מזונות להורים לילדים מיוחדים

ידוע כי גירושים נהפכים לעניין מורכב יותר כאשר יש ילדים בתמונה, הנאלצים להתפצל בין בתי הוריהם הפרודים ותוך השלכות כלכליות להבטחת צורכיהם • וכשמדובר בילדים לצרכים מיוחדים – ההתמודדות עשויה להיות מאתגרת אף יותר • מה עושים ואיך מתנהלים במצב שכזה? כל המידע – במדריך הזה

מחקרים רבים מראים כי שיעור הגירושים של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים גבוה ב-10% עד 14% בהשוואה ליתר המשפחות. הסיבה לכך היא המתח והקושי המתלווים לגידול ילד עם צרכים מיוחדים, המשפיעים על חיי היום-יום ועל הדינמיקה העדינה הקיימת בכל תא משפחתי.

גירושי ההורים כופים על ילדיהם מציאות של חיים בשני בתים, וחובה להבטיח בהם את מלוא צורכי הילדים.

נשמח לעזור לכם לשמור על הזכויות של הילדים. לקביעת פגישה:

קביעת מזונות

חובת הבטחת צורכי הילדים בנסיבות של גירושי ההורים היא חובה שחולקים בה ההורים, ועל כך ניתן לקרוא בנפרד במדריך העוסק בנושא זה.

נקודת המוצא של בית המשפט בקביעת מזונות לילדים קטינים בגילי 6 עד 15 היא חלוקה שוויונית בין ההורים. לצד זאת, בית המשפט יתחשב בנסיבות של כל משפחה באופן פרטני, תוך התייחסות למצבו הכלכלי של כל הורה, כושר ההשתכרות, זמני השהות של הילדים עם כל הורה, הוצאות תלויות שהות והוצאות שאינן תלויות שהות. בית המשפט ישכלל בקביעתו את כל הגורמים הללו ויקבע את חלוקת המזונות בהתאם.

גישה זו של בתי המשפט למשפחה נסמכת על פסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (סעיף 126 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן), כי "אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם ובין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על 'המספרים היבשים' – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, ואם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות – על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים".

ואם כך יש לנהוג במצבים "רגילים", הרי הדברים מתחדדים אף יותר כשמדובר בהורים מתגרשים שלהם יש ילדים עם צרכים מיוחדים. במצב שכזה, זמני השהות של הילד עם כל אחד מהוריו יוגדרו בהתאם לצרכיו ויכולתו לפצל את חייו בין הבתים של הוריו. על כך יש להוסיף שהיקף ההוצאות הנדרשות להבטחת מלוא צרכיו של ילד עם צרכים מיוחדים גבוה מהרגיל. לצד נסיבות מחמירות אלה, ייתכן שהילד עם הצרכים המיוחדים זכאי לגמלה או קצבת נכות – משאבים שנועדו אף הם להבטחת צרכיו.

למשל, ילדים מגיל 91 ימים עד גיל 18 שנים ו-3 חודשים שאובחנו על הרצף האוטיסטי – זכאים לגמלת ילד נכה בהתאם להגשת תביעה לגמלת ילד נכה לביטוח לאומי, ובחינת הילד בוועדה רפואית שקובעת את זכאותו. נכון למועד כתיבת מדריך זה, ישנן כמה זכאויות:

  • ילדים שאובחנו עם אוטיזם – זכאים לקצבה חודשית בשיעור 100% (כ-3,000 ₪ ).
  • ילדים מגיל 3 שנקבע כי הם תלויים לחלוטין בעזרת הזולת:
  • תלויים לחלוטין בעזרת הזולת – זכאים לקצבה בשיעור 188% (כ-5,641 ₪)
  • מי שתלויים לחלוטין במידה רבה במיוחד בעזרת הזולת – זכאים לקצבה בשיעור 256% (כ-7,168 ₪).

הקצבאות השונות מסייעות להורים בכיסוי ההוצאות השונות הכרוכות בגידול ילדים על הרצף האוטיסטי. בנסיבות שההורים מתגרשים – צפות ועולות שאלות בדבר גורל המשאבים החשובים האלה; האם ישולמו לאחד מההורים? האם ניתן לפצל תשלומים בין שני ההורים שעתה יקיימו משקי בית נפרדים? האם נדרשת הפקדת משאבים אלה בחשבון ייעודי עבור הילד הזכאי להם? ואם כן, כיצד יתנהלו ההורים על מנת להבטיח מתן טיפול ראוי לילדם, ועוד שלל שאלות קשות ורלוונטיות המתעוררות עם החלטת ההורים להיפרד ולפצל את מגוריהם.

הנוהג בערכאות שיפוטיות (בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים)

אין כיום הלכה מחייבת בסוגיית מזונותיהם של ילדים עם צרכים מיוחדים, ועל כן מענה לשאלות שעוררנו קודם ניתן באופן נקודתי בערכאות השיפוט השונות ובנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו.

אם נתמקד בעניין גמלה או קצבת הנכות שלה זכאי הילד בעל הצרכים המיוחדים, נמצא כמה נקודות מוצא שעליהן נשענות ערכאות השיפוט בהכרעותיהן.

בעבר, נהגו הגורמים השיפוטיים לקבוע כי קצבת הנכות המשולמת לילד עם צרכים מיוחדים נועדה לכסות את הוצאותיו הרפואיות, ואף נקבעו בנפרד מקצבה זו גם תשלומי מזונות הנוגעים להוצאותיו האחרות הכרוכות בהבטחת צרכיו, נוכח פרידת הוריו.

