ערעורים ובקשות רשות ערעור בדיני משפחה וירושה: ביטול החלטה או פסיקה שיפוטית שגויה בעזרת אסטרטגיית ערעור מדויקת

הליך משפטי בענייני משפחה וגירושים כרוך מטבעו ברגשות עזים רבים. מלבד המשקעים הרגשיים הנעוצים בו, ההליך כרוך אף בהשקעת משאבים הקשורים בזמן ובכסף – ובכל זאת לעיתים אין אנו מרוצים מהתוצאה ומבקשים לערער עליה.

ערעור הוא המשך של הליך משפטי קודם, שכבר הסתיים ונחתם בפסק דין או ב"החלטה אחרת" על ידי ערכאה שיפוטית, המכונה "הערכאה הדיונית". הליך ההמשך (הערעור) ינוהל בערכאה גבוהה יותר, המכונה "ערכאת הערעור".

לפני הכל, יש לקחת בחשבון שמבחינה סטטיסטית, הסיכויים לקבלת הערעור אינם גבוהים. לרוב, ערכאת הערעור תבחן אם נפלה טעות משפטית בפסק הדין עצמו, ופחות בעובדות. זאת משום שהנחת המוצא היא ששופט בערכאה הדיונית כבר התרשם כראוי באשר לעובדות, לצדדים ולנסיבות.

הגשת ערעור על הליכים בבית משפט לענייני משפחה

לנוכח כך שמעמדו של בית המשפט לענייני משפחה הוא כשל בית משפט השלום – הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי, אשר ניתנו לו הסמכויות לדון בהליך הערעור ואף סמכויות נוספות רחבות הקשורות בהליך האזרחי, כמו שמיעת עדויות או הגשת ראיות נוספות – וזאת אך ורק במקרים חריגים או במצב שבו לא ניתן היה להשיג את אותן עדויות או ראיות בעת ניהול ההליכים בערכאה הדיונית, או במקרים שבהם הערכאה הדיונית סירבה לקבל ראיות חיוניות ללא סיבה מוצדקת.

מדובר בהקלה משמעותית ביחס להליכי ערעור בתחומים אזרחיים אחרים, שכן בענייני משפחה – לרשות ערכאת הערעור עומדים כלים שבעזרתם מתאפשר לבחון מחדש את העובדות עצמן ולא רק את הטיעונים המשפטיים (אף שכאמור, מהות הערעור מלכתחילה היא אינה ללבן את העובדות).

לרוב, הדיון המקדים לערעור יובא בפני שופט אחד (למעט סוגיות רגישות כמו אימוץחטיפת ילדים וכו'), ומטרתו לנסות "לחסוך" את המשך ההליך המשפטי ולהביא את הצדדים לידי הסכמות. אם הדבר לא יושג – תינתן החלטה או שייקבע דיון בפני הרכב המונה שלושה שופטים.

תוך כמה זמן ניתן להגיש ערעור בבית המשפט לענייני משפחה?

נקבעו כללים להגשת ערעורים על החלטות ופסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה, כאמור על פי סיווג בין "פסק דין" סופי לבין "החלטה אחרת".

– ערעור על פסק דין סופי של שופט – יוגש לבית המשפט המחוזי, וזאת תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין הנדון.

– ערעור על פסק דין סופי של רשם – יוגש בפני בית המשפט המחוזי, אך המועד הקצוב לו קצר יותר – תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין הנדון.

– ערעור על החלטה אחרת של שופט (קרי – החלטת ביניים) – יוגש לבית המשפט המחוזי, וזאת תוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה. 

שימו לב: הגשת ערעור מסוג זה מותנית בקבלת רשות ערעור.

– ערעור על החלטה אחרת של רשם  –יוגש לבית המשפט לענייני משפחה, תוך 15 יום ממועד מתן ההחלטה.

על כל סוגי הערעורים הללו ניתן להגיש ערעור נוסף (המותנה בקבלת רשות ערעור) לבית המשפט העליון, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין הנדון.

בקשת רשות ערעור

כאשר מדובר בדיון "בגלגול שלישי" או כאשר מדובר ב"החלטת אחרת", נדרש להגיש בקשת רשות ערעור – לסיווג זה יש משמעות מבחינת הקריטריונים אשר נדרש לעמוד בהם בעת הגשת בקשת רשות ערעור.

מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן בהתקיים התנאים המצטברים הבאים (ראו הרחבה על כך במדריך "מתי אפשר לערער ב"גלגול שלישי" על הכרעה בסכסוך משפחה או ירושה אחרי שכבר שתי ערכאות ביררו והכריעו"):

  • החשיבות המשפטית חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים.
  • קיים חשש שייגרם עיוות דין

מתן רשות ערעור על "החלטת אחרת", כאשר בית המשפט שוכנע כי אם הערעור יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, תינתן בהתקיים אחת מהחלופות הבאות:

  • יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים
  • עלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש
  • עלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה

הגשת ערעור על הליכים בבית דין רבני

ערעור על פסקי דין והחלטות שניתנו על ידי בתי דין רבניים אזוריים ניתן להגיש לבית הדין הרבני הגדול שבירושלים. במקרה שבו אין שביעות רצון מתוצאות הערעור ומעוניינים לערער פעם נוספת – ניתן יהיה לעשות זאת בפני בג"ץ, אך זאת במקרים חריגים בלבד, שבהם פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול חרג מסמכותו, או כאשר נדרש סעד מצד הצדק, שאינו בסמכות בית משפט או בית דין אחר.

