טעויות נפוצות במהלך גירושים ברילוקיישן

גירושים הם כמעט תמיד קשים. הגירושים הופכים לקשים הרבה יותר כאשר הם מתרחשים במהלך רילוקיישן. במדריך הבא נסביר על הסוגיות הייחודיות המאפיינות גירושים במהלך רילוקיישן, וכיצד ניתן להימנע מטעויות שעלולות לסבך את הליך הגירושים אפילו יותר.

המעבר למדינה זרה יכול להיות חוויה חיובית, יוצאת דופן ומשנה חיים. מנגד, הבדלי השפה והתרבות, השוני במזג האוויר, קשיי ההשתלבות של הילדים, המרחק מהמשפחה בארץ וקשיים נוספים יכולים ליצור קשיים בזוגיות. במדריך הבא ננסה להסביר בקצרה על הקשיים הייחודים העומדים בפני בני זוג המעוניינים להתגרש במהלך רילוקיישן. כמו כן, נתאר את הטעויות הנפוצות במהלך גירושים בזמן רילוקיישן, ובמיוחד כיצד ניתן להימנע מהן.

טעות ראשונה - לא מבררים בטרם הרילוקיישן את דיני המשפחה במדינת היעד

הטעות הראשונה של זוגות המתגרשים במהלך רילוקיישן מתרחשת בהרבה מקרים עוד לפני העלייה למטוס. אכן, בטרם המעבר יש מיליון דברים לסדר, והכנה לקראת פרידה אפשרית מבן או בת הזוג נראית כגוזלת זמן מיותר (ואולי גם כמביאה מזל רע). ואולם, הלכה למעשה, עוד לפני הרילוקיישן מומלץ להכיר את המצב המשפטי במדינת היעד.

ככלל, במידה שקיים שיתוף פעולה בין בני הזוג והם חוזרים לישראל לאחר הפרידה, המחלוקות ביניהם יידונו בפני בית הדין הרבני בישראל או בפני בית המשפט לענייני משפחה, אשר ייקחו בחשבון את הכספים והרכוש שנצברו במהלך החיים המשותפים, לרבות בתקופת הרילוקיישן. אולם, אם שני בני הזוג ממשיכים להתגורר בחו"ל לאחר הפרידה, הגירושים יתנהלו בבתי המשפט הזרים ובהתאם לדין הזר החל על סכסוכי משפחה. יצוין, כי הדין הזר יכול להיות שונה מאוד מהישראלי לעניין חלוקת רכוש בגירושים, חישוב דמי מזונות, חלוקת זמני שהות ולינה ועוד. לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט הזר, ועל מנת שיהיה תקף בישראל, יש להגיש בקשה בבית משפט בארץ ל"אכיפת פסק חוץ".
יודגש, כי יש לקחת בחשבון שהסדרת ענייני הרכוש בבית המשפט הזר לא כוללת סידור גט. על כן, בני זוג יהודים שהתגרשו בבית משפט זר יידרשו לסידור גט שיכול להינתן רק על-ידי בית דין רבני אורתודוקסי המוכר על-ידי הרבנות בישראל. כל אפשרות אחרת תמנע את שינוי סטטוס המעמד האישי במשרד הפנים הישראלי. בהקשר זה יצוין, כי גם בני זוג שהתחתנו בנישואים אזרחיים חייבים "בגירושים ברבנות".

טעות שנייה - לא מבררים בטרם הרילוקיישן את דיני העבודה וההגירה במקרה גירושים

מלבד הדין החל ביחס לגירושים, מומלץ להכיר גם את המצב המשפטי הרלוונטי במדינת היעד ביחס להגירה ועבודה. זאת, שכן לעיתים, במקרה של גירושים, בן הזוג שנלווה לבן הזוג שנשלח לרילוקיישן, אינו יכול להתפרנס באופן חוקי ואפילו להמשיך לשהות במדינה הזרה לאחר הגירושים. במקרה כזה, בן הזוג הנלווה ייאלץ לנסות ולהשיג אשרת שהייה ועבודה בכוחות עצמו על בסיס לימודים, רכוש, הורות לילדים הגרים במדינת היעד או פרמטר אחר. 

רצוי גם להכיר את היקף ואופי הזכויות הפנסיוניות והסוציאליות במדינת היעד והאם הן תלויות בהמשך הנישואים. במסגרת זאת מומלץ לבדוק את השפעת הגירושים על ביטוח הבריאות שכן ישנן מדינות בהן ביטוח הבריאות לבן הזוג הנלווה מסתיים עם הגירושים.
לאור כל האמור מומלץ בחום, בוודאי לבן הזוג הנלווה, לבדוק עוד בטרם המעבר את המצב המשפטי במדינת היעד. לשם כך מומלץ להיפגש, עוד בטרם קבלת ההחלטה על הרילוקיישן, עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה, אשר יוכל להסביר את ההשפעה הצפויה ביחס לכל אחד מבני הזוג במקרה של גירושים בזמן הרילוקיישן.

