ויתור "כללי" בהסכם גירושין — האם הוא באמת ויתור מדעת?
בג"ץ דחה עתירה של אישה שביקשה לבטל סעיף ויתור גורף בהסכם הגירושין שלה. עם זאת, בית המשפט הזכיר עיקרון שכדאי שיכיר כל מי שחותם על הסכם גירושין: ויתור על זכויות רכושיות צריך להיעשות מתוך הבנה מלאה, ובית המשפט בוחן ויתור משתמע בקפידה יתרה.
הרקע
איילה קהלני וחיים לביא נישאו ב-1978, ונולדו להם חמישה ילדים. מר לביא שירת בצבא הקבע, וגב' קהלני ניהלה בעיקר את משק הבית וגידלה את הילדים. לאחר משבר ממושך חתמו השניים ב-1998 על הסכם גירושין שנערך בידי עורך דין משותף. ההסכם פירט את חלוקת הרכוש. בסופו נכלל סעיף כללי (סעיף 15), שלפיו הצדדים מוותרים הדדית על כל זכות שלא נזכרה בהסכם, והבעלות בזכויות כאלה תהיה לפי הרישום בפועל. בית הדין הרבני האזורי נתן להסכם תוקף של פסק דין.
לטענת גב' קהלני, רק שנים אחר כך, כשפנתה לממש את ההסכם, הבינה מה משמעות הסעיף הכללי: ויתור על מחציתה בזכויות הפנסיוניות והסוציאליות שצבר מר לביא בשירותו הצבאי. לדבריה, מדובר בכשני מיליון ש"ח. היא פנתה לבתי הדין הרבניים בבקשה לבטל את הסעיף. התיק עבר כמה סבבים בין בית הדין האזורי לבית הדין הגדול, ובסופם בקשתה נדחתה. בעקבות זאת הגישה עתירה לבג"ץ.
מה קבע בג"ץ
בג"ץ דחה את העתירה על הסף. השופטת ארבל הזכירה כי בית המשפט העליון אינו ערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, והוא מתערב רק במקרים חריגים של חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי. בית הדין הרבני מוסמך לדון בביטול הסכם שהוא עצמו אישר. הוא גם רשאי לדון בפני דיין יחיד כשהצדדים מסכימים לכך, כפי שקרה במקרה זה.
ואולם, למעלה מן הצורך, הוסיפה השופטת ארבל דברים שראוי לשים אליהם לב. לדבריה, הסכמי גירושין שמשתמע מהם ויתור של אחד הצדדים על זכויות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג נבחנים בקפידה ובזהירות. יש להקפיד במיוחד כשהוויתור אינו מפורש, שמא נעשה בלי גמירות דעת מלאה של הצד המוותר. השופטת אף העלתה אפשרות לשקול חזקה, שלפיה ויתור לא מפורש מעביר את נטל ההוכחה אל הצד שטוען שהיה ויתור. בית המשפט ציין במפורש כי הדברים נאמרו מעבר לנדרש, וכי יש לבחון אותם לעומק כשיגיע לפניו מקרה מתאים.
"מדיניות חברתית ראויה היא שחייבה כי בטרם יאות המשפט להכיר בכוחו של הסכם מקפח לחולל שינויים במערך זכויות בני הזוג, יוסר הספק בדבר רצונם האמיתי"
— השופט גולדברג, דנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי, פ"ד נ(3) 573, 592 (1996), כפי שצוטט בפסק הדין
למה זה חשוב
הסכם גירושין הוא לרוב המסמך הכלכלי המשמעותי ביותר שאדם חותם עליו בחייו. דווקא סעיפי "ניקיון" כלליים בסופו, כמו ויתור הדדי על "כל זכות אחרת", עלולים לשאת את ההשלכות הכבדות ביותר. זכויות פנסיוניות, קרנות השתלמות וזכויות סוציאליות שנצברו במהלך הנישואין הן במקרים רבים הנכס הגדול ביותר במשק הבית, ולא תמיד הן מופיעות בשמן בהסכם.
פסק הדין ממחיש שני דברים. הראשון: הדרך לתקן הסכם בדיעבד צרה ומוגבלת, במיוחד כשההסכם אושר בבית הדין הרבני. השני: בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה לכך שהחותמים הבינו את ההסכם עד הסוף. לכן מומלץ לבחון כל סעיף ויתור, מפורש או משתמע, לפני החתימה.
המידע המובא כאן הוא סקירה כללית של פסק דין שפורסם, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, והמשפט משתנה עם הזמן.