לפני שאתם חותמים: 16 טעויות קריטיות בהסכם לחלוקת עיזבון בין יורשים וכיצד להימנע מהן
החוק בישראל מאפשר לכל היורשים להסכים על חלוקה שונה ויותר מתאימה של העיזבון מזו שנקבעה בצוואה או על פי דין. עם זאת, טעויות בעריכת הסכם בין יורשים ויישומו, עלולות להוביל לסכסוכים ממושכים, לעכב את קבלת הנכסים, ואף להביא לפסילת ההסכם כולו.
מר כהן הלך לעולמו בגיל 82, כשהוא מותיר אחריו צוואה תקפה, ובה חילק את רכושו, שכלל דירת מגורים, תיקי השקעות, חשבון בנק, ורכב, באופן שווה בין שלושת ילדיו: דינה, רונית ואריאל.
אבל: דינה מתגוררת עם משפחתה בחו"ל שנים רבות, ואינה מעוניינת בדירה; רונית חיה בדירה מזה 20 שנה וטיפלה באב ואילו אריאל מעוניין בירושה הכספית בלבד, ולא ברכוש עצמו.
לאחר ייעוץ משפטי מעורך דין ירושה, וכדי למנוע הליכים מורכבים לפירוק שיתוף בעזבון, סכסוכים או הגשת תביעה לפיצול נכסים, כל האחים הסכימו על עריכת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים באורח שונה ממה שנכתב בצוואה, תוך שמירה על רצון המנוח לחלוקה שווה ביניהם.
אף שמדובר בדוגמה תיאורטית, היא משקפת מציאות מוכרת היטב בעולם דיני הירושה: גם כאשר קיימת צוואה תקפה או צו ירושה על פי דין, חיי המשפחה, הנסיבות האישיות של היורשים, והמורכבות הרגשית סביב מות הורה מצווה, יוצרים צורך בגמישות ובפתרונות מותאמים.
אולם, דווקא בנקודה זו, שבה כולם "מסתדרים ביניהם", עלולות להתרחש טעויות מהותיות, שעלולות לפגוע בתוקפו של ההסכם וביכולת ליישמו ולהוביל לסכסוכים משפטיים שימשכו שנים ויגבו זמן, אנרגיה וכסף רב מהיורשים.
להרחבה בנושא העברה בין-דורית, ראו:
להרחבה בנושא סכסוכים בין יורשים, ראו:
להלן הטעויות הנפוצות בהסכם לחלוקת עיזבון בין יורשים, וכיצד ניתן להימנע מהן:
לפני שאתם חותמים על הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, עצרו רגע. טעויות, אפילו קטנות, בהסכם עלולות להוביל לסכסוכים מרים, עיכוב בקבלת המנה מתוך הירושה ואפילו לפסילת ההסכם כולו. במדריך זה תמצאו את 16 הטעויות הנפוצות שמביאות משפחות לבית המשפט לענייני משפחה, ואיך להימנע מהן מראש:
חתימה מוקדמת מדי
במקרים רבים, יורשים ממהרים להסדיר את חלוקת העיזבון ביניהם עוד בטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה. אולם פעולה מוקדמת זו עלולה להתברר כטעות חמורה.
ללא צו רשמי, לא ניתן לדעת בוודאות מי הם היורשים החוקיים, מה חלקו של כל אחד מהם, ולעיתים אף לא ברור אם קיימת צוואה מאוחרת יותר שטרם נחשפה או קיבלה תוקף. כל חלוקה שתיעשה בשלב זה עלולה להיות בלתי חוקית, ולפגוע בזכויותיהם של יורשים שלא אותרו, לא הוזמנו להליך או לא ניתנה להם הזדמנות לטעון את טענותיהם.
בהמשך לכך, חשוב להימנע מחלוקה מוקדמת של רכוש או מנכסים, ולהמתין עד לקבלת צו ירושה (כאשר אין צוואה) או צו קיום צוואה (כאשר קיימת צוואה). רק לאחר מכן ניתן, ובהסכמת כלל היורשים, להסדיר חלוקה שונה באמצעות הסכם חוקי ומחייב.