טעות שלישית - לא עורכים הסכם טרום מעבר

במקרים לא מעטים, המעבר לחו"ל במסגרת רילוקיישן מחזק את הזוגיות ולעיתים אף מהווה דף חדש בזוגיות המצויה בקשיים. עם זאת, אי עריכת הסכם למקרה של פרידה בזמן רילוקישיין מהווה טעות חמורה.

הלכה למעשה, יש שני סוגים של הסכמים שניתן לערוך טרם המעבר: הסכם מקיף או הסכם נקודתי. מומלץ מאוד, עוד בטרם הרילוקיישן, לחתום על הסכם מקיף, אשר יתייחס לשני נושאים עיקריים:

ראשית, מתן מענה לקשיים העלולים להיווצר עקב הרילוקיישן. כך למשל, על ההסכם להתייחס לסוגיות, כגון מה עושים במידה שאחד הצדדים מעוניין לחזור לישראל והשני מעוניין להישאר בחו"ל, הסדרי החינוך של הילדים במדינת היעד, ביקורים בארץ, ביקורי בני משפחה מורחבת ועוד. במקרים רבים, החלטה משותפת מראש בנושאים אלו יכולה למנוע את הגירושים מלכתחילה.

שנית, הסדרת כלל הסוגיות השונות העשויות להתעורר במקרה של פרידה במסגרת הסכם מקיף. סוגיות אלו כוללות שאלות בנוגע לדין החל, תשלום מזונות, חלוקת הרכוש, משמורת הילדים, זמני שהות, ביקורים ועוד. סוגיה נוספת אליה כדאי להתייחס במסגרת ההסכם היא מימון ההליכים המשפטיים במקרה של פרידה. מומלץ לקבוע כי ההליכים המשפטיים של שני בני הזוג ימומנו על ידי הרכוש המשותף וכך לא ייווצר מצב שבו בן הזוג הנלווה, שלעיתים מצוי ללא הכנסה, לא יוכל לממנם.

במידה שבני הזוג אינם מעוניינים לחתום על הסכם מפורט בטרם הרילוקיישן, מומלץ לכל הפחות לחתום על הסכם נקודתי הקובע, כי הדין שיחול על גירושי הצדדים הינו הדין הישראלי, וכי הליך הגירושים יתנהל בערכאות שיפוטיות בארץ. מומלץ עוד לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בארץ על מנת לאשר את ההסכם, המקיף או הנקודתי. זאת, על מנת לתת לו תוקף של פסק דין. במידת האפשר מומלץ לפנות גם אל בית משפט במדינת היעד לנוטריון.

בני זוג שלא יחתמו על הסכם טרם המעבר עלולים למצוא את עצמם במאבק קשה, במיוחד כאשר אחד הצדדים חוזר לארץ והשני נשאר בחו"ל. במצב כזה, לרוב, כל צד פונה לערכאות השיפוטיות במקום מגוריו ומבקש כי הדיונים יתקיימו במדינה בה הוא חי. יודגש, כי השאלה האם הדיון יתקיים בישראל או מחוצה לה אינה טכנית בלבד, אלא בעלת משמעות רבה. זאת, שכן קיום הדיון מחוץ לישראל מחייב לא רק דיון בהתאם לדין הזר, שכירת עורך דין מקומי או נסיעות לחו"ל לצורך הדיונים, אלא במקרים מסוימים גם המשך מגורי הילדים בחו"ל במשך שנים.
בהמשך לכל האמור, מומלץ לזוג לפני רילוקיישן לחתום על הסכם קצר או ארוך בנוגע למעבר. כך או כך, מומלץ כי ההסכם ייערך בידי עורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה, המכיר את החוק והפסיקה הרלוונטיים.

