מדריך לידועים בציבור

האם אני ובן או בת הזוג שלי "ידועים בציבור"? ומהם החסרונות במצב המשפטי של ידועים בציבור? כל זאת ועוד - במדריך הבא

חשוב לדעת ש"ידועים בציבור" הוא לא מצב אישי שניתן לרשום במשרד הפנים. כלומר, זה לא סטטוס משפטי. המצבים האישיים המוכרים על ידי המדינה ולכן ניתנים לרישום במשרד הפנים ובמסמכים רשמיים, הם הסטטוסים המשפטיים האלה: רווק/ה, נשוי/אה, גרוש/ה ואלמן/ה. "ידועים בציבור" הוא מצב אישי שפותח והוכר על ידי הפסיקה הישראלית, כדי לתת מענה משפטי למי שמבחינה אישית הם כמו משפחה, אבל לא יכולים או לא רוצים להירשם באופן רשמי במשרד הפנים בסטטוס המשפטי "נשוי/אה" . למשל, מי שאינם יכולים להינשא בישראל: כהן וגרושה או בני ובנות קהילת הלהט"ב או מי שעדיין נשואים למישהו אחר, לעיתים בעל כורחם. אלה הם מנועי או פסולי החיתון. אולם, יש גם מי שבוחרים לא להינשא, ולצד בחירה זו, חיים יחד ואפילו הורים לילדים משותפים.

הציבור רואה בידועים בציבור יחידה משפחתית. המשפט, הפסיקה, איגדה כללים שבמרוצת השנים הלכו והתפתחו, ומטרתם להגדיר מי נחשב ידוע/ה בציבור וזכאי/ת לזכויות משפטיות ברכוש, בהורשה, כלפי העירייה או ביטוח לאומי ושאר זכויות הנובעות ממעמד אישי.

עם השנים התפתחה הפסיקה ונוצרו סוגים שונים של "חזקת שיתוף". בעוד שאצל זוגות נשואים ברור ממתי התחיל השיתוף (יום הנישואים), וברור איך מחלקים (אם נישאו אחרי 1974 בהתאם לחוק יחסי ממון) – ואז מה שנשאר לעשות הוא רק לבצע את החלוקה עצמה. לעומת זאת, אצל ידועים בציבור לא ברור מתי התחיל השיתוף, ויהיה אינטרס למי שרוצה את השיתוף להילחם על תקופה ארוכה יותר. גם החלוקה לא ברורה ותהיה לפי המבחנים בפסיקה לדורות השונים של חזקת השיתוף (האם כן או לא להכליל עסק? עסק משפחתי? פנסיה? וכו'), ורק בסוף תתבצע החלוקה עצמה, שתיגזר מחזקת השיתוף שבית המשפט יחיל על הצדדים.

מתי נחשבים ידועים בציבור? מספיק לחיות יחד?

בני זוג לא "נהפכים" לידועים בציבור, כי לא מדובר בבסטטוס כמו למשל נשואים, שהופכים להיות כאלה כאשר הם נרשמים ככאלה על ידי המדינה. ידועים בציבור הוא למעשה מצב משפטי יזום לצורך זכויות וחובות של בני הזוג. למשל, זוג יכול להצהיר שהוא ידוע בציבור לצורך הגרלה של "מחיר למשתכן" או "דירה להשכיר", כי זאת הדרך שהמדינה או הגוף הממשלתי הספציפי (העיריית או משרד השיכון) בחרה על מנת לתת את הזכות במישור שבין הזוג ובין המדינה, הרשות המנהלית. 
 

סעד הצהרתי מבית המשפט לענייני משפחה


במישור האישי בין בני הזוג, ניתן לתבוע סעד הצהרתי מבית המשפט לענייני משפחה, על מנת להיות מוכר כידוע בציבור של אדם שנפטר כדי להיות זכאי לרשת אותו כמו בן/ת זוג רשום שנשוי כסטטוס, או על מנת להכיר בשיתוף רכושי בתקופת החיים כידוע בציבור ועוד. להרחבה על ידועים בציבור והלכת השיתוף – קראו כאן. 

איך מוכיחים ידועים בציבור?

עד כה, החקיקה הישראלית טרם התייחסה באופן מפורש לסוגייה, ועדיין לא נתנה הגדרה חד-משמעית לבני הזוג שהם ידועים בציבור. התייחסות נדירה ניתן למצוא בחוק הירושה, המכיר בנסיבות של "ידועים בציבור", ומתייחס ל"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף". מובן שזה לא מספיק, וידוע לנו שהפסיקה מכירה גם באיש ובאיש, באישה ובאישה ואף באנשים שלא גרים במשק בית משותף – כידועים בציבור.