להרחבה על הגשת בקשה לצו קיום צוואה או צו ירושה:
נוסח לא ברור
הסכמים משפטיים בכלל והסכמים בין בני משפחה בפרט, חייבים להיות מנוסחים בשפה ברורה, מדויקת וחד משמעית. מונחים עמומים כגון "שימוש הוגן", "פיצוי ראוי" או "זכות מגורים" עשויים להיראות מובנים מאליהם בעת החתימה, אך בפועל הם עלולים להוביל לפרשנויות שונות, למחלוקות עמוקות ואף להליכים משפטיים, גם כאשר הכוונות של הצדדים היו טובות.
כדי להימנע מכך, חשוב לוודא בראש ובראשונה שכל היורשים מבינים את ההסכם באותה צורה, כלומר, קיימת ביניהם הבנה משותפת וברורה באשר לתוכן ההסכם, מטרותיו והשלכותיו המעשיות.
מעבר לכך, מומלץ בחום להיעזר בעורך דין בעל ניסיון בדיני ירושה, שיידע לנסח את ההבנות בין הצדדים באופן משפטי תקף, מפורט ובלתי משתמע לשתי פנים, כולל תנאים, מועדים, אופן ביצוע ומנגנוני אכיפה.
כפייה, ניצול, עושק או חוסר רצון חופשי
הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים חייב להיחתם מתוך רצון חופשי ושיקול דעת עצמאי של כל אחד מהיורשים. כאשר קיימים פערי כוח או יחסי תלות, עלול להיווצר מצב שבו אחד הצדדים חותם על ההסכם תחת לחץ, מתוך כניעה או תחושת מחויבות רגשית, ולא מתוך בחירה אמיתית.
עצם התחושה שאחד הצדדים "נדחק לפינה" עלולה להוביל לסכסוך משפחתי מר, לערעור על תוקף ההסכם בין יורשים ואף לביטולו לאחר שכבר אושר והוקנה לו תוקף של פס"ד על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
כדי להימנע מכך, חשוב לקיים תהליך שקוף, שוויוני ומכבד, ולוודא שכל יורש מבין את ההשלכות של ההסכם ופועל מתוך בחירה מודעת. ליווי משפטי ניטרלי, יסייע לבסס את תוקפו של ההסכם ולמנוע טענות עתידיות בדבר לחץ או השפעה בלתי הוגנת.
אי הכללת כל היורשים
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בעריכת הסכמי חלוקת עיזבון בין יורשים היא מצב שבו ההסכם נחתם רק על ידי חלק מהיורשים, תוך השארת יורש אחד או יותר מחוץ להסכם. אולם, גם אם נדמה שמדובר בהבנה פנימית בין רוב מוחלט של בני המשפחה או היורשים, הרי שמהבחינה המשפטית, כל עוד לא מתקבלת הסכמתם המפורשת של כלל היורשים, ההסכם אינו מחייב ואינו תקף כלפי מי שלא חתם עליו, לרבות קטינים.
כך למשל, לאחרונה, נדחתה תביעה לאכיפת הסכם לחלוקת עיזבון שהגישו חמישה אחים נגד אחיהם. לדברי בית המשפט, האחים פעלו ב'שיטת מצליח' ואף הסתירו במשך 8 חודשים את קיום ההסכם עצמו (תמ"ש 18403-02-22).
בהמשך לכך, בעת עריכת ההסכם חשוב לוודא שכל היורשים מזוהים, מיוצגים ושותפים לתהליך.
יצוין כי בהתאם לחוק הירושה, בית משפט מוסמך לאשר הסכם במקום אחד היורשים שנעדר ולא היה מיוצג. עם זאת, מדובר בהליך חריג המחייב פנייה מפורשת לבית המשפט לענייני משפחה והצגת תשתית עובדתית המצדיקה את אישור הסכם הירושה בין יורשים למרות חסרונו של היורש.
אי הגדרה של תפקיד מנהל העיזבון
במקרים רבים הסכמים לחלוקת עיזבון או צוואות כוללים, מינוי של אחד היורשים או צד שלישי כמנהל עיזבון בפועל, לעיתים ללא הגדרה ברורה של סמכויותיו, אחריותו, שכרו וללא מנגנון פיקוח אפקטיבי.
התוצאה עלולה להיות העדר שקיפות, התנהלות חד-צדדית או אפילו פגיעה באינטרסים של שאר היורשים, במיוחד כאשר מדובר בנכסים מורכבים כמו דירות להשכרה, חברות פרטיות או חשבונות בנק משותפים.
כדי להימנע ממחלוקות מיותרות, חשוב לכלול בהסכם הוראות מפורטות באשר לתחומי סמכותו של מנהל העיזבון, חובות הדיווח שלו, כללים בדבר קבלת החלטות על ידו וכן מנגנון לפיקוח והחלפה.
