להעתקת מקום מגורים של קטינים בעקבות פרידת הוריהם עשויה להיות השפעה מכרעת על טיב הקשר עם ההורה האחר, ובייחוד כאשר מדובר במעבר למקום מרוחק, הכרוך גם בשינוי מוסד חינוכי • זהו נושא להוט המצית מחלוקת עזה בין הצדדים, ובה נדרש לעיתים בית המשפט להתערב ולהכריע • ומתי ייטה בית המשפט לאשר מעבר מקום מגורים אף ללא הסכמת ההורה השני? • כל המידע – במדריך הזה
בשנים האחרונות גובר השיח בבתי המשפט לענייני משפחה או בבתי דין רבניים בנושא מקום מגורים ומסגרות חינוך של קטינים, לאחר שהוריהם נפרדו או התגרשו. ההחלטה המתקבלת היא בהתאם לנסיבות של כל מקרה לגופו, אולם השיקול העיקרי והמכריע בכל המקרים הוא הדאגה לטובת הילד.
אף שככלל לא ניתן למנוע מעבר מקום מגורים של בגיר, במקרים שבהם מעורב במעבר גם קטין – ייתכן שבית המשפט ימנע זאת, אם ימצא שטובת הילד או הקשר שלו עם ההורה האחר נפגעים. על-פי חוק, מעבר מקום מגורים אשר עלול לפגוע מהותית בקשר של ההורה עם ילדו, או כל שינוי בקשר למסגרת החינוך שאותה פוקד הקטין – לא יכול להתקבל באופן חד-צדדי, אלא בהסכמת שני הצדדים.
כדי להימנע מטעויות ומעשיית דין עצמי, כדאי מאוד לפנות לעו"ד הבקיא בתחום זה, כך שהשינוי או המעבר יבוצעו באופן נכון ובשיתוף ההורה השני ככל האפשר, וכן על מנת להימנע מדיונים משפטיים לא נעימים ומיותרים על חשבון הילדים. בשורות הבאות נביא את עיקרי הדברים בסוגיות אלו.
אחריות הורית משותפת – במקום משמורת
בעבר רווחו המושגים "משמורת" ו"הורה משמורן", ומאבקים משפטיים רבים ניטשו בין הורים שביקשו מבית המשפט לקבוע מי ההורה ה"עיקרי" ומי ההורה ה"משני". כיום, לאחר מאבק חברתי עיקש ולאור מסקנות ועדת שוחט, זנחו בתי המשפט מושגים ארכאיים אלו, והחלו להשתמש במונח "אחריות הורית משותפת".
מהי אחריות הורית משותפת? חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שהחלטות בעניינים הקשורים לאפוטרופסות יתקבלו בהסכמת שני ההורים יחדיו. אם לא יגיעו ההורים להסכמה, יכריע בית המשפט בעניין, תוך התחשבות בשיקולים שונים, כאשר טובת הילד עומדת בראשם. אחריות הורית משותפת, אם כן, היא מונח המבטא את האחריות המשותפת שיש לשני ההורים על ילדיהם ובקבלת החלטות מהותיות לגביהן, ללא קשר לשאלה עם מי שוהים הילדים ולכמה זמן.
שינוי מקום מגורים והחלטה בקשר למסגרות חינוך נכללות תחת המונח אחריות הורית משותפת, וגם הורים שחיים בנפרד נדרשים להגיע להסכמות לגביהם. הבעיות מתחילות כאשר צד אחד פועל באופן חד-צדדי, ומנסה לכפות את החלטתו על ההורה האחר, לעיתים תוך יצירת "עובדות בשטח" והסתרה. או בלשון בית המשפט: "אחריות הורית טומנת בחובה גם את העיקרון של מעורבות הורית, ויש לשמר את העיקרון כי שני ההורים צריכים להיות מעורבים בעניינם הנוגעים לגידול ילדיהם הקטינים. כאשר הורה מתנהל בצורה חד-צדדית ומחליט לעבור מקום מגורים, לא יכול להיות שהוא יפעל על דעת עצמו בלי לפעול בדרך מקובלת וסבירה לעדכון ההורה האחר, קבלת הסכמתו או לכל הפחות בירור עמדתו בעניין זה".
