אנחנו שומעים על עתירות לבג"ץ בעיקר בהקשרים מדיניים או גופים ציבוריים, אך גם בתי הדין הרבניים הם גוף ציבורי שמטפל במשפחות שלנו. באילו מקרים ניתן לעתור לבג"ץ על הכרעות של בתי הדין הרבניים בנושא גירושים, חלוקת רכוש, אחריות הורית ומזונות ילדים?
דיני המשפחה מיוחדים ושונים מהמשפט המנהלי, הפלילי ויתר ענפי המשפט האזרחי. זאת, בין היתר מכיוון שזה התחום היחיד במשפט הישראלי, אשר במקביל למערכת בתי המשפט האזרחית, לענייני משפחה, שהוקמה בשנת 1995, ישנה מערכות שיפוט נוספת, ותיקה יותר שקיימת מקום המדינה עם סמכויות שיפוטיות כמעט זהות. מדובר בבתי הדין הדתיים, ובמקרה של ענייני משפחה, מעמד אישי, גירושים והתוצאות שלהם אצל יהודים בישראל – בתי הדין הרבניים: בתי הדין הרבניים האזוריים הפזורים ברחבי מדינת ישראל ובית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, אשר אמון על ביקורת שיפוטית על הכרעות של בתי הדין הרבניים האזוריים.
כידוע, בענייני משפחה לבתי הדין הרבניים סמכויות מקבילות לאלו של בתי המשפט לענייני משפחה, לצד סמכות ייחודית-בלעדית לדון בנושא הגירושים הדתיים ותוצאותיהם בקרב יהודים.
איך בג"ץ קשור לדיני משפחה בכלל ובפרט לבתי הדין הרבניים?
בדומה לבתי המשפט למשפחה, בתי הדין הרבניים האזוריים נמצאים במספר מוקדים בארץ ומשרתים את ציבור המתדיינים בהתאם למקום המגורים האחרון של הצדדים יחד. כלל זה מכונה במשפט סמכות מקומית. בשונה מבתי המשפט למשפחה, שעל החלטותיהם ניתן לערער לבתי המשפט המחוזיים, על החלטות ופסקי הדין של בתי הדין הרבניים האזוריים ניתן לערער או לבקש לערער לבית הדין הרבני הגדול לערעורים שנמצא בירושלים, בלבד.
וכך, בעוד שבמסלול הדיוני בבתי המשפט למשפחה ישנן שתי ערכאות ערעור: בית המשפט המחוזי, ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בירושלים. במסלול הדיוני בבתי הדין הרבניים ישנה רק ערכאת ערעור אחת – בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים.
כאן בית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבג"ץ נכנס לתמונה.
בתי הדין הרבניים מהווים גוף מוסדי של מדינת ישראל. בהתאם, ולפי המפורט בחוק-יסוד: השפיטה, בג"ץ יכול להתערב בהחלטותיהם, ולבטלן במידת הצורך, מסיבות המנויות בחקיקה ובפסיקה.
מתי נעתור לבג"ץ נגד הכרעות של בתי הדין הרבניים? איך מגישים עתירה לבג"ץ?
כידוע, שופטי בג"ץ אינם ששים להתערב בפעילות גופים שונים של מדינת ישראל, לרבות בתי המשפט הנמוכים יותר. ויותר מכך הם לא ששים לטפל בהכרעות של מערכת שיפוטית מקבילה – היא בתי הדין הרבניים. לכן, בטרם עתירה לבג"ץ נגד הכרעות בתי הדין הרבניים, יש לשקול היטב האם ההחלטה או פסק הדין אותם מעוניינים לתקוף בדרך של עתירה לבג"ץ מתאימה לעילות חזקות עליהן נסתמך בעתירה על מנת שלא תידחה על הסף.
כעיקרון, ניתן לעתור לבג"ץ, רק לאחר שבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים דן ופסק בערעור כנגד החלטה או פסק דין של בית הדין הרבני האזורי – וכנגד שניהם, במאוחד.