להרחבה בנושא מנהל עיזבון, ראו:
מחלוקת בדבר זהות מנהל העזבון
במקרים רבים, מנהל העזבון הוא אחד היורשים, בן משפחה שבעבר זכה לאמון מלא, אך עם הזמן, מתעוררות טענות על ניגוד עניינים, העדפת אינטרסים אישיים, או התנהלות שאינה מתואמת עם שאר הצדדים.
בהמשך לכך, במיוחד, במקרים של מתחים משפחתיים ידועים או חשש לניגוד עניינים, מומלץ לשקול מלכתחילה מינוי של גורם חיצוני וניטרלי כמנהל עיזבון, שיפעל בשקיפות, באובייקטיביות ובשוויון כלפי כל היורשים.
חוסר שקיפות בנכסים
טעות נפוצה נוספת בעריכת הסכמי חלוקת עיזבון בין יורשים היא הימנעות מפירוט מדויק של הנכסים המחולקים ושווים הכספי.
יוסבר: כאשר לא מצוין במפורש אילו נכסים נכללים בהסכם ומה ערכם נכון למועד החלוקה, ייתכן מצב שבו יורש אחד ירגיש מקופח או מופתע לאחר שיבין כי חלקו שווה פחות מזה של יורש אחר, או שנכס שנראה "שולי" התברר כבעל ערך מהותי. במקרים אחרים יכולה לעלות טענה אף לנכסים מוסתרים או נטילה שלא כדין.
לכן, בעת ניסוח ההסכם יש לכלול רשימה מפורטת של כלל נכסי העיזבון, כולל תיאור מלא (כגון גוש/חלקה, מספר חשבון בנק, שם החברה), שווי עדכני של כל נכס, ולעיתים גם חוות דעת שמאית או איזון כספי בין הצדדים.
כמו כן, לעיתים מתגלים לאחר החתימה נכסים שלא היו ידועים במועד החתימה (למשל פוליסת ביטוח נשכחת או קרן פנסיה לא משויכת). הסכם שאינו כולל סעיף המסדיר כיצד ינהגו הצדדים אם יתגלו נכסים נוספים בעתיד, עלול להוביל לסכסוך חדש בעתיד.
על כן, לא רק שיש לכלול בהסכם רשימה מפורטת של כלל נכסי העיזבון, מומלץ לכלול בהסכם גם סעיף כללי הקובע כיצד יחולקו נכסים שלא נכללו מלכתחילה בהסכם בהעדר ידיעה.
למדריך איך נמנעים מטעויות בהערכת שווי, ראו:
הסכם חלוקת עזבון בין יורשים ללא פרק פתרון סכסוכים
גם כאשר הסכם חלוקת עזבון בין יורשים מנוסח היטב, וכולם חותמים עליו ברוח טובה, אין זה מבטיח שהכול יתנהל כשורה לאורך זמן. חילוקי דעות בין יורשים על פרשנות ההסכם, על מועדים, על שווי נכסים או על ביצוע התחייבויות, הם תרחישים נפוצים, במיוחד כאשר מדובר במשפחות בהן קיימת היסטוריה של מתחים או חשדנות, וביתר שאת בימים שלנו כאשר משפחות רבות הן משפחות מגוונות ומורכבות עם פרק ב', ילדים מנישואים או קשר קודם וכיוב'.
אם הסכם בין יורשים נעדר פרק ייעודי המסדיר את אופן פתרון הסכסוכים, כל מחלוקת קטנה עלולה להידרדר להליך משפטי יקר ומתמשך.
על כן, מומלץ להכליל בהסכם ירושה מנגנון ברור ליישוב מחלוקות, כמו פנייה לגישור, בוררות או הכרעה על ידי מומחה ניטרלי. סעיף כזה עשוי לחסוך זמן, כסף ובעיקר עוגמת נפש.
למדריך בנושא הליך גישור במשפחה, ראו:
העדר תיעוד
אחת הטעויות השקטות אך המסוכנות בעריכת הסכם לחלוקת עיזבון בין יורשים היא היעדר תיעוד מסודר של ההליך, ההתכתבויות, הסכמות הביניים והמסמכים הנלווים להסכם. לא פעם, בני משפחה סומכים זה על זה ופועלים מתוך רצון "לסגור עניינים בשקט", אך במצבים כאלה, כל שינוי, הבטחה בעל־פה או פעולה שלא תועדה כראוי, עלולה להפוך בהמשך למוקד למחלוקת.