לכן, הדבר הראשון שחייב לעשות כשרוצים לשנות מקום מגורים הוא לדבר עם ההורה השני, להתייעץ איתו ולבקש את דעתו. הרבה פעמים ניתן להגיע להסכמות בעניינים אלו באמצעות שיח פתוח, משתף וכן, ובכך למנוע התדיינויות משפטיות מיותרות.
מתי ייטה בית המשפט לאשר מעבר מקום מגורים ללא הסכמת ההורה השני?
אם ההורה השני בכל זאת מסרב לאשר את המעבר, ניתן לפנות לבית המשפט שיכריע בסוגיה. לאורך השנים נקבעו בפסיקה שיקולים שונים אשר יש לבחון בבקשת מעבר מגורים: היכולת לשמר את הקשר עם ההורה האחר; אופי הקשר שייווצר עם ההורה האחר; הנטל שיוטל על ההורים או על מי מהם; קשרי חברה ומשפחה במקום הישן והחדש; שינוי בנטל הנסיעות ובכלכלת הילדים לאור השינוי. על שני השיקולים האחרונים נפרט בהמשך.
בבקשה לשינוי מקום מגורים נדרש בית המשפט לאזן בין שלושה אינטרסים שונים:
- זכותו של הורה לעבור מקום מגורים.
- זכותו של ההורה השני לשמור על קשר משמעותי עם ילדיו.
- טובת הילדים והקשר היציב שלהם עם הוריהם – לאור המעבר הצפוי.
כך לדוגמה, כאשר מדובר במקרה שהמעבר הוא למרחק סביר (שאינו עולה על חצי שעת נסיעה), או במקרה שבו ההורה המבקש את המעבר עושה זאת כדי לחזור לגור עם בני משפחתו במטרה להסתייע בהם בטיפול בילדים – ייטה בית המשפט לאשר את המעבר. מקרים נוספים שבהם ישקול בית המשפט לחייב את הבקשה הם כאשר המעבר נובע ממקום עבודה חדש המחייב שינוי מקום המגורים, או כאשר ההורה נכנס לזוגיות חדשה והמעבר נובע מהצורך להתקרב גיאוגרפית לבן הזוג החדש ומשפחתו.
גם מידת המעורבות של ההורים בחיי ילדיהם תשפיע על החלטת בית המשפט. ככל שההורה המתנגד למעבר מעורב יותר בגידול הילדים ובחייהם, יתחשב בכך בית המשפט בהחלטתו.
כמובן שמדובר בדוגמאות בלבד, ובית המשפט יבחן כל מקרה לגופו, כאשר טובת הילד וזכותו לקשר רציף ויציב עם שני הוריו – עומדות בראש סדר העדיפויות.
שינוי מסגרת חינוכית
במקרים רבים, בקשות העוסקות בשינוי מסגרת חינוכית משמעותן היא שינוי מקום מגורים, גם אם הדבר לא נאמר מפורשות. בתי המשפט ערים לכך, ויבחנו בקשות כאלו באותו האופן שבו יבחנו בקשות למעבר מגורים.
לצד השיקולים שהוזכרו למעלה, יבחן בית המשפט אם המסגרת החינוכית החדשה היא לטובת הילדים בכלל המעגלים המקיפים אותם: המעגל הלימודי-חברתי (הן בבית הספר והן מבחינת חוגים לאחר שעות הלימודים), המעגל המשפחתי, המעגל הביתי והמעגל ההורי (ביחס לכל אחד מההורים בנפרד וביחס למידת הסמכות ההורית שיכול כל הורה להפעיל על הילדים ביחס ללימודיהם).
חשוב להבין שמסגרת חינוכית היא עניין הקשור לאורח החיים של ההורים, שמבקשים להנחילו לילדיהם, ולכן זהו נושא רגיש שעלול להתלהט, במיוחד כאשר אין הסכמה בין ההורים או כאשר הורה אחד מחליט לרשום באופן חד-צדדי את הילדים למסגרת חינוכית ששונה באופן מהותי מהמסגרת הקודמת, דבר אשר אסור מבחינה חוקית, כאמור.
