ערעורים בדיני משפחה

פסק הדין שהתקבל בעניינכם אינו לשביעות רצונכם? אל דאגה, זהו לא סוף הסיפור • כדאי שתדעו כי ניתן להגיש ערעור על כך • איך, מתי ובאילו תנאים? כל הפרטים – במדריך הזה

הליך משפטי בענייני משפחה וגירושים כרוך מטבעו ברגשות עזים רבים. מלבד המשקעים הרגשיים הנעוצים בו, ההליך כרוך אף בהשקעת משאבים הקשורים בזמן ובכסף – ובכל זאת לעיתים אין אנו מרוצים מהתוצאה ומבקשים לערער עליה.

ערעור הוא המשך של הליך משפטי קודם, שכבר הסתיים ונחתם בפסק דין או ב"החלטה אחרת" על ידי ערכאה שיפוטית, המכונה "הערכאה הדיונית". הליך ההמשך (הערעור) ינוהל בערכאה גבוהה יותר, המכונה "ערכאת הערעור".

לפני הכל, יש לקחת בחשבון שמבחינה סטטיסטית, הסיכויים לקבלת הערעור אינם גבוהים. לרוב, ערכאת הערעור תבחן אם נפלה טעות משפטית בפסק הדין עצמו, ופחות בעובדות. זאת משום שהנחת המוצא היא ששופט בערכאה הדיונית כבר התרשם כראוי באשר לעובדות, לצדדים ולנסיבות.

רוצים להגדיל את הסיכוי להצלחת הערעור? פנו אלינו

הגשת ערעור על הליכים בבית משפט לענייני משפחה

לנוכח כך שמעמדו של בית המשפט לענייני משפחה הוא כשל בית משפט השלום – ערכאת הערעור תהיה בית המשפט המחוזי, אשר ניתנו לו הסמכויות לדון בהליך הערעור ואף סמכויות נוספות רחבות הקשורות בהליך האזרחי, כמו שמיעת עדויות או הגשת ראיות נוספות – וזאת אך ורק במקרים חריגים או במצב שבו לא ניתן היה להשיג את אותן עדויות או ראיות בעת ניהול ההליכים בערכאה הדיונית, או במקרים שבהם הערכאה הדיונית סירבה לקבל ראיות חיוניות ללא סיבה מוצדקת.

מדובר בהקלה משמעותית ביחס להליכי ערעור בתחומים אזרחיים אחרים, שכן בענייני משפחה – לרשות ערכאת הערעור עומדים כלים שבעזרתם מתאפשר לבחון מחדש את העובדות עצמן ולא רק את הטיעונים המשפטיים (אף שכאמור, מהות הערעור מלכתחילה היא אינה ללבן את העובדות).

לרוב, הדיון המקדים לערעור יובא בפני שופט אחד (למעט סוגיות רגישות כמו אימוץ, חטיפת ילדים וכו'), ומטרתו לנסות "לחסוך" את המשך ההליך המשפטי ולהביא את הצדדים לידי הסכמות. אם הדבר לא יושג – תינתן החלטה או שייקבע דיון בפני הרכב המונה שלושה שופטים.

ומה הלאה?

ניתן לערער פעם נוספת על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, אך הדבר מותנה בקבלת רשות.

הגשת ערעור על הליכים בבית דין רבני

ערעור על פסקי דין והחלטות שניתנו על ידי בתי דין רבניים אזוריים ניתן להגיש לבית הדין הרבני הגדול שבירושלים. במקרה שבו אין שביעות רצון מתוצאות הערעור ומעוניינים לערער פעם נוספת – ניתן יהיה לעשות זאת בפני בג"ץ, אך זאת במקרים חריגים בלבד, שבהם פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול חרג מסמכותו, או כאשר נדרש סעד מצד הצדק, שאינו בסמכות בית משפט או בית דין אחר.

האם בכלל כדאי לי להגיש ערעור?

השיקול הראשון והעיקרי הוא בהיבט הכלכלי, לעניין הוצאות נוספות הכרוכות בניהול הליך הערעור: תשלום אגרת הערעור, שכר הטרחה של בעלי המקצוע, וכן הפקדת עירבון שמטרתו להבטיח הוצאות הצד השני אם הערעור יידחה (בדרך כלל בין 6,000 ל-20,000 שקלים, כתלות במחוז השיפוט או העניין).

שיקול נוסף הוא בנוגע לסיכויי הקבלה של הערעור; האם קיימת עילה ממשית להגשתו ולהתערבות ערכאת הערעור?

מתי אני זכאי להגיש ערעור?

בבית משפט לענייני משפחה:

נקבעו כללים להגשת ערעורים על החלטות ופסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה, על פי סיווג בין "פסק דין" סופי לבין "החלטה אחרת".

– ערעור על פסק דין סופי של שופט – יוגש לבית המשפט המחוזי, וזאת תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין הנדון.

– ערעור על פסק דין סופי של רשם – יוגש בפני בית המשפט המחוזי, אך המועד הקצוב לו קצר יותר – תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין הנדון.

– ערעור על החלטות אחרות של שופט (קרי – החלטת ביניים) – יוגש לבית המשפט המחוזי, וזאת תוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה. שימו לב: הגשת ערעור מסוג זה מותנית בקבלת רשות.

– ערעור על החלטות אחרות של רשם – יוגש לבית המשפט לענייני משפחה, תוך 15 יום ממועד מתן ההחלטה.

על כל סוגי הערעורים הללו ניתן להגיש ערעור נוסף (המותנה בקבלת רשות) לבית המשפט העליון, וזאת תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין הנדון.

בבית דין רבני:

– ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי יוגש לבית הדין הרבני הגדול, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין הנדון.

– ערעור על החלטות אחרות של בית הדין הרבני האזורי יוגש לבית הדין הרבני הגדול, תוך 10 יום ממועד מתן ההחלטה. שימו לב: הגשת ערעור מסוג זה מותנית בקבלת רשות.

הגשתם ערעור? יופי, אבל זה לא הכל

על מנת שפסק הדין או ההחלטה לא ייכנסו לתוקף, יש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההנחיות שניתנו בהם, משום שעצם הגשת הערעור אינה מונעת את החלת פסק הדין או ההחלטה. על מנת להגיש בקשה לעיכוב ביצוע, על המערער להראות כי הסיכויים לקבלת ערעורו הם די גבוהים. כמו כן, בפסק דין הקשור בכסף – המערער יכול ביתר קלות להיענות בחיוב לבקשת עיכוב הביצוע, משום שכספים ניתן לרוב להשיב – ללא גרימת נזק בלתי הפיך.

למי מוגשת בקשת עיכוב הביצוע?

אם כבר הוגש ערעור – בקשת העיכוב תוגש לערכאת הערעור, ואם טרם הוגש ערעור – בקשת העיכוב תוגש לערכאה הדיונית.

לסיכום

הליך ערעור בדיני משפחה הוא ייחודי ושונה מערעור אזרחי – הן מבחינה משפטית והן מבחינה רגשית. אי לכך, הליך שכזה דורש מלאכת חשיבה הטומנת בחובה לקיחת כלל השיקולים בחשבון, ולצורך כך כדאי להיוועץ בעורך דין המתמצא בתחום דיני המשפחה.

המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקת יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.

מאמרים נוספים