בהמשך לכך, חשוב לנהל תיעוד קפדני של כל שלב בתהליך: החל מהתכתבויות ראשוניות, דרך טיוטות ההסכם, פרוטוקולים של פגישות, אישורים על קבלת מסמכים, וכלה בחתימות, כולל תאריך ומיקום. עורך דין ירושה מנוסה יוכל לבנות את המעטפת התיעודית הנכונה, לוודא שהכול מגובה ומתועד, ולשמור עותקים מקוריים ומאושרים של ההסכם והנספחים הנלווים.
חוסר שקיפות מצד היורשים
מדובר במצב שבו אחד או יותר מהיורשים אינם משתפים את שאר היורשים במידע מהותי הנוגע לעיזבון, בין אם מדובר בהסתרת מסמכים, אי-דיווח על קיומם של נכסים, הסתרת מידע חשבונאי, הסתרת תוכניות ביחס לעתיד מתוכנן של נכס ועוד.
כדי למנוע מצבים אלה, חשוב לכלול בהסכם סעיפים ברורים בדבר חובת גילוי, אחריות לשיתוף מידע ומנגנוני בקרה, לרבות חובת מסירת דוחות, חשבונות או מסמכים מהותיים לכלל היורשים.
היורשים אינם מודעים לאפשרות של הסכם חלוקת עיזבון חלקי
בהתאם לדין בישראל, ניתן לערוך הסכם חלוקת עיזבון חלקי, במסגרתו מחלקים רק חלק מהנכסים, למשל מזומן נזיל, בעוד שיתר הרכוש יחולק במועד מאוחר יותר, או לאחר בירור סוגיות שנותרו פתוחות.
הסכם חלקי כזה עשוי להיות פתרון מצוין למשל כאשר מתעוררות מחלוקות לגבי נכס מסוים, אך לגבי שאר העיזבון יש הסכמה מלאה, או כאשר אחד מהיורשים זקוק באופן מיידי לחלקו במזומן.
במקרים רבים, היורשים כלל אינם מודעים לאפשרות המשפטית הזו, וממשיכים להתנהל מתוך מחשבה "הכול או כלום". ייעוץ משפטי מקצועי יכול להאיר את האפשרות להסכם חלוקת עזבון חלקי (במקרים מתאימים), לעצב אותו כך שיעמוד בדרישות חוק הירושה ותקנות הירושה ולהבטיח שהמהלך לא יפגע בזכויות הצדדים ביתרת העיזבון.
חתימה על הסכם ירושה תוך התעלמות מחדלות פירעון (בעבר פשיטת רגל) של יורש
חתימה על הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים מבלי להתחשב בכך שאחד מהיורשים (או יותר מאחד) הוכרז חדל פירעון (בעבר פושט רגל) עלולה להוות טעות חמורה, בעלת השלכות משפטיות מרחיקות לכת.
כך, לפי דיני חדלות הפירעון, זכויותיו של החייב (פושט הרגל), לרבות זכויותיו בעיזבון, עוברות לנאמן שמונה לנכסיו, ואין הוא רשאי לפעול בהן כראות עיניו.
משמעות הדבר היא כי כל הסכם שנחתם עם יורש המצוי בהליך של חדלות פירעון, מבלי לערב את הנאמן או לקבל את אישורו של בית המשפט של חדלות פירעון, עלול להתבטל או להיות בלתי אכיף, ולגרור סנקציות ואף תביעות להשבת נכסים ולא תעזור טענה של חוסר ידיעת החוק וכדומה.
כך למשל, פושט רגל חתם הסכם לחלוקת עזבון עם אביו, במסגרתו נקבע כי הירושה שירש פושט הרגל מתוך העזבון תועבר לאב. בית המשפט של חדלות פירעון קיבל את תביעת המנהל המיוחד לנכסי פושט הרגל להשבת הנכסים לידי הבן (ומשם לניהול המנהל המיוחד) בציינו כי מעשיו של הבן עולים לכדי חוסר תום לב (פש"ר 10490-02-16).
בהמשך לכך, בטרם עריכת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, חובה לוודא אם אחד מהיורשים נמצא בהליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל ולפעול בהתאם: לערב את הנאמן, לקבל אישורים נדרשים, ולוודא שההסכם נערך תוך שמירה על זכויות כלל הנושים.
