הורים ואפוטרופסים לקטינים בעלי רכוש משלהם מצויים בדילמה: מצד אחד, עליהם להגן על הרכוש ולהגדיל אותו (אם אפשר). מצד שני, החוק מטיל עליהם מגבלות חמורות בניהול הרכוש, המחייבות בירוקרטיה נוספת ופנייה לבית המשפט לענייני משפחה. על הליך השקעת כספי קטין במדריך הבא.
כשהיינו ילדים, חילקנו פליירים, ביצענו שליחויות, עבדנו במכולת השכונתית והרווחנו כמה שקלים (אותם הוצאנו מיד על שטויות….). כיום, הכנסות משמעותיות של ילדים אינן דבר יוצא דופן במיוחד. כך, לא מעט ילדים מרוויחים כספים מטיקטוק, יוטיוב, השתתפות בפרסומות ועוד. מעבר לכך, לילדים רבים יש גם כספים ממקורות שונים ובכלל זה מתנות, ירושות או כספים ששולמו להם כפיצויים, למשל בגין תאונת דרכים, רשלנות רפואית (לרבות רשלנות רפואית בלידה).
כחלק מהמשימה המאתגרת שנקראת הורות, ניהול כספי הקטין מוטל על ההורים. עם זאת, ישנם מקרים בהם כספם של הילדים מנוהל על-ידי צד שלישי כלשהו, כגון עורך דין, אפוטרופוס, נאמן או מנהל עיזבון. גם על גורמים אלה חלות מגבלות שונות בנוגע לאופן ניהול הכספים. במאמר זה נפרט מה מותר ומה אסור בעת ניהול רכוש של קטינים. בעיקר נסביר כיצד אפשר לעשות דבר והיפוכו: מצד אחד לציית להוראות החוק, המטילות מגבלות חמורות ביותר על האפשרות לעשות שימוש בכספי הילדים, ומן הצד השני, לדאוג שהכסף לכל הפחות ישמור על ערכו ואם אפשר – ישיא את ערכו.
הכלל הבסיסי: ההורים הם המנהלים של רכוש הילדים
החוק הרלוונטי ביותר לעניין ניהול נכסי קטין הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בהתאם לחוק הכשרות, כל רכוש שקטין קיבל או הרוויח שייך אך ורק לו. עם זאת, חוק הכשרות קובע בנוסף, כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה לשמור על נכסיו של הילד, לנהלם ולפתחם.
ההורים אינם רשאים להשתמש ברכוש הילדים לצרכיהם
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מטיל מספר מגבלות חמורות על חופש הפעולה של ההורים בעניין השימוש ברכוש הילדים. מכיוון שהחוק קובע כי על הורים לפעול אך ורק לטובת ילדם, קיים איסור חמור בחוק לעשות שימוש ברכוש לצרכי ההורים. השימוש ברכוש מוגבל לשמירתו, הגדלתו וצרכים חיוניים של הקטין.
יצוין, כי יש צורך בהסכמת שני ההורים לצורך ביצוע פעולות ברכוש הקטין. במידה ואין הסכמה שכזו, הכרעה בחילוקי דעות ההורים לגבי רכוש קטין מצויה בידי בית המשפט לענייני משפחה. אף לבית הדין הרבני קיימת סמכות בנסיבות המתאימות להכריע בענייני רכוש קטינים.
לא נעלם מעינינו שהחוק מתעלם מה"חיים עצמם", בהם – כמו בעבר, לעיתים יש עירוב בין טובת הקטין בשימוש ברכוש או כסף לבין טובת המשפחה: כמו רכישת דירה גדולה יותר או חדשה יותר או התאמות שדרושות לילדים עם מוגבלות הדורשת התאמות שונות.
ההורים רשאים לעשות שימוש ברכוש הקטין אך ורק בתנאים מסוימים
- מגבלה נוספת מצויה בסעיף 23 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וכוללת הגבלות על שימוש בנכסי קטינים להוצאות משק הבית. הסעיף בוחן את המצב הכלכלי של ההורה המשמורן ואת השימוש המבוקש בכספי הקטין. על פי הקבוע בסעיף, הורים רשאים לעשות שימוש ברכוש הקטין אך ורק בכפוף ל- 5 תנאים מצטברים, שזה אומר שכל התנאים מתקיימים:
כלל ראשון: הקטין "סמוך על שולחנם" של ההורים. לרוב הכוונה היא, כי הקטין גר עם ההורים;
כלל שני: השימוש הוא לצורך קיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין;
כללי שלישי: מדובר בשימוש במידה נאותה, לפי הנהוג בנסיבות דומות;
כלל רביעי: ההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק את צרכי הקטין מההכנסות שלהם. לעניין זה על ההורים להוכיח את נזקקותם ואין די לטעון כי מדובר במשפחה רבת נפשות;
כלל חמישי: ניתן אישור בית המשפט לשימוש בנכסי הקטין ולנזקקות. יצוין, כי יש לעתור לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש לפני עשיית השימוש ברכוש הקטין.
