בית המשפט לענייני משפחה במקרה של נשואים או בפני נוטריון במקרה של ידועים בציבור) – תוכלו לחלק את הרכוש לפי הסכם זה, בהנחה שההסכם מקיף וכולל את כלל הרכוש ומסת הנכסים הזוגית.
2. חלוקת הרכוש לפי חוקי מדינת ישראל – הדין שחל על ידועים בציבור ועל זוגות שנישאו לפני שנת 1974 הוא "כללי חזקת השיתוף". מדובר באוסף של כללים שפסקו בתי המשפט בישראל. על זוגות שנישאו החל מינואר 1974 חל חוק "יחסי ממון בין בני זוג", ויש לשים לב שמדובר בבני זוג שהמעמד שלהם במשרד הפנים הוא נשוי או נשואה.
הבחירה האם להסדיר את חלוקת הרכוש בהסכם יזום מראש או להותיר את ההכרעה בידי הדין הכללי אינה רק שאלה משפטית, אלא גם בחירה אסטרטגית ומעשית המשפיעה על רמת הוודאות של שני הצדדים. זוגות שמקפידים לערוך הסכם ממון או הסכם חיים משותפים נהנים בדרך כלל מתמונה ברורה יותר בשעת פרידה, בעוד שזוגות שלא עשו זאת מוצאים עצמם נדרשים להוכיח כוונות, נסיבות חיים ודפוסי התנהגות כדי לשכנע כיצד נכון לחלק את הנכסים.
חלוקת הרכוש אצל זוגות שנישאו החל מינואר 1974 ולא חתמו על הסכם ממון
בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, אצל זוגות שנישאו החל מינואר 1974 ולא חתמו על הסכם ממון, חלוקת הרכוש נקבעת לפי "הסדר איזון משאבים". זה אומר שכל אחד מהצדדים זכאי למחצית מכלל הנכסים של הזוג (למעט החריגים שמאפשרים חלוקה שאיננה שוויונית). ברשימת הנכסים נכללים הנכסים החיוביים, כגון דירת מגורים, דירות חיצוניות לזוג, הכנסות מהשקעות, קרנות פנסיה, השתלמות וגמל, ביטוחים, כספים בחשבונות, מוניטין וכושר השתכרות, עסק וכו', וגם הנכסים השליליים, כגון חובות, משכנתא, הלוואות וכו'.
במסגרת איזון המשאבים נערך מעין "מאזן" כולל של כלל הזכויות והחובות שנצברו במהלך חיי הנישואים, ובסופו נקבע מהו הסכום שכל אחד מבני הזוג זכאי לקבל כדי להגיע לשוויון כלכלי. לא תמיד מדובר בחלוקה פיזית של כל נכס לשניים. לעיתים אחד מבני הזוג יישאר עם נכס מסוים (כגון דירה או עסק), ויפצה את השני בכסף, בזכויות פנסיוניות או בוויתור על נכסים אחרים, כדי לשמור על האיזון שנקבע.
לפי החוק, הנכסים המשותפים לא כוללים מתנות, ירושות, נכסים שנצברו לפני הנישואין, גמלאות מהביטוח הלאומי ו/או פיצויים שנפסקו מכוח החוק עבור נזקי גוף או מוות. בנוסף, לא נכללים נכסים שלגביהם קבעו בני הזוג במפורש באמצעות הסכם ממון שהם אינם מיועדים לחלוקה.
יחד עם זאת, גם נכסים "חיצוניים" כאלה עלולים להפוך במקרים מסוימים לשנויים במחלוקת, למשל כאשר ירושה ששייכת מלכתחילה לאחד מבני הזוג שימשה בפועל לרכישת דירת המגורים המשותפת או לניהול עסק משפחתי. במצבים אלו עשוי בית המשפט לבחון האם התגבשה כוונת שיתוף ספציפית באותו נכס, כך שלבן הזוג השני תקום זכות בו, למרות שמקור הכספים היה אישי במקור.
חלוקת הרכוש אצל ידועים בציבור ואצל זוגות שהתחתנו לפני שנת 1974
זוגות שהתחתנו לפני שנת 1974 וזוגות ידועים בציבור אינם כפופים לחוק יחסי ממון בין בני זוג, וחלה עליהם "חזקת השיתוף", הקובעת שרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, גם אם אינו רשום על שם שני בני הזוג – הרי הוא משותף לשניהם. מכיוון שכל צד תרם את חלקו לחיים המשותפים ולכלכלת התא המשפחתי, הרי שבפרידה – כל אחד מהצדדים זכאי לחלק מהרכוש המשותף. במקרה שצד אחד טוען שנכס מסוים הוא אינו רכוש משותף, הוא חייב להוכיח זאת.