ההסכם מנסה לשנות את רשימת היורשים
הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים אינו יכול לשנות את זהות היורשים. כלומר, אין אפשרות "להכניס" להסכם גורם שלישי שאינו יורש, או "להוציא" ממנו יורש כדין, גם אם קיימת הסכמה משפחתית. ניסיון לעשות זו, עלול להביא לפסילת ההסכם כולו, או להפרת זכויות של יורש כדין. אין מדובר במקרה שאחד היורשים מסתלק כדין.
אם בכל זאת מעוניינים להעביר חלק מהעיזבון לאדם אחר (שאינו יורש), יש לעשות זאת לאחר קבלת הזכויות בפועל, באמצעות העברה נפרדת (כגון מתנה או מכירה), ולא במסגרת הסכם חלוקת העיזבון עצמו.
לא מבקשים את אישור בית המשפט לענייני משפחה
יודגש כי ככלל אלא אם כן אחד הצדדים הוא קטין או פסול דין, אין חובה לקבל את אישור בית משפט לחלוקת עזבון בין יורשים לפי צו קיום צוואה או צו ירושה. כמו כן, לרוב, לא מומלץ להכניס גורם זר, כבית משפט, לדינמיקה משפחתית רגישה. ואולם, בנסיבות של עריכת הסכם בין יורשים לחלוקה שונה של העזבון, אין ברירה ויש לקבל אישור פורמלי בית המשפט וזאת כדי להבטיח את תוקפו של ההסכם ולמנוע טענות עתידיות כגון השפעה בלתי הוגנת או העדפה פסולה.
ליווי מקצועי של עורך דין לענייני ירושות בעת עריכת ההסכם, יסייע להעריך את הצורך באישור, ולנסח את ההסכם כך שיוכל לעמוד גם בביקורת שיפוטית, אם וכאשר יידרש.
התעלמות מהיבטי מס
במקרים רבים, שיקולי מס הם אחת הסיבות המרכזיות לעריכת הסכם לחלוקת עיזבון בין יורשים. עם זאת, במיוחד כאשר מדובר בנכסים בעלי שווי מהותי (כגון מניות או רכוש עסקי), יש חשיבות מכרעת לבחינת ההיבטים המיסויים של ההסכם מראש
לכן, לפני חתימה על הסכם חלוקת עיזבון, חשוב לפנות לעורך דין בתחום דיני הירושה והמיסוי, שיוכל לייעץ כיצד לבצע את ההעברה באופן שמגן על זכויות היורשים, הן משפטית והן כלכלית.
טיוטה לא מותאמת אישית
לא פעם נעשה שימוש בהסכם חלוקת עיזבון כללי, שנלקח מהאינטרנט או הועתק ממקרה אחר, מבלי להתאים אותו למורכבות הספציפית של המשפחה, הנכסים והנסיבות. נוסח גנרי כזה בהכרח יהיה חסר, יכלול סעיפים לא רלוונטיים, או גרוע מכך, יחמיץ סוגיות קריטיות.
התוצאה עלולה להיות מחלוקות, פרצות משפטיות ואף חוסר יכולת לאכוף את ההסכם במידת הצורך.
לכן, חשוב שכל הסכם ייערך בהתאמה אישית מלאה למקרה: למספר היורשים, למבנה הנכסים, ליחסים ביניהם, לצרכים העתידיים ולשיקולים המשפטיים והמיסויים הרלוונטיים.