לא בטוחים אם אתם צריכים לעתור לבג"ץ? רוצים לוודא שהעתירה לבג"ץ תתקבל? פנו אלינו ונשמח להיפגש לשיחת ייעוץ שתבהיר הכל
עילות התערבות בג"ץ בהכרעות שיפוטיות של בתי הדין הרבניים – מהם תנאי הסף להתערבות בג"ץ בהכרעות שיפוטיות
בעת עתירה לבג"ץ אנו צריכים להצביע על עילה המצדיקה את התערבותו של בג"ץ בהכרעה השיפוטית של בית הדין הרבני, רק כך ניתן יהיה להביא את טענותינו בפני בג"ץ ולנסות לשכנע שהעתירה ראויה לדיון, כך שלא תידחה על הסף.
ישנן מספר עילות בגינן יתערב בג"ץ בהכרעות בתי הדין הדתיים. העילות, נמצאות בסעיפים 15(ג) ו-15(ד)(4) לחוק-יסוד: השפיטה והן: חריגה מסמכות; סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי; פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; וצורך בסעד מן הצדק.
- חריגה מסמכות וסטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי
חריגה מסמכות קורית כאשר הכרעת בית הדין הרבני ניתנה ללא סמכות שבדין, מכוח היותו ערכאה שיפוטית במדינת ישראל שקמה לפי חוק וכפופה לו כמו יתר הגופים במדינה. ישנה חקיקה כללית החלה על כל הגופים במדינת ישראל, חקיקה נוספת המחייבת ערכאה שיפוטית וחקיקה ספציפית עבור בתי הדין הדתיים, השונים.
שתי העילות מצביעות על כך שבית הדין הרבני נתן הוראה שאין לו סמכות לתת, ולכן יש מקום לבטל הוראה זו.
לדוגמה, מקרה מפורסם שבו הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד הכרעה שיפוטית של בית הדין הרבני הגדול סוקר במוקדי החדשות תחת הכותרת – "בג"ץ הבוגדת" (ר' בג"ץ 4602/13 ובג"ץ 9780/17).
במקרה זה, קבעו בית הדין הרבניים האזוריים בחיפה ובירושלים, באישור בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים כי אישה שבגדה בבעלה אינה זכאית לזכויות בחלק מהרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים, בשל הבגידה. האישה, החליטה לעתור לבג"ץ כנגד קביעת בתי הדין הרבניים, ובג"ץ דן בעתירתה.
שניים מתוך שופטי ההרכב שדנו בבג"ץ שמכונה "הבוגדת" קיבלו את טענות בתי הדין הרבניים והותירו אותן על כנן.
השופט השלישי בהרכב, השופט י' עמית, סבר כי בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם כאשר החילו דין דתי בסוגיה שחוסה תחת חוקי המדינה הכלליים – סטייה מהוראות חוק המכוונות לבתי הדין הדתיים אשר מגדירות באילו סוגיות ניתן להחיל את הדין הדתי.
על החלטת בג"ץ לדחות את העתירה בבג"ץ המכונה "הבוגדת" הוגשה בקשה לדיון נוסף – הליך חריג מאוד המתקיים לעיתים רחוקות.
דיון נוסף התקיים, ובסופו, בהרכב מורחב של 9 שופטים בבית המשפט העליון, נקבע כי בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם וסטו מהוראות חוק המכוונות לבתי הדין הדתיים, ולכן הכרעות אלו (כולל ההחלטות של בג"ץ בסיבוב הראשון) – דינן בטלות.
לאחרונה, הוגשה עתירה דומה לבג"ץ בעניין כמעט זהה, עתירה שקיבלה בתקשורת את הכינוי – "בג"ץ הבוגדת 2". גם במקרה זה קבעו ערכאות בתי הדין הרבניים כי בשל בגידת האישה, רכוש הצדדים יחולק באופן לא שוויוני לרעתה. במקרה זה, קבעו שופטי בג"ץ כי בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם, ובדומה למסקנות הדיון הנוסף בבג"ץ הבוגדת הראשון, ביטלו את הכרעות בתי הדין הרבניים.
- פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי וסעד מן הצדק
בהיעדר קביעה אחרת של המחוקק, הסמכות לקביעת סדרי הדין בבתי הדין הרבניים נתונה לבתי הדין הרבניים עצמם, אך סדרי דין אלו לא יעמדו בסתירה לחוקי הכנסת ולעקרונות הצדק הטבעי [כך נקבע בבג"ץ 9261/16 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים (נבו, 2017)]
עקרונות הצדק הטבעי הם אותם עקרונות בסיס הטבועים בנו כחברה – מה נכון ומה לא, מה מותר ומה אסור.
פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי היא פגיעה מוסרית, ועילה זו תהיה רלוונטית בעת עתירה לבג"ץ כאשר הכרעת בית הדין הרבני אינה מוסרית. מדובר בעילה אמורפית קשה יותר לטיעון והוכחה.
דוגמה לכך ניתן לראות בפסק דינו של השופט הנכבד י' עמית בבג"ץ הבוגדת, שם הוא מציין כי אין זה מוסרי לשלול מאישה רכוש בשל בגידה, כאשר אין בחוקי מדינת ישראל עיגון לכך. דוגמא זו היא שילוב של העילות: חריגה מסמכות וסעד מן הצדק.
עתירה לסעד מן הצדק דומה בבסיסה לעתירה בשל פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, כי בשניהם על העותר להראות כי המעשה הצודק הוא לקבל את עתירתו – מאחר ואחרת ייגרם עיוות דין וכיוב'.
בכל אופן, מדובר במושג מופשט שיש להוכיחו ויש להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום המשפחה והגירושים, בעל ניסיון בעתירות אילו על מנת לקבל חוות דעת האם אכן התחושה הסובייקטיבית של העוול עולה כדי סיבה לעתור לבג"ץ שיתערב בהכרעות בתי הדין הדתיים.
כאמור, כמו בערעור ב"גלגול שלישי", הסיכויים לכך נמוכים.
לסיכום
ישנם מקרים בהם ניאלץ לעתור לבג"ץ כדי לבטל או לשנות הכרעות שיפוטיות של בתי הדין הרבניים, בהתאם לעילות שבדין.
כדי שהעתירה לא תידחה על הסף וללא דיון, חובה להכיר ולהיות מנוסה בגדרי הסמכות של בתי הדין הרבניים על מנת שנוכל להבחין מתי חרגו מסמכותם ומתי הם "מתפלפלים" אבל נשארים בגדרי סמכותם.
נוסף על כך, יש צורך ביצירתיות ובהיכרות עם פסיקות בג"ץ והלך רוחם של שופטי בית המשפט העליון כדי לדעת מהם המקרים בהם ישנה פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי וניתן לבקש סעד מן הצדק.
נוסף על כך, רכיב הזמן חשוב מאוד וכדאי להגיש את העתירה לבג"ץ בתוך עד 30 ימים קלנדריים מיום ההכרעה אותה תוקפים, ורצוי עוד קודם לכן.
המדריך נכתב כשירות לציבור ובשיתוף פעולה ע"י צוות חברת עו"ד ארתור שני ושות'.
ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מובילה בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על-ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו-CofaceBDi.
אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.
מאמרים נוספים
מתי אפשר לערער ב"גלגול שלישי" על הכרעה בסכסוך משפחה או ירושה אחרי שכבר שתי ערכאות ביררו והכריעו?
פסק דין או החלטה שהתקבלה בעניינכם בבית המשפט לענייני משפחה אינם סוף הסיפור. אך האם זה המקרה גם לאחר שערערתם על פסק הדין או ההחלטה לבית המשפט המחוזי, והתוצאה עדיין לא מוצאת חן בעיניכם? האם קיימת אפשרות לפנות שוב, הפעם לבית המשפט העליון בירושלים, כדי ולמצות את הדין ואף לזכות בצדק? ואם כן, מה הם התנאים לכך? כל הפרטים – במדריך הזה.
תביעות מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים – הסוף?
לאחרונה ביטל בית המשפט העליון את סמכות בתי הדין הרבניים לדון בענייני מזונות קטינים. בטור נוקב באתר כלכליסט, תומך עורך הדין ארתור שני מחברתנו בפסיקת