להבדיל מהסדר איזון המשאבים, שמבוסס על חישוב כמותי יחסית ברור, חזקת השיתוף נשענת במידה רבה על בחינה איכותית של חיי בני הזוג: משך הקשר, האופן שבו ניהלו את כספם, השאלה האם ראו עצמם כיחידה כלכלית אחת ועוד. לכן, הליכים בין ידועים בציבור או בין זוגות ותיקים עלולים להיות מורכבים יותר מבחינה ראייתית, ולדרוש הצגת תצלומים, התכתבויות, עדויות שכנים וקרובים ומסמכים כלכליים המעידים על כוונת השיתוף.
חשוב לדעת: במקרה פרידה של בני זוג שאינם נשואים, בית המשפט יצטרך קודם כל לקבוע אם הזוג עונה להגדרה של "ידועים בציבור" לפי המבחנים של הפסיקה, לאחר מכן להכריז ממתי הם נחשבים לידועים בציבור, לקבוע מהו הרכוש המשותף של בני הזוג ולבסוף – איך הוא יחולק.
ההכרה בזוג כידועים בציבור אינה אוטומטית ואינה ניתנת רק על סמך תקופת מגורים משותפת. נשקלים גם פרמטרים של מחויבות הדדית, הצגה כזוג בפני הסביבה, ניהול משק בית משותף ועוד. המשמעות היא שבן זוג שמבקש להוכיח זכויות ברכושו של האחר לא יוכל להסתפק באמירה "חיינו יחד", אלא יצטרך להציג בסיס עובדתי מוצק לכך שהקשר תפקד בפועל כקשר זוגי מחייב.
עוד משהו שכדאי לדעת הוא שקיימים סוגים שונים של רכוש שלגביהם לא ברור אם הם נכללים ברשימת הנכסים המשותפים או לא, ואת זה בית המשפט יקבע. לדוגמה: מניות בעסק משפחתי, צבירות פנסיוניות, נכסים שהיו לכל אחד מהצדדים לפני הזוגיות הנוכחית, ירושה שקיבל אחד מהצדדים, מתנה שקיבל אחד מהצדדים וכדומה.
בפועל, סוגיות כמו מניות בחברה משפחתית, זכויות סודיות באופציות, פוליסות ביטוח עם רכיב חיסכון או קרנות השתלמות ותיקות מערבות שאלות מורכבות של הוכחת בעלות, מועד צבירה ותכלית השימוש בכספים. במקרים כאלה נדרש לא פעם שילוב של ידע משפטי וידע פיננסי, ולעיתים גם הסתייעות במומחים כלכליים, כדי להגיע לחלוקה מדויקת והוגנת שמשקפת גם את הדין וגם את תרומתו של כל צד.
לסיכום
כפי שראינו, הדין מבחין בין זוגות נשואים לבין אלו שלא, ובין זוגות שנישאו לפני שנת 74' לבין אלו שנישאו אחריה. בכל אחד מהמצבים, חיוני וחשוב שכל אחד מבני הזוג יכיר וידע את הדין החל לגביו ואת משמעותו.
הבנה מוקדמת של הכללים מאפשרת לבני הזוג לתכנן את צעדיהם לפני הפרידה, לשקול מתי נכון לפתוח בהליכים, אילו מסמכים לאסוף וכיצד להיערך למשא ומתן או להליך משפטי. במקום להיגרר לתגובות אימפולסיביות או לצעדים חד-צדדיים שעלולים לפגוע בזכויות אחד הצדדים, ניתן לנהל את תהליך החלוקה באופן מושכל, שקוף ומכבד ככל האפשר, גם כאשר הקשר הזוגי עצמו הסתיים.
המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקות "גישור פרטי", יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) ומחלקת ניהול הון, נכסים ועסקים משפחתיים בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.
ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.
אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.
תשובות לשאלות נפוצות
האם כל חוב של אחד מבני הזוג נחשב חוב משותף?