בהמשך לאמור לעיל יודגש, כי בית המשפט לענייני משפחה אינו "חותמת גומי". כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, כאשר במידת הצורך בתי המשפט למשפחה אינם מהססים לדחות בקשות ולהטיל סנקציות על הורים שלא עמדו בתנאים שצוינו.
דוגמאות שונות לשימוש בכספי ירושה, מתנות, הכנסות ופיצויים של ילדים.
שימוש בכספי ירושה של הילדים
במקרה אחד אב חויב להשיב לילדיו כ-154,000 ש"ח, שירשו מסבתם בעודם קטינים. טענת האב כי הכספים שימשו למילוי צרכי הילדים נדחתה על-ידי בית המשפט למשפחה שקבע, כי לא רק שהוכח שהאב היה בעל הכנסות יפות, אלא הוא לא פנה בזמן אמת לקבלת אישור מבית המשפט בהתאם לסעיף 23 לחוק הכשרות. בית המשפט קבע, כי האב אכן עשה ככל יכולתו לדאוג לצרכי ילדיו, אולם דאגה זו לא מכשירה את פעולותיו (תמ"ש 010090/99).
במקרה אחר, היה מדובר בחגיגת בר מצווה על חשבון ירושת קטין. כך, הורים קשיי יום הוציאו עבור עריכת בר המצווה של בנם סך של כ-83,000 ש"ח מתוך כ-540,000 ש"ח שהורישה לו סבתו. נציגי האפוטרופוס הכללי ביקשו את השבת הכספים ששימשו למימון חגיגת בר המצווה של הקטין בטענה, כי לא רק שבטרם הוצאת הכספים ההורים לא קיבלו אישור כנדרש, אלא כי היה מדובר בהוצאה מופרזת. בית המשפט לענייני משפחה בחן את המקרה לעומקו וציין, כי לא ברור האם אכן מדובר בשימוש בכספים במידה נאותה. לאור נסיבות המקרה החליט בסופו של דבר שלא לחייב את ההורים להחזיר את הכסף על מנת למנוע מהמשפחה מצוקה כלכלית קשה. (תמ"ש 1260/02).
שימוש בכספי מתנות שניתנו לילדים
במקרה זה העבירה סבתא סכום של כ-1.4 מיליון ₪ לחתנה, אבי הנכדות, על מנת שירכוש עבור שתי בנותיו דירות. האב רכש דירה עבור בת אחת בסך של כ–700,000 ₪ ורשם אותה על שמה. בכסף שנותר רכש דירה נוספת, אך רשם אותה על שמו ולא על שם הבת האחרת. האחרונה הגישה כשמונה שנים לאחר מכן תביעה וביקשה את רישום הדירה על שמה. האב טען מנגד, כי הסבתא נתנה הוראה מפורשת שלא לרשום את הדירה על שם הבת כל עוד היא ממשיכה להיות נשואה לבעלה.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה והורה על רישום הדירה על שם הבת. נקבע, כי טענת האב אינה אמת, שכן שיחה עם הסבתא העלתה שהיא מסרה את הכספים ללא כל תנאי. עוד נקבע, כי היה על האב לפעול בכספי המתנה אך ורק לטובת הבת ואסור היה לו לרכוש דירה ולרשום אותה על שמו (תמ"ש 7867-10-15).
שימוש בכספי פיצויים של הילדים
במקרה אחר, הורי קטין ביקשו למשוך סכום חודשי נוסף מחשבון הפיצויים של בנם, מעבר ל-11,000 ₪ המאושרים להם כיום, וכן למשוך סכום חד פעמי של 150,000 ₪ לצורך כתיבת ספר תורה. בית המשפט קבע כי, למרות הצרכים הכלכליים של המשפחה, לא ניתן לאשר משיכה בלתי מוגבלת של כספים שיכולה להוביל לריקון מלא של הקופה בעתיד, שתפקידה להבטיח את רווחת הקטין בעתיד.