להלן טבלה מסכמת:
| כשל נפוץ | פתרון מומלץ |
| חתימה מוקדמת מדי. | להמתין לצו רשמי ולזהות את כל היורשים. |
| נוסח מעורפל. | לנסח הסכם ברור בעזרת עו"ד מנוסה |
| כפייה, ניצול, עושק או חוסר רצון חופשי. | לוודא שהחתימה נעשתה מתוך רצון חופשי, לאחר ייעוץ משפטי עצמאי, ללא כפייה או תלות |
| ההסכם אינו כולל את כל היורשים. | בעת עריכת ההסכם חשוב לוודא שכל היורשים מזוהים, מיוצגים, ושותפים לתהליך. |
| אי הגדרה של תפקיד מנהל העיזבון. | לקבוע בהסכם את סמכויותיו, חובותיו, כללי פיקוח והחלפה של מנהל העיזבון |
| מחלוקת בדבר זהות מנהל העזבון. | לשקול מינוי מנהל עיזבון חיצוני וניטרלי, במיוחד אם קיימים מתחים משפחתיים. |
| אי פירוט הנכסים ושווים. | לערוך רשימה מלאה של כלל הנכסים עם תיאור, שווי עדכני ולעיתים חוות דעת שמאית. |
| ההסכם אינו כולל סעיף לפתרון סכסוכים. | להכניס מנגנון ברור ליישוב מחלוקות: גישור, בוררות או הכרעה על ידי מומחה מוסכם. |
| אי ניהול תיעוד. | לשמור תיעוד מלא: טיוטות, פרוטוקולים, חתימות, תכתובות ולתייק הכול בידי עו"ד |
| חוסר שקיפות מצד היורשים. | לכלול סעיפי גילוי חובה, מסירת מידע, והצגת מסמכים לכלל היורשים |
| היורשים אינם מודעים לאפשרות של הסכם חלוקת עיזבון חלקי. | ייעוץ משפטי מקצועי יכול להאיר את האפשרות להסכם חלוקה חלקי, לעצב אותו כך שיעמוד בדרישות הדין. |
| חתימה על הסכם מבלי להתחשב בפשיטת רגל של יורש. | לבדוק אם מי מהיורשים הוא פושט רגל, לערב את הנאמן ולקבל אישור מתאים מראש. |
| ההסכם מנסה לשנות את רשימת היורשים. | ההסכם מחייב רק יורשים חוקיים. אם רוצים להעביר חלק לצד שלישי, לעשות זאת בנפרד. |
| לא מבקשים את אישור בית המשפט להסכם במקרים המתאימים. | ליווי מקצועי של עורך דין לענייני ירושות בעת עריכת ההסכם, יסייע להעריך את הצורך באישור, ולנסח את ההסכם כך שיוכל לעמוד גם בביקורת שיפוטית, אם וכאשר יידרש. |
| התעלמות מהיבטי מס | לפני חתימה על הסכם חלוקת עיזבון, חשוב לפנות לעורך דין המנוסה בתחום דיני הירושה והמיסוי, שיוכל לייעץ כיצד לבצע את ההעברה באופן שמגן על זכויות היורשים |
| שימוש בנוסח גנרי שלא הותאם למקרה הספציפי. | יש לערוך הסכם מותאם אישית למבנה הנכסים, היחסים המשפחתיים והשיקולים המשפטיים. |
שוקלים הסכם חלוקת עזבון בין יורשים? בואו נדבר
הסכם לחלוקת עיזבון בין יורשים – הזדמנות למנוע סכסוך משפחתי
הסכם לחלוקת עיזבון בין יורשים הוא הזדמנות להסדרה מוסכמת, גמישה ויעילה של ירושה משפחתית, אך רק אם הוא נעשה נכון. כל טעות, עיכוב או חוסר תשומת לב לפרטים, עלולים להפוך את ההסכמה להליך משפטי ממושך, יקר ומכביד על כל בני המשפחה.
כדי להבטיח שההסכם ישקף את כוונת הצדדים, יהיה תקף משפטית, יגן על זכויות היורשים וימנע מחלוקות מיותרות בעתיד, חשוב להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום דיני הירושה. עורך הדין ילווה אתכם משלב גיבוש ההסכמות, דרך ניסוח משפטי מדויק, ועד להתמודדות עם סוגיות כמו פשיטת רגל של אחד הצדדים.
אנו מנוסים בשירות משפטי מדויק, רגיש ומקיף להסדרת ירושות מהשלב הראשון ועד הביצוע המלא.
המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי צוות ארתור שני ושות' – חברת עו"ד.
ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.
אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.
מאמרים נוספים

איזו שיטה יעילה יותר בשמירה על רכוש משפחתי? נאמנות או ניהול עיזבון?
כל מי שאי פעם ניהל הון או נכסים משפחתיים יודע, איזה תפקיד מכריע ממלאות וודאות ויציבות בעניין זה. כיום קיימים מכשירים משפטיים רבים, אשר משמשים, באופן כזה או אחר, ככלים לשמירה על רכוש המשפחה ולהסדרת העברתו לדורות הבאים. ביניהם – הסכמי ממון וחיים משותפים, צוואות ולעיתים ייפוי כוח מתמשך. אך ישנו מכשיר נוסף, יעיל וגמיש, אשר מכיל בתוכו מנגנוני שמירה, הגנה והשבחה של נכסי המשפחה, ואף מסייע בהעברתם החלקה לדור הממשיך. שמו "נאמנות".