לא בהכרח. חובות שנוצרו לצורך צרכים משפחתיים שוטפים או לטובת התא המשפחתי לרוב ייחשבו משותפים, אך חובות פרטיים שנוצרו, למשל, מהימורים, השקעות מסוכנות פרטיות או התחייבויות עסקיות שלא היה להן קשר לחיי המשפחה עשויים להיחשב אישיים. בכל מקרה נבחנות הנסיבות, הידע של בן הזוג השני על החוב ומידת ההנאה של המשפחה מהכספים שנלקחו.
כיצד מתייחסים לזכויות פנסיה וחיסכון ארוך טווח בעת חלוקת רכוש?
זכויות פנסיה, קצבתיות וצוברות, וכן קרנות השתלמות וגמל, נחשבות ברוב המקרים חלק מן הנכסים המשותפים שנצברו במהלך החיים המשותפים ומוחרגות רק בגין התקופה שלפני הזוגיות. לעיתים לא מחלקים את הזכויות עצמן, אלא קובעים מנגנון איזון כספי או הוראות לחלוקה עתידית של הקצבאות, בהתאם לסוג הזכות ולהוראות הדין.
מה החשיבות של תיעוד התנהלות כלכלית במהלך החיים המשותפים?
תיעוד של חשבונות משותפים, העברות בנקאיות, השקעות, הסכמים פנימיים והתכתבויות יכול לשמש ראיה חשובה בשלב החלוקה ולהבהיר האם נכסים מסוימים נועדו להיות משותפים או להישאר אישיים. בהיעדר תיעוד כזה, בית המשפט יסתמך יותר על חזקות כלליות, עדויות בעל פה והתרשמות נסיבתית, מה שמגדיל את חוסר הוודאות לגבי התוצאה הסופית.
מתי כדאי לפנות לעורך דין בנושא חלוקת רכוש?
רצוי לפנות לייעוץ משפטי כבר בשלב שבו עולה אפשרות הפרידה, עוד לפני שננקטים צעדים חד-צדדיים כמו מכירת נכסים, העברת כספים או עזיבת הבית. ייעוץ מוקדם מאפשר להבין את מפת הזכויות, למנוע פעולות שיכולות לפגוע בעמדתכם המשפטית, ולבנות תהליך מסודר של משא ומתן או הליך משפטי שיגן על האינטרסים שלכם לאורך כל הדרך.
האם ניתן להסכים על חלוקת רכוש שונה מהדין במסגרת גישור?
כן, בני זוג יכולים, בהסכמה, להגיע להסדר חלוקת רכוש שונה מזה שהיה נקבע בבית המשפט, ובלבד שההסכם יאושר כדין בבית המשפט לענייני משפחה. גישור מאפשר לקחת בחשבון שיקולים רחבים יותר, כמו צרכים עתידיים של הילדים, יציבות עסקית או רצון לשמור על דירה אחת כמקום מגורים מרכזי, ולבנות הסכם מותאם אישית.
מאמרים נוספים
עומדים לחתום על הסכם משפחתי (כגון הסכם ממון או חיים משותפים גירושים ועוד)? קודם קראו, שלא תצטערו!
מיהרתם לחתום על הסכם מתחום דיני המשפחה (ממון/חיים משותפים/גירושים/הורות), ואחרי החתימה הבנתם שעשיתם טעויות או שהתחרטתם. האם תוכלו לחזור בכם ולבטל אותו? – כל התשובות, במדריך זה.
סעדים זמניים והגנה על הרכוש המשפחתי
בזמן שחיי המשפחה התנהלו על מי מנוחות, נצבר רכוש משותף. אך ברגע של משבר, אחד הצדדים יכול לפתע להחליט שהוא רוצה למנוע מבן/ת הזוג לזכות בחלקו ברכוש המשותף. מהן הסכנות שאי פנייה לקבלת סעדים זמניים בסכסוכים ביחס לרכוש משפחתי במסגרת הליך גירושים או פרידה? •איך ניתן להבטיח חלוקה עתידית הוגנת של זכויות רכושיות שנצברו? כל הפרטים – במדריך הזה
כתיבת הסכם ממון והסכם חיים משותפים
הסכם ממון (לנשואים או לזוגות שעומדים להינשא) והסכם חיים משותפים (לידועים בציבור) יכולים לחסוך מכם עוגמות נפש במקרה של פרידה או גירושין. לפניכם נושאים שצריך להסדיר בהסכם – כדי שיהווה עבורכם תעודת ביטוח לקשר