ברבות הזמן ועם העלאת המודעות ביחס למשאבים המיוחדים הנדרשים לגידול ילדים עם צרכים מיוחדים, החלו הגורמים השיפוטיים להתאים את פסיקותיהם לשם יצירת מציאות מיטיבה עד כמה שניתן לילד ולהורים המגדלים אותו. בהתאם, נבחנים המשאבים המיוחדים הנדרשים לגידול אותו הילד, והיקף ההשקעה והזמן שמשקיע כל הורה בגידולו.

ואכן, הפסיקה מתאפיינת בכמה גישות לגבי התייחסות לגמלה או לקצבת הנכות שמקבל ילד עם צרכים מיוחדים:

  1. יש הסוברים כי אם לא הוכח שצורכי הילד עולים על גמלת הנכות המשולמת עבורו – אין לפסוק עבורו דמי מזונות;
  2. יש הסוברים כי קצבת הנכות היא אישית הניתנת לילד, לשם סיוע במימון כל ההוצאות הרפואיות שלהן הוא נזקק והשירותים הנלווים להם הוא זקוק בשל נכותו;
  3. יש הסוברים כי קצבת הנכות אינה מיועדת למימון צרכיו ההכרחיים של הקטין (כמו עלות מזון וביגוד), אלא רק למימון טיפולים רפואיים ושיקומיים מיוחדים;
  4. ויש הסוברים כי קצבת הנכות המשולמת עבור קטין עם מוגבלות נועדה לכסות את הוצאותיו – ללא התחשבות בסוג ההוצאות, מכיוון שמטרתה היא הקלה על ההורים מהעומס המוטל עליהם בגידולו.

למרות הגישות השונות, לרוב נקודת המוצא של הערכאות השיפוטיות תהיה שקצבת הנכות נועדה ראשית למימון צרכיו המיוחדים של הילד עם הצרכים המיוחדים. אך, אין לצאת מנקודת הנחה שהיא תבטיח את כל צרכיו.

איך הדברים מיושמים בפועל?

בשל האופי המיוחד והשונה של פסיקת מזונות בנסיבות של ילד בעל צרכים מיוחדים, מומלץ למנות את אחד מהוריו כ"הורה מרכזי", אשר יהיה אחראי לביצוע תשלומי הוצאות החינוך והבריאות של הילד – לרבות טיפולים מיוחדים, הוצאות בריאותיות חריגות והוצאות חינוכיות ייחודיות. קביעת "הורה מרכזי" תאפשר את תשלום הגמלה או הקצבה עבור הילד עם הצרכים המיוחדים לידיו. כמובן, נדרשים שיתוף פעולה בין ההורים והתנהלות בשקיפות מלאה.

באופן שכזה, מתקיימות כמה אפשרויות לחלוקת יתרת הקצבה, אם בכלל קיימת יתרה שכזו (במצב שבו קיימת הסכמה בין ההורים – בין המשפט ייטה לאשר את ההסכמות, כל עוד טובת הילד תישמר):

  1. חלוקת יתרת הקצבה באופן שוויוני בין שני ההורים – חלוקה זו רלוונטית עבור הורים הנמצאים במצב כלכלי יחסית דומה ומרוויחים שכר דומה;
  2. הפרשת יתרת הקצבה לחיסכון עבור הקטין להמשך חייו או לטובת הוצאות גדולות וחריגות – חלוקה זו רלוונטית עבור הורים הנמצאים במצב כלכלי יחסית דומה ומרוויחים שכר דומה אשר באפשרותם לחסוך עבור ילדם והם אינם זקוקים לכסף באופן מיידי;


אפשרויות 1 ו-2 מתקיימות כאשר במקביל לחלוקת יתרת הקצבה ישנו תשלום מזונות ביחס להוצאות תלויות שהות ומדור ושאינן תלויות שהות, כמפורט במדריך המזונות.

  1. שימוש ביתרת הקצבה לכיסוי הוצאות "ההורה המרכזי" – יתרת הקצבה משמשת במקום תשלומי מזונות לכיסוי ההוצאות. חלוקה זו רלוונטית לרוב המקרים, ובייחוד במקרה שבו ההורה שאמור לשלם מזונות מתקשה לעמוד בתשלומים אלה.
  2. שימוש כל קצבת הנכות לשם חיסכון לקטין לשם הבטחת עתידו כבגיר שאינו כשיר – אפשרות זו רלוונטית למשפחות אמידות בלבד, אשר יש ביכולתן לשלם את כל הוצאות הקטין מכיסן וללא התחשבות אם נקבעו במקרה זה תשלומי מזונות או לא.
  3. שילוב של האופציות 1-4 לעיל – בהתאם למקרה הספציפי, גילו של הקטין, צרכיו המתמשכים וכיוצא בזה.


יש להבדיל בין מקרים שבהם הקצבה מכסה באופן מלא את צרכיו הרפואיים והחינוכיים של הקטין ואף נותרת יתרה מעבר לתשלומים אלו, ובין מקרים שבהם הקצבה אינה מכסה את כל תשלומי החינוך והרפואה של הקטין. במקרה שהקצבה אינה מכסה – יבוצעו תשלומי השלמה על-ידי ההורים, כדי לכסות הוצאות אלו, ובהתאם הדבר יחושב בקביעת המזונות שישולמו לקטין.

לסיכום

העיסוק המשפטי בקביעת מזונות הוא עניין מורכב כשלעצמו, ובייחוד אם מעורבים בתמונה ילדים עם צרכים מיוחדים. על מנת להגיע להכרעה המיטיבה ביותר, רצוי להיעזר בעורך דין בקיא ומיומן, אשר ידע כיצד לפעול לחלוקה נכונה ולמיצוי מלא והוגן של המשאבים הקיימים.

הכנו עבורכם סרטון קצר שמסכם את הנושא:

המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקות "גישור פרטי", ויישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם