חלוקת אופציות במסגרת הליך חלוקת רכוש בין בני זוג

כשמדברים על אופציות סחירות ועבירות (כאלה שניתן לסחור בהן או להעבירן לאחר), המענה על השאלה פשוט וקל: האופציות מתחלקות בין בני הזוג עד למועד שבו יחפצו לממשן. הבעיה נוצרת כאשר מדובר על אופציות שאינן סחירות, אשר מרביתן הבשילו בתוך תקופת הנישואים או תקופת החיים המשותפים. במקרה כזה, האפשרות היחידה היא להעביר לבן הזוג הזכאי לאופציות את שוויין בכסף. אך שוויין באיזה מועד – במועד הקרע (מועד היפרדות בני הזוג), או ברגע שבו יבחר בן הזוג הזכאי לממש בפועל את האופציות (מועד שבו הרווח עשוי להיות גדול יותר)? מדובר בשאלה לא פשוטה, שמערבת היבטים חשבונאיים, ואף נראה כי ערכאות השיפוט בתחום דיני המשפחה, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, חלוקות באשר למועד חלוקת האופציות.

בית הדין הרבני

בית הדין הרבני סבור כי במקרה שבו מדובר באופציות למניות שאינן נסחרות בבורסה, יש לשום את שווי האופציות על פי מועד הקרע. לשיטתם, קושי בביצוע שומה בעת מועד הקרע (ובטרם הבשלת האופציות) אינה עילה להפסיד את בן הזוג המחזיק לאופציות. מלבד זאת, יש אפשרות לשום את שווי האופציות באמצעות אקטואר. כמו גם, התגבשות האופציות תלויה בהרבה גורמים אחרים שהשפיעו לאחר מועד הקרע, ואם כן אין הצדק שבן הזוג הזכאי לאופציות יזכה בשבח בזמן שכבר בני הזוג הפסיקו להיות שותפים כלכלית.

בית המשפט לענייני משפחה 

בית המשפט לענייני משפחה סבור כי במקרה שבו מדובר באופציות למניות שאינן נסחרות בבורסה, אין לזקוף לזכותו של הבן הזוג הזכאי לאופציות את שוויין הווירטואלי, אלא יש להמתין עד לבירור שוויין האמיתי בשוק, כלומר – השווי במועד הראשון שבו ניתן יהיה לממש את האופציות. זאת משום שאם יינתן משקל לשוויין במועד הקודם לחלוקתן בפועל – נקבל תוצאה שאינה צודקת ואף חוטאת לתחשיבים כלכליים הוגנים, כמו עריכת תחשיבי מס בהווה בעד אירוע מס עתידי. בית המשפט בחר את הוודאות והיציבות במקום השימוש בהערכה שתבוסס על ניחושים. במילים אחרות, נכס אשר לשני בני הזוג יש זכויות שוות בו, אין כל סיבה לכך שינוצל על ידי כל אחד מהם באופן שונה. גישה זו לוקחת בחשבון את הסיכון שאותו נוטל בן הזוג הזכאי לאופציות; ייתכן שהחברה לא תצליח להגיע לשווי המצופה, ואז המחזיק באופציות יפסיד, שכן יכול להיות שהסכום שיקבל אף יפחת מהסכום שאותו היה מקבל, לו היה מממש את האופציות במועד הקרע.

בתי המשפט סבורים שבאופן זה מיושמת התכלית העומדת מאחורי חוק "יחסי ממון" (שאינו חל על בני זוג ידועים בציבור): חלוקה שוויונית והוגנת של הנכסים שנצברו על ידי בני הזוג באופן מיטבי וראוי. הרי כבר במהלך תקופת הנישואים התגבשו ציפיות לרווח אצל בני הזוג, כחלק מהמאמץ המשותף לבסס תא משפחתי אמיד. רציונל זה מתחדד שבעתיים כאשר מדובר בחברות סטארט-אפ, שבהן שכיחים המצבים שבהם בן זוג אחד מוותר על קריירה משמעותית כדי לתמוך בבן זוגו האחר, בשל עבודתו התובענית.