תוך כמה זמן ניתן להגיש ערעור בבית הדין הרבני?

– ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי יוגש לבית הדין הרבני הגדול, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין הנדון.

– ערעור על החלטות אחרות של בית הדין הרבני האזורי יוגש לבית הדין הרבני הגדול, תוך 10 יום ממועד מתן ההחלטה. 

שימו לב: הגשת ערעור מסוג זה מותנית בקבלת רשות ערעור.

מגבלות זמן להגשת ערעור בענייני משפחה

לנוכח מגבלות הזמן להגשת ערעור, מומלץ לפעול במהירות וביעילות להגשת הליך הערעור. זאת, בפרט במקרים בהם עורך הדין החדש נדרש ללמוד את התיק באופן יסודי ולהיות בקיא בהליכים הקודמים אשר הובילו לאותה תוצאה עליה מבקשים לערער.

שעון החול מתקתק. איחרת? הפסדת. ליצירת קשר לייעוץ על פסק הדין או ההחלטה שקיבלת:

מהם השיקולים להגשת ערעור?

הזכות לערעור היא זכות דיונית חשובה הניתנת לכל האדם המתדיין בפני הערכאות השיפוטיות. עם זאת, יש לבחון את הכדאיות בהגשת הליך ערעור.  

השיקול הראשון והעיקרי הוא בהיבט הכלכלי, לעניין הוצאות נוספות הכרוכות בניהול הליך הערעור: עלות אגרת הערעור, שכר הטרחה של בעלי המקצוע, וכן הפקדת עירבון שמטרתו להבטיח הוצאות הצד השני אם הערעור יידחה (בדרך כלל בין 6,000 ל-20,000 שקלים, כתלות במחוז השיפוט או העניין).

שיקול נוסף הוא בנוגע סיכויי הערעור; האם קיימת עילה ממשית להגשתו ולהתערבות ערכאת הערעור?

הגשתם ערעור? יופי, אבל זה לא הכל

הגשת הערעור כשלעצמה אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה או פסק הדין. על מנת שפסק הדין או ההחלטה לא ייכנסו לתוקף, יש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההנחיות שניתנו בהם, משום שעצם הגשת הערעור אינה מונעת את החלת פסק הדין או ההחלטה. על מנת להגיש בקשה לעיכוב ביצוע, על המערער להראות כי הסיכויים לקבלת ערעורו הם די גבוהים. כמו כן, בפסק דין הקשור בכסף – המערער יכול ביתר קלות להיענות בחיוב לבקשת עיכוב הביצוע, משום שכספים ניתן לרוב להשיב – ללא גרימת נזק בלתי הפיך.

למי מוגשת בקשת עיכוב הביצוע?

אם כבר הוגש ערעור – בקשת העיכוב תוגש לערכאת הערעור, ואם טרם הוגש ערעור – בקשת העיכוב תוגש לערכאה הדיונית.

שיקולים אסטרטגיים בהגשת ערעור

מהפכת סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה: המרוץ נגד השעון וביטול הערעור שכנגד

ניהול הליך משפטי בענייני משפחה או ירושה הוא לעיתים מלחמת התשה, אך שלב הערעור הוא ספרינט דיוני מחושב מראש הדורש פעולה כירורגית מהירה. טעות נפוצה ומסוכנת בקרב בעלי דין היא הגישה של 'נחכה ונראה' – קרי, המתנה להחלטת הצד השני האם לערער, מתוך כוונה להגיב בערעור נגדי. חשוב להבין: בשנת 2020 עבר הדין הישראלי טלטלה כאשר תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 ביטלו כליל את מנגנון ה'ערעור שכנגד' שהיה נהוג קודם לכן. המחוקק קבע כי תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי לא תחול בדיני משפחה, במטרה למנוע סחבת דיונית ארוכה ולקצר את זמן הטיפול בהליכי ליטיגציה של משפחה וירושה. המשמעות האופרטיבית עבורכם היא אקוטית: אם ברצונכם לערער על חלק מפסק-הדין שקיפח אתכם, חובה עליכם לעשות זאת באופן עצמאי ובתוך חלון הזמנים הקשיח (לרוב 45 יום).

בארתור שני ושות' – חברת עו"ד, אנו מנתחים את פסק-הדין באופן מיידי ואם יש בו סתירות או שגיאות משפטיות נגבש כתב ערעור חד ונוקב מבלי לאבד זמן יקר.

לסיכום

הליך ערעור בדיני משפחה הוא ייחודי ושונה מערעור אזרחי – הן מבחינה משפטית והן מבחינה רגשית. אי לכך, הליך שכזה דורש מלאכת חשיבה הטומנת בחובה לקיחת כלל השיקולים בחשבון, ולצורך כך כדאי להיוועץ בעורך דין המנוסה בתחום דיני המשפחה לרבות בניהול הליך ערעור בכלל הערכאות השיפוטיות.

המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקת יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.

תשובות לשאלות נפוצות

הזמנים בהליך משפטי בתחום המשפחה נוקשים ואיחור בהם גורר לרוב סילוק על הסף. לפי תקנה 45 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), על פסק דין סופי שניתן על ידי שופט יש להגיש ערעור בתוך עד 45 ימים ממועד המצאת פסק-הדין (להבדיל מ-60 ימים בהליך אזרחי אחר). לעומת זאת, אם פסק הדין ניתן על ידי רשם או רשם הוצאה לפועל, מועד ההגשה מתקצר ל-15 ימים בלבד. בהליכים הנדונים בבית הדין הרבני (האזורי), חלון הזמנים לערעור עומד על 30 ימים.

 בשום אופן לא. זוהי הטעות הגדולה והמסוכנת ביותר כיום. עם כניסתן לתוקף של תקנות בית המשפט לענייני משפחה החדשות בשנת 2020, בוטל לחלוטין מוסד "הערעור שכנגד" שאפיין את סדר הדין האזרחי הרגיל. המשמעות היא שבעל דין שממתין לראות אם יריבו יערער, עלול לפספס את מסגרת ה-45 ימים ולאבד כליל את זכות הערעור שלו.פנו אלינו מיד עם קבלת פסק הדין לגיבוש אסטרטגיה פרואקטיבית ולבחינת סיכויי הערעור.

חד משמעית לא. עצם הגשת ערעור אינה מקנה פטור מביצוע פסק הדין של הערכאה הדיונית. כדי להשהות תשלום או ביצוע של פעולה מוגדרת, על משרדנו להגיש במקביל "בקשה לעיכוב ביצוע". בבקשה זו עלינו לשכנע את בית המשפט כי סיכויי הערעור להתקבל הם טובים וכי "מאזן הנוחות" נוטה לטובתכם – כלומר, שאם לא יעוכב הביצוע כעת, ייגרם נזק בלתי הפיך שיהיה קשה מאוד לתקנו בעתיד.

חוק בתי המשפט והתקנות מבחינים בין סוגי החלטות. על פסק דין סופי, המסלק וסוגר את התיק בערכאה הדיונית, קיימת זכות קנויה להגיש ערעור. אולם, כאשר השופט מקבל במהלך המשפט החלטת ביניים ("החלטה אחרת") – למשל החלטה בעניין מזונות זמניים או חשיפת מסמכים פיננסיים – אין זכות ערעור אוטומטית. במקרה כזה, יש להגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות לערעור (בר"ע או רמ"ש) תוך 30 ימים, ובית המשפט של ערכאת הערעור יקבל אותה רק אם הוכח שההחלטה תשפיע באופן מהותי על זכויות הצדדים או תגרום נזק ממשי. ככלל, מוצע להגיש בקשות רשות ערעור על החלטות זמניות ולא להמתין לסוף ההליך.

הכלל הבסיסי במערכת המשפט הוא שערכאת הערעור אינה "פותחת את התיק מחדש", אינה שומעת עדים ואינה קובעת עובדות, אלא בוחנת שגיאות משפטיות או לוגיות שנפלו בפסק הדין מתוך הנחה שהשופט הראשון בחן את העדויות. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה נהנה מסמכויות רחבות וגמישות דיונית. במקרים חריגים ומוצדקים – בפרט כשמדובר בשאלות של טובת קטין – קיימת נכונות רבה יותר להתיר הבאת ראיות נוספות בערעור, בכפוף לבקשה מפורטת ומנומקת מתאימה.

מאמרים נוספים

מדריך עתירה לבגץ נגד בתי הדין הרבניים

עתירה לבג"ץ נגד בתי הדין הרבניים בעילה של חריגה מסמכות וביטול פסקי דין שגויים כתוצאה מכך

אנחנו שומעים על עתירות לבג"ץ בעיקר בהקשרים מדיניים או גופים ציבוריים, אך גם בתי הדין הרבניים הם גוף ציבורי שמטפל במשפחות שלנו. באילו מקרים ניתן לעתור לבג"ץ על הכרעות של בתי הדין הרבניים בנושא גירושים, חלוקת רכוש, אחריות הורית ומזונות ילדים?

המשך קריאה
מתי אפשר לערער ב"גלגול שלישי"

מתי אפשר לערער ב"גלגול שלישי" על הכרעה בסכסוך משפחה או ירושה אחרי שכבר שתי ערכאות ביררו והכריעו?

פסק דין או החלטה שהתקבלה בעניינכם בבית המשפט לענייני משפחה אינם סוף הסיפור. אך האם זה המקרה גם לאחר שערערתם על פסק הדין או ההחלטה לבית המשפט המחוזי, והתוצאה עדיין לא מוצאת חן בעיניכם? האם קיימת אפשרות לפנות שוב, הפעם לבית המשפט העליון בירושלים, כדי ולמצות את הדין ואף לזכות בצדק? ואם כן, מה הם התנאים לכך? כל הפרטים – במדריך הזה.

המשך קריאה

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה, למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.