עוד התייחסות מעניינת בחקיקה לידועים בציבור קיימת בחוק השמות. שם, כתוצאה משנים רבות שבהן בנות זוג של ידועים בציבור שרצו לשנות את שם משפחתן לשם משפחתו של בן זוגן היו מנועות מלעשות כן, המחוקק הוסיף וקבע (לאחר שהעניין הגיע לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ), כי משרד הפנים לא יפסול שינוי שם, משום ש"השם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור". כלומר – מדובר במצב משפטי כל כך מתפתח, שעד שנות ה-90 אישה ששינתה את שם משפחתה לשם משפחתו של בן זוגה שאליו לא הייתה נשואה – משרד הפנים פסל את שינוי השם בגלל חשש להטעיה או לפגיעה בתקנת הציבור, כדי שלא יחשבו – "חלילה" – שהאישה נשואה כדת וכדין.

אז איך נרשמים כידועים בציבור? כאמור, זהו מצב משפטי יזום שבו בני הזוג מעוניינים להסדיר בעצמם את המצב האישי – משפטי שלהם. כדי שבני זוג ייהנו מהזכויות ומהחובות הניתנות להם מעצם הגדרת היותם ידועים בציבור, עליהם להוכיח שהם עומדים בהגדרות ובתשתית ההכרה של "ידועים בציבור". ניתן להוכיח זאת על ידי הבאת ראיות ועדים שיתמכו בעובדות שמציגים בני הזוג, ראיות ממשיות על כוונתם להחיל על מערכת היחסים ביניהם חובות אזרחיות-כלכליות שנובעות מחיי נישואים, וניתן גם לחתום מראש על הסכם חיים משותפים ולאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה.

תהליך ידועים בציבור והבחירה במוסד זה (ללא נישואים) על פני מוסד הנישואים עשויה לנבוע ממניעים שונים, ובהם מניעים כלכליים, נישואים חד-מיניים, חוסר יכולת או רצון להינשא על פי הדין הדתי ועוד. משכך, עולה השאלה מתי נחשבים ידועים בציבור? כדי שבני זוג ייחשבו "ידועים בציבור" בשל הקשר הזוגי שלהם, צריכה להתקיים ביניהם מערכת יחסים דמויית נישואים "קרובה ומהודקת עד כדי כוונה לקיים משפחה", הכוללת חיי משפחה וכן ניהול משק בית משותף, לרבות רכוש משותף, וחובה שאף אחד מהצדדים לא יהיה נשוי לאדם אחר (נדרש רק לעניין ירושה על פי דין של הידועים בציבור).

מהן הזכויות של בני זוג ידועים בציבור?

כמעט בכל תחומי החיים זכויות וחובות של ידועים בציבור זהות לאלה של זוגות נשואים, עם שינויים כאלו ואחרים המתעדכנים עם הזמן ודורשים ייעוץ פרטני. כך למשל, בתחום ההורות, אישה נשואה המגיעה לבית היולדות – בעלה יירשם אוטומטית כאבי היילוד, ואילו במקרה של בני זוג שאינם נשואים – האבא יצטרך להצהיר במהלך השנה שלאחר הלידה על אבהות ולהירשם במשרד הפנים כאבא (ולא יהיה רישום באופן אוטומטי כמו בנישואים). כך גם בכל מה שקשור בהסדרה של חיובים, מעצם העובדה שנישואים הוא סטטוס הרשום במרשם רשמי של המדינה ומוכר בתוך המדינה ומחוצה לה – וניתן להישען עליו, בעוד ידועים בציבור הוא מצב משפטי ותלוי סיטואציה ספציפית. מלבד דוגמת האבהות, קיימים הבדלים נוספים בין נשואים לידועים בציבור. 

רוצים להירשם כידועים בציבור? פנו אלינו ונשמח לעזור:

ידועים בציבור – חסרונות

למצב אישי של "ידועים בציבור" יש גם חסרונות ואלו הם:

  1. היעדר סטטוס (מעמד אישי) – מדובר במצב עובדתי שאינו משפיע על מעמדם האישי של הצדדים (למרות הזכויות והחובות שהחוק מחיל עליהם).
  2. ידועים בציבור משרד הפנים – היעדר רישום ידועים בציבור כבני זוג במרשם האוכלוסין (ניתן להצהיר בביטוח לאומי).
  3. מצבם המשפטי של ידועים בציבור אינו מוכר במקומות אחרים בעולם (למשל לצורך "רילוקיישן", לחלק מהמדינות ישנה חובה בסטטוס).
  4. אין הגדרה של פרק זמן מינימלי שבו בני הזוג צריכים להיות יחד כדי להיחשב ידועים בציבור – החיסרון בכך הוא שאם, חס וחלילה, קורה משהו למי מהם, הצד שנותר בחיים יכול לבקש שבית המשפט יכריז עליו/ה כידוע או כידועה בציבור, כאשר לנפטר לא הייתה כלל כוונה כזאת.
  5. ביגמיה – מבחינה חוקית, אין מניעה מאדם נשוי לנהל מערכת יחסים של "ידועים בציבור" עם אחר, וכך נוצרים לא פעם סיבוכים בענייני הורות, הורשה וכיו"ב.
  6. אין דין אחיד החל על זוגות ידועים בציבור – כמעט הכל מתוך הפסיקה והדין משתנה מעניין לעניין ומחוק לחוק, ואף משופט לשופט.

