נכס מלפני הנישואין שהשביח בזכות המאמץ בתוכם: האם גם בן הזוג השני זכאי לחלק?
בית המשפט העליון קבע הלכה חשובה לכל מי שנכנס לנישואין עם עסק, חברה או נכס משלו. עלייה בערכו של נכס כזה, והרווחים שהוא מניב, נשארים בדרך כלל אצל בעליו. אבל כשהעלייה בערך נוצרה בזכות עבודה ומאמץ של אחד מבני הזוג במהלך הנישואין, היא נכנסת לאיזון המשאבים ומתחלקת בין בני הזוג.
הרקע
א' וצ' נישאו ב-1975. היו אלה נישואין שניים לשניהם, ולא נולדו להם ילדים משותפים. בשנים 1970 עד 1971, עוד לפני שהכירו, העביר א' לילדיו את מניותיו בשתי חברות: חברה לקבלנות (חברת אמן) וחברה לתעשיות (חברת מרצף). ב-2000 הגישה צ' תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. היא ביקשה מחצית מהנכסים שנצברו בחברות ומחצית מהזכויות בבית המגורים, וטענה שהעברת המניות לילדים הייתה למראית עין בלבד.
במרכז המחלוקת עמדו שני נכסים: "בית קורקס", בניין בהרצליה פיתוח שנבנה ב-1990 על מגרש שרכשה חברת מרצף ב-1981, ובית המגורים של בני הזוג, שנבנה במהלך הנישואין על מגרש שרכשה חברת אמן ב-1972. ההליך נמשך יותר מעשרים שנה. א' וצ' נפטרו במהלכו, וילדיהם המשיכו לנהל אותו.
בית המשפט לענייני משפחה קבע ב-2022 שהעברת המניות לילדים הייתה פורמלית בלבד, ושא' נשאר הבעלים בפועל, ולכן צ' זכאית למחצית הרווחים, הזכויות והנכסים שנצברו בחברות בתקופת הנישואין. את התביעה לגבי הבית הוא דחה. בית המשפט המחוזי הרחיק לכת: לפי פסק דינו המניות הן אמנם נכס חיצוני, אבל ההשבחה שלהן נבעה מפעולותיו של א' במהלך הנישואין ולכן היא ברת איזון, וצ' זכאית גם למחצית מהבית. ילדיו של א' ביקשו רשות ערעור לבית המשפט העליון.
מה קבע בית המשפט העליון
בית המשפט העליון נתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" כדי להכריע בשאלה עקרונית: האם השבחה ופירות של נכס חיצוני נכללים באיזון המשאבים. הערעור התקבל באופן חלקי. השופט נ' סולברג כתב את פסק הדין, ומ"מ הנשיא י' עמית והשופט א' שטיין הסכימו.
תחילה דחה בית המשפט את הטענה שא' לא היה בעל הזכויות בחברות. רישום המניות על שם הילדים הוא ראיה לכאורה בלבד, ובמקרה הזה הוכח שא' ניהל את החברות, קיבל את כל הדיבידנדים ושילם עליהם מס. לכן העברת המניות הייתה פורמלית בלבד. לגבי בית המגורים לא ניתנה רשות ערעור: זו שאלה של שיתוף ספציפי שתלויה בנסיבות המקרה, וקביעת בית המשפט המחוזי בעניין הזה נותרה בעינה.
לב פסק הדין הוא ההבחנה בין שני סוגים של השבחה ופירות של נכס חיצוני, כלומר נכס שהיה לבן הזוג לפני הנישואין או שקיבל במתנה או בירושה:
- השבחה פסיבית: עלייה בערך שנובעת מגורמים חיצוניים, למשל עליית מחירי השוק, או פירות שמתקבלים בלי מאמץ, למשל דיבידנד. אלה נשארים אצל בעל הנכס ואינם באים באיזון, אלא אם הוכחה כוונת שיתוף ספציפי.
- השבחה אקטיבית: עלייה בערך שנוצרה בזכות מאמץ שהשקיע בן הזוג במהלך הנישואין, למשל פיתוח של מקרקעין או יוזמה עסקית. אלה נכללים באיזון המשאבים, בדומה לכושר ההשתכרות ולנכסי הקריירה שנצברים בתקופת הנישואין.
בחישוב יש לנכות את ערך הנכס לפני הנישואין ואת העלייה הפסיבית שהייתה צפויה בכל מקרה. רק הערך הנוסף שנוצר מהמאמץ בתקופת הנישואין מתחלק.
"סיכומם של דברים: פירות שגדלו באופן טבעי על עץ שנשתל טרם הנישואין – טעמם 'כטעם העץ'. ואולם, אם במהלך הנישואין הושקה העץ, נגזם, דושן וטופח – יבואו הפירות הנוספים שצמחו כתוצאה מהמאמץ הנוסף שהושקע, בגדרי איזון המשאבים."
– השופט נ' סולברג, בפסקה 32 לפסק הדין
ביישום על המקרה, בית המשפט קבע שבחברת מרצף מדובר בהשבחה אקטיבית: בית קורקס נבנה ביוזמתו ובניהולו של א' בתקופת הנישואין. לכן היורשים של צ' זכאים למחצית מההשבחה הזו ומפירותיה, כלומר לערך הזכויות והנכסים שנוצרו מבניית בית קורקס בין רכישת המגרש ב-1981 לבין שנת 2000. מהסכום הזה מנכים את ערך החברה לפני רכישת המגרש, כולל העלייה הפסיבית שהייתה צפויה עד 2000, ואת ההכנסות ששימשו את בני הזוג למחייתם המשותפת. לגבי חברת אמן לא היו בפסקי הדין הקודמים קביעות עובדתיות על השבחה, ולכן הדיון בה הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט הצר על כך שההליך יתארך, והמליץ לצדדים לנסות להגיע להסכמות.
למה זה חשוב
הלכה זו נוגעת לכל מי שמגיע לנישואין עם עסק, חברה משפחתית או נכס נדל"ן. הנכס עצמו נשאר נכס חיצוני, אבל הערך שנוסף לו בזכות העבודה והמאמץ בתקופת הנישואין עשוי להתחלק בגירושין. מי שמחזיק נכס כזה צריך לדעת מה היה ערכו ביום הנישואין, ולהבחין בין עלייה שנבעה מהשוק לבין עלייה שנבעה מפעילותו. זה נכון במיוחד לבעלי עסקים ועצמאיים.
פסק הדין גם ממחיש שרישום פורמלי, כמו העברת מניות על שם הילדים, לא מוציא נכס מאיזון המשאבים כשבעליו ממשיך לנהל אותו וליהנות מפירותיו. בצד השני, בן זוג שטוען לשיתוף בנכס חיצוני צריך להוכיח מה מקור העלייה בערכו. מי שרוצה ודאות מראש יכול להסדיר את הנושא בהסכם ממון. כדאי לקרוא גם על הרחבת הלכת השיתוף הספציפי.
ולבסוף, ההליך בעניין הזה נמשך יותר מעשרים שנה, ובית המשפט חזר והמליץ לצדדים להגיע להסכמות. במחלוקות רכוש מורכבות כדאי לשקול גישור כבר בשלב מוקדם.
המידע המובא כאן הוא סקירה כללית של פסק דין שפורסם, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, והמשפט משתנה עם הזמן.