רוצים להימנע מטעויות בעת רילוקיישן? צרו קשר ונקבע פגישת הכנה שתשמור על האינטרסים שלכם וטובת המשפחה

טעות רביעית - עוזבים את מדינת היעד באופן מיידי

לעיתים, היחסים בין בני הזוג מגיעים לנקודת רתיחה כך שאחד מבני הזוג, לרוב בן הזוג הנלווה, מרגיש שאין לו ברירה אלא לשוב לארץ באופן מיידי. ברוב הגדול של המקרים מדובר במעשה לא נבון, וכאשר לבני הזוג יש ילדים – מדובר בטעות חמורה.
זאת שכן במידה שאחד ההורים עושה דין לעצמו וחוזר לארץ עם הילדים ללא הסכמת ההורה האחר, הוא חושף את עצמו להליכים על בסיס אמנת האג להחזרת ילדים חטופים. במסגרת זו, בתי המשפט, גם בארץ, עלולים לראות במעשיו כחטיפה ולחייב אותו להשיב את הילדים למדינה הזרה, כמו גם להטיל עליו סנקציות נוספות (למאמר מקיף בנושא, ראו: החזרת ילדים חטופים – על-פי אמנת האג וכן ילדיי נחטפו! המחוזי VS ביהמ"ש לענייני משפחה).

במקרים אחרים, אחד ההורים מנצל חופשה משפחתית קצרה בישראל, או גיחה חזרה לארץ לצורך "ריענון ויזה", על מנת להתחיל בהליכי גירושים, כולל בקשה לעיכוב יציאת הילדים. במקרים רבים בתי המשפט רואים אף בהתנהלות זו כחטיפת ילדים בהתאם לאמנת האג. בהמשך לכך, לא פעם, ההורה שהחל בהליכי הגירושים מוצא את עצמו לבד בארץ ללא הילדים (למאמר מקיף בנוגע לעיכוב יציאה מהארץ של ילדים ראו: עו"ד ארתור שני הוכיח שהאם שיקרה – ילדיה יוכלו לצאת מהארץ | חדשות מעריב).
מנגד, במידה שההורה שב לארץ באופן מיידי ללא הילדים, הוא יכול לגלות כי בזמן היעדרותו ההורה האחר ביקש מבית המשפט הזר צו לעיכוב יציאתם של הילדים, דבר שיאלץ אותו להתחיל בעצמו בהליכים בהתאם לאמנת האג להחזרת ילדים חטופים. כמו כן, היעדרות ההורה יכולה להוות ראיה לחוסר מסוגלותו כהורה ואף ליכולת של ההורה האחר "להסתדר" עם הילדים ללא עזרתו.
לפיכך, אלא אם ההחלטה על העזיבה המיידית נובעת מאלימות בן הזוג האחר, מומלץ בחום שלא לקבל החלטות נמהרות ובוודאי שלא לשוב לישראל באופן מיידי, עם או בלי הילדים.

טעות חמישית - לא מבינים את מגבלות הסכם טרום המעבר

כאמור לעיל, עריכת הסכם טרום מעבר הינה פעולה חשובה אשר יכולה לסייע ביותר לשני הצדדים במקרה של קרע בנישואים במהלך הרילוקיישן. עם זאת, כפי שערכאות המשפט יכולות, בנסיבות מסוימות, שלא לכבד הוראות בהסכם ממון שנחתם בין בני זוג, כך הן עשויות שלא לכבד את הוראות הסכם טרום המעבר, בחלקן או במלואן.

כך למשל, כאשר יש לבני הזוג ילדים ואחד מבני הזוג רוצה לחזור לארץ עם הילדים, בעוד בן הזוג השני רוצה להישאר במדינה הזרה, השיקול העיקרי שייבחן על-ידי ערכאות המשפט הוא טובת הילד. במידה שהילדים נולדו במדינה הזרה או שהמשפחה מתגוררת מחוץ לישראל תקופה ארוכה, כך שהמדינה הזרה הפכה "למקום המגורים הרגיל" של הילדים, יתכן כי ערכאות המשפט, בישראל או בחו"ל, יחליטו כי טובת הילדים מחייבת המשך המגורים בארץ הזרה. זאת, למרות קביעה מפורשת בהסכם טרום המעבר, כי במקרה של גירושים הילדים יחזרו להתגורר בישראל. כמובן שגם שיקולים של מסוגלות הורית נלקחים בחשבון בעת קבלת החלטה בנוגע למקום מגורי הילדים, כמו גם גיל הילדים, ידיעת השפה, התאקלמותם, מקום מגורי המשפחה המורחבת ועוד. יצוין, כי גם אם נקבע אחרת בהסכם טרום המעבר, לא ניתן לחייב אף אחד מבני הזוג לשוב בעצמו לישראל או מנגד לחייבו להישאר במדינת היעד.

בהמשך לכל האמור חשוב להדגיש, כי, ככלל, ועל אף שרצוי מאוד לחתום על הסכם טרום מעבר קודם לרילוקיישן, יש לזכור, כי ככל שעובר הזמן, הוראותיו הופכות פחות רלוונטיות, בעיקר בכל הנוגע לילדים.