מתי הכתוב בצוואה לא תואם את הרכוש שמגיע לכם ומה אפשר לעשות? הכירו את התביעה להיקף עיזבון או לגדרי עיזבון
אדם קרוב אליכם הלך לעולמו והוכרתם כיורשים על פי צוואה או על פי חוק הירושה (אם לא הותיר אחריו צוואה). אבל זה לא אומר שתזכו לקבל את הרכוש. ואם זה המצב, מה תוכלו לעשות כדי לשנותו?

כינוס נכסים, נאמנויות, מתנות ועיזבונות משפחתיים
כינוס נכסים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, הקמת נאמנות משפחתית, ניהול עיזבון והענקת מתנה בעולם דיני משפחה • כל המושגים שחשוב להכיר, ביחס לרכוש משפחתי והעברה בין-דורית – במדריך שלפניכם
תשובות לשאלות נפוצות
האם כדאי למנות מנהל עיזבון מתוך המשפחה?
רק אם יש אמון מלא בין הצדדים. כאשר קיים חשש לניגוד עניינים או למתח בין היורשים, עדיף לשקול מינוי מנהל חיצוני וניטרלי.
האם כל הסכם מתאים לכל עיזבון?
לא. אין להשתמש בנוסחים גנריים. כל עיזבון דורש התאמה להסכם לפי הנכסים, המורכבויות המשפחתיות, והמטרות של הצדדים.
מה עושים אם מתגלה נכס שלא הופיע בהסכם המקורי?
אם ההסכם לא כולל סעיף שמסדיר את חלוקת נכסים שהתגלו לאחר החתימה, תידרש הסכמה מחודשת בין היורשים. כדי למנוע זאת מראש, חשוב לכלול סעיף כללי הקובע כיצד יתחלקו נכסים שלא נכללו במפורש בהסכם.
האם ניתן לערוך הסכם חדש במקום הסכם חלוקה קודם?
כן, כל עוד כל היורשים מסכימים לכך, ניתן לערוך הסכם חדש שיחליף את הקודם. עם זאת, מומלץ לציין במפורש שההסכם החדש מבטל כל הסכם קודם, ולשמור תיעוד מלא של ההסכמות.
האם עורך דין אחד יכול לייצג את כל היורשים יחד?
באופן עקרוני כן, אך רק אם אין ביניהם ניגוד עניינים. כאשר קיימים פערי כוחות, חילוקי דעות או חוסר אמון, חשוב שכל יורש יקבל ייעוץ עצמאי.
האם אפשר לכלול תנאים מתלים בהסכם, כמו “אם הדירה תימכר תוך שנה”?
כן. ניתן לכלול תנאים מתלים או עתידיים, אך יש לנסחם בזהירות ולהבהיר מה יקרה אם התנאי לא יתקיים.
האם הסכם חלוקה חייב להיות חתום בנוכחות עדים או נוטריון?
החוק אינו מחייב נוטריון או עדים, אך הדבר מומלץ מאוד, במיוחד אם יש חשש להטלת ספק בתוקפו של ההסכם בעתיד. עורך דין יכול גם לאמת את החתימות ולהבטיח שהצדדים הבינו את משמעות ההסכם.
האם ניתן לחלק נכסים שנמצאים בחו"ל במסגרת ההסכם?
כן, אך חשוב לבדוק את דיני הירושה במדינת היעד, ולקבל ייעוץ משפטי בינלאומי מתאים. ייתכן שתידרש פעולה נפרדת במדינה שבה נמצא הנכס כדי להשלים את ההעברה בפועל
האם הסכם חלוקת עיזבון צריך לכלול רק את הנכסים, או גם התחייבויות?
רצוי לכלול גם התחייבויות, כמו חובות של המנוח, תשלומים עתידיים, מיסים, הסדרי מגורים וכדומה. ככל שההסכם כולל יותר פרטים, כך קטן הסיכון לסכסוכים עתידיים.
האם יורש יכול לוותר על חלקו במסגרת ההסכם ואז להתחרט?
במקרים מסוימים כן, אך רק אם ההסכם נחתם שלא כדין או מתוך הטעיה. ככל שההסכם נחתם כחוק, לאחר קבלת ייעוץ משפטי, ובאופן שקוף, קשה מאוד לחזור ממנו.