התאמה של נטל ההסעות
מעבר מקום מגורים גורר אחריו, כמעט תמיד, שינוי במנגנון ההסעות של הקטינים מבית הורה אחד למשנהו, ולמסגרות החינוך, בייחוד כאשר המעבר הוא למרחק משמעותי. כתוצאה מכך, שני ההורים נדרשים להשקיע יותר זמן בדרכים, הוצאות הנסיעה עולות, וזמן האיכות של הילדים עם הוריהם – מצטמצם. לא בטוח שהמנגנון שהיה קיים קודם המעבר יישאר כפי שהוא לאחריו – וזהו שיקול נוסף העומד בפתחו של בית המשפט, בבואו לדון בבקשה לשינוי מקום מגורים. בית המשפט מוסמך להשאיר את נטל ההסעות כפי שהיה או לשנותו. במקרים שבהם המעבר בוצע באופן חד-צדדי, ייתכן שבית המשפט ישית את רוב נטל ההסעות על ההורה שיזם את המעבר, ולכן כדאי להביא שיקול זה בחשבון בקבלת ההחלטה על שינוי מעבר המגורים.
התאמה של זמני שהות וכלכלת הילדים
מקום מגורי הילדים לאחר פרידת ההורים הוא הבסיס העומד ביסוד הסכמי פרידה או גירושים, ובהתאם לו קובעים את זמני שהות ההורים עם הילדים, וכן את חלוקת נטל כלכלתם. כמו שראינו עד עכשיו, שינוי מקום מגורים מפר את האיזון שהיה קיים לפני השינוי, והסכמות בעניין זמני שהות או כלכלת הילדים לא שונות במובן הזה, ועלולות להפוך ללא רלוונטיות או לכל הפחות לא מותאמות למצב החדש. במילים אחרות, ההורים נדרשים לקבוע חוקי משחק חדשים. וכך פסק בית המשפט: "כל החלטה שתתקבל הנוגעת לשינוי מקום מגורים – חייבת להבטיח את המשך הקשר בין הקטין ובין ההורה השני, תוך שקילת כל נתון ונתון במכלול הנסיבות הקשורות לעניין, תוך מתן משקל יחסי לכל אחד מהם, וכל זאת, תוך ראיית טובת הילד כנקודת מוצא ראשונה ואחרונה לצורך ההכרעה". לכן, בכל החלטה על שינוי מקום מגורים, חובה לשוחח עם ההורה השני ולבחון כיצד ישפיע המעבר על חלוקת זמני השהות ונטל הכלכלה בין ההורים, באופן שלא יפגע בטובת הילדים.
מתגרשים עם ילדים? חשוב שתבינו את ההשלכות של מעבר דירה. לקביעת פגישת ייעוץ:
לסיכום
לשינוי מקום מגורים ומסגרת חינוכית עשויה להיות השפעה משמעותית על ענייני הורות נוספים, שנקבעו קודם לכן במסגרת הסכם בין ההורים. חשוב מאוד שכל החלטה בעניינים אלו תתקבל בהסכמה בין שני ההורים, כדי להימנע מעשיית דין עצמי, שאליה מתייחסים בתי המשפט בחומרה – ובסופו של דבר יעמדו לחובת ההורה שביצע את השינוי. אך חשוב מכך – משום שלהחלטות בעניינים אלו יש השפעה רוחבית משמעותית, ובהחלט ייתכן שלא חשבתם מראש על כל ההשלכות הצפויות, כדאי מאוד להיעזר בעו"ד הבקיא בתחום. כך יובטח לכם שהמעבר או השינוי יעמידו את טובת ילדיכם בראש, ויתאימו לכם ולהורה האחר, ככל האפשר.
הכנו עבורכם סרטון קצר שמסכם את הנושא:
המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקות "גישור פרטי" ויישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.
ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.
אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.