טעות שישית - סבורים כי מכיוון שהם במדינה זרה הם יכולים להתחמק מתשלום מזונות

לעיתים, כאשר אחד הצדדים חוזר לארץ והשני נותר בחו"ל, בן הזוג שנשאר ללא הילדים סבור כי הוא אינו חייב לקיים את הוראות פסק הדין שניתן בישראל או בארץ הזרה, המחייב אותו בתשלום מזונות. מדובר בטעות. מדינות רבות בעולם, לרבות ישראל, חתומות על הסכמים לאכיפת מזונות בינלאומיים, ולכן הימצאות של אחד ההורים ברילוקיישן אחרי גירושין במדינה זרה אינה מהווה לרוב מכשול מפני אכיפת תשלום המזונות שנקבע בפסק דין או בהסכם גירושים. יצוין, כי לעיתים, ולמרות האמנות, מתעורר הצורך בקבלת בטוחה כספית לתשלום המזונות מהצד המתגורר בחו"ל או לכל הפחות ערובה מקרוב משפחתו.

לסיכום

פעמים רבות, עזיבת המוכר לטובת הזר והחדש היא חוויה מהנה ומעשירה לכל המשפחה. במקרים אחרים, לא כל כך. לעיתים, הקשיים האובייקטיבים והסובייקטיביים של בני המשפחה ברילוקיישן עלולים להביא לבעיות בזוגיות ואף לגירושים.

על מנת להימנע מהטעויות שצוינו לעיל, במידה שבני זוג שוקלים יציאה לרילוקיישן, מומלץ כי קודם לקבלת ההחלטה הסופית בעניין ייפגשו עם עורך דין רילוקיישן, אשר יוכל לייעץ להם בנוגע להשלכות האפשריות במידה שהיחסים יעלו על שרטון.

עוד מומלץ, כי טרם המעבר יחתמו בני הזוג על הסכם טרום מעבר שייערך בידי עורך דין רילוקיישן. ההסכם יכול למנוע בעיות חמורות במקרה של הורים גרושים ברילוקיישן ולעיתים אף למנוע את הגירושים עצמם.

במידה שבני הזוג החליטו להתגרש במהלך הרילוקיישן, יש צורך בבחינה מדוקדקת של המצב המשפטי וזכויות הצדדים. על כן, גם במקרה כזה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה, בעל ניסיון בטיפול במצבים מורכבים אלה.

המדריך נכתב כשירות לציבור ובשיתוף פעולה על-ידי מספר מחלקות בחברת עו"ד ארתור שני ושות', לרבות מחלקת "גישור פרטי" המסייעת בעריכת הסכם מקיף שמונע טעויות שקורות בגירושין ברילוקיישן, מחלקת ניהול הון, עסקים ורכוש משפחתי ומחלקת יישוב סכסוכי משפחה, גירושים ופרידה בליטיגציה והתדיינות משפטית – אליה פונים פעמים רבות הורים שנקלעו לגירושים ברילוקיישן שערכו הסכם נקודתי שלא לקח בחשבון, פעמים רבות, צורך בתוקף של פסק דין להסכם רילוקיישן ועוד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד כמובילה בתחום דיני המשפחה והירושה, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו-CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.

מאמרים נוספים

מתי גישור יעזור בפתרון הסכסוך המשפחתי ומתי לא?

הסתכסכתם עם בן/ת הזוג או עם בן משפחה אחר? גם אם אתם אנשי שלום ורוצים לפתור את הסכסוך בטוב, לא תמיד גישור יהיה הפתרון היעיל ביותר עבורכם. נכון שבחברתנו קיים מרכז "גישור פרטי", אך המקצועיות מחייבת אותנו לשקף לכם מתי כלי משפטי מתאים ומתי לא. קראו את המדריך הבא ותדעו איך ולמי לפנות ברגע האמת.

המשך קריאה
מילון המונחים המשפטי המלא בדיני משפחה, גירושים וירושה

שוקלים גירושים או פרידה? הסכם שלום בית ולחילופין גירושים או פרידה יעזור לכם להמשיך בקשר בביטחון

מרגישים שכבר ניסיתם הכל ואתם רוצים להתגרש או להיפרד, אך אתם או הצד השני עדיין לא בטוח או מתלבט? ואולי להיפך – אתם רוצים להמשיך לנסות לשקם את חיי הנישואים אבל הצד השני כבר ויתר? הכירו את ההסכם שירגיע את הרוחות ויעזור לכם להגיע להסכמות: "הסכם שלום בית לחילופין גירושים"

המשך קריאה