לסיכום

תהליך ידועים בציבור להסדרת המצב האישי של "ידועים בציבור" ולקביעת הזכויות והחובות של בני הזוג במערכת היחסים הזוגית, יכלול עריכת הסכם שבו הם יוגדרו כידועים בציבור ובו יפורטו הכללים החלים על כל אחד מהצדדים, ובאמצעותו יקבלו הכרה כידועים בציבור. מסמך ידועים בציבור זה, הנו הסכם שנקרא "הסכם חיים משותפים" ובו יוגדרו מועד תחילת החיים המשותפים, מגבלות השיתוף ברכוש (אם קיימות) ואופן הפרידה (אם תהיה), לרבות חלוקת רכוש במקרה של פרידה. חשוב מאוד לזכור שאת ענייני הצוואה וההורשה יש לערוך במסמך נפרד של צוואה. אין לכתוב הוראות צוואתיות בתוך הסכם חיים משותפים. אישור המצב האישי של ידועים בציבור, ייעשה בדרך של אישור הסכם החיים המשותפים בבית המשפט לענייני משפחה.

למרות שבשנים האחרונות אנו עדים למגמת התפתחות בחקיקה ובפסיקה הקשורות לידועים בציבור, עדיין חסרות בחוק התייחסויות לידועים בציבור במקרים רבים, והפער בין מוסד זה לבין מוסד הנישואין עוד קיים, מה שמחייב זוגות ידועים בציבור להסדיר את מצבם המשפטי באופן עצמאי על ידי חתימה על הסכם חיים משותפים. חשוב לערוך ולחתום על הסכם זה בעזרת עו"ד העוסק בדיני משפחה, גירושין ופרידה ובהסכמים בתוך המשפחה, ולא "להוריד" הסכם כללי מהאינטרנט – זאת מכיוון שכל מקרה לגופו ולכל זוג יש את הנושאים הרלוונטיים עבורו שיש להתייחס אליו בהסכם, כדי שהוא יהיה הוגן לשני הצדדים ויקבל תוקף של הסכם שיהיה תקף בבית המשפט במקרה הצורך. תוכלו לקרוא עוד על הנושא במדריך לכתיבת הסכם לחיים משותפים.

חשוב לדעתבענייני ידועים בציבור, סמכות השיפוט היא של בית המשפט לענייני משפחה בלבד. זהו יתרון גדול מכיוון שכך ניתן להתחתן (לערוך חתונה) מבלי להינשא (להירשם כנשואים), והסמכות לדון בתוצאות הקשר האישי, תהיה רק של בית המשפט לענייני משפחה, תוך הימנעות מכל מצבי העגינות וההגבלות של הדין הדתי (פסולי חיתון וכו').

המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקות "גישור פרטי" ומחלקת ניהול הון, נכסים ועסקים משפחתיים בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.

מאמרים נוספים

הלכת השיתוף

ידועים בציבור? "הלכת השיתוף" נושפת בעורפכם

עשרות אלפי זוגות בישראל חיים כ"ידועים בציבור", במקרה הטוב מתוך שיקול ורצון שלא למסד את הקשר באמצעות מוסד הרבנות ובמקרה הפחות טוב בלי לדעת את ההשלכות. הדומה אצל כל זוגות אלו הוא שהחופש הוא נר לרגליהם, והם חיים באושר ובשמחה. לו רק היו יודעים שיש הלכה משפטית בעלת השלכות גורליות על זכויותיהם ורכושם אם חלילה ייפרדו… מדריך זה הוא קריאת חובה לידועים בציבור שחיים יחד ורוצים להגן על זכויותיהם לצד חובותיהם.

המשך קריאה
דרכים למיסוד קשר זוגי בישראל

נישואים בחו"ל או בארץ? חתונה אזרחית, ברבנות או "ידועים בציבור"? 3 דרכים למיסוד הקשר הזוגי

מעוניינים למסד את הקשר הזוגי? כדאי שתדעו מהן האפשרויות העומדות לפניכם ומהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן. נישואים ברבנות כדת משה וישראל? נישואים אזרחיים בחו"ל? או אולי בכלל ידועים בציבור? שווה לקרוא לפני שאתם מחליטים

המשך קריאה

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה, למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.