לאחר איזון בין הצרכים והמצב הפיננסי של המשפחה, הוחלט כי ההורים יוכלו למשוך סה"כ 14,000 ₪ בחודש, כלומר תוספת של 3,000 שקלים בחודש, אך לא יוכלו למשוך את ה-150,000 ₪ המבוקשים, כיוון שסכום זה לא יאפשר את המשך ההוצאות החודשיות הנדרשות לרווחת הקטין.
שימוש בהכנסות קטינים
במקרה אחד היה מדובר בארבעה ילדים שהתייתמו מהוריהם באסון ורסאי. הם הועברו לחזקת אחות האם ובעלה. לאחר שנים גילו הילדים, כי הדירה בה התגוררו עם הוריהם הביולוגיים הושכרה על ידי ההורים המאמצים וכי דמי השכירות שולשלו לכיסם של ההורים המאמצים. בית המשפט לענייני משפחה ציין, כי דמי השכירות לא היו אמורים להגדיל את הכנסתם של ההורים המאמצים, אלא להיות מופנים לטובת חסכון עבור הקטינים. משלא עשו כן ההורים המאמצים, מדובר בהתעשרות שלא כדין. בהמשך לכך הורה בית המשפט לענייני משפחה על השבת חלק נכבד מדמי השכירות לידי הילדים (תמ"ש 10385-03-19).
מקרה אחר נוגע בעולם הזוהר. בשנת 2014 הגיש האדריכל, אריה גינזבורג, תביעה כנגד בתו, הדוגמנית אסתי גינזבורג ובעלה, איש העסקים עדי קייזמן. במסגרת התביעה דרש לבטל את ההסכם שחתם עימם למכירת ביתו בצהלה. האב טען, כי בני הזוג הפרו את ההסכם שנחתם עימם בכך שלא עמדו בתשלומים. הדוגמנית טענה מנגד, כי הבית נרכש על ידי אביה בכספים ששולמו לה כשכר בהיותה קטינה, על אף שהאב מעולם לא קיבל את הסכמתה לכך. האב, לטענת אסתי גינזבורג, "הפר כל חובה חוקית ומוסרית כלפי ילדו…". בסופו של דבר הגיעו הצדדים לפשרה אשר תוכנה לא פורסם.
מגבלה נוספת: פעולות בנדל"ן בשם הקטין מחייבות אישור מיוחד של בית משפט
למגבלה הקבועה בסעיף 23 לחוק מצטרפת מגבלה נוספת. על אף שהורים ואפוטרופסים מוסמכים באופן עקרוני לחתום על הסכמים הנוגעים לענייניו של הקטין, חתימה על הסכמים מסוימים בשמו מחייבת אישור מקדים של בית המשפט לענייני משפחה, כגון במקרה של מכירה או רכישה של נכס נדל"ן (מקרקעין). יודגש, כי גם במקרים אלו בית המשפט אינו משמש "חותמת גומי", אלא בוחן בכל מקרה האם העסקה המבוקשת הינה אכן לטובתו של הקטין.
שני סיפורי מקרה להמחשה:
במקרה אחד, הורים לקטינה ביקשו אישור למכירת דירה הרשומה על שמה והעברת כספי התמורה לחשבונם לצורך חיזוק העסק המשפחתי ושיפוץ בית המגורים של המשפחה. בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי שמירה על אינטרס הקטינה אינו עולה בקנה אחד עם השימוש שההורים מייעדים לכספים. בהמשך לכך, בית המשפט אישר את המכירה, אולם בכפוף להעברת התמורה לחשבון חיסכון על שם הקטינה (א"פ 22013-09-21).
המקרה האחר עוסק בשימוש בכספי פיצויים שהתקבלו לאחר טיפול רפואי רשלני. במקרה זה היה מדובר בהורי קטין, אחד מחמישה ילדים, אשר ביקשו אישור לעשות שימוש בכספים שנפסקו לטובת הקטין, לאחר טיפול רפואי רשלני, לצורך רכישת דירה המותאמת לצרכיו וגודל המשפחה. נציגי היועץ המשפטי לממשלה התנגדו לבקשה וטענו, כי "אין זה מתפקידו של הקטין לרכוש דירה שתשמש למגורי משפחתו|.. בית המשפט בחן כיצד יש לנהל כספי פיצויים של קטינים שמקורם בתאונות או רשלנות רפואית וקיבל את בקשת ההורים. צוין, כי עולה מחומר הראיות שהן ההורים והן אחיו מטפלים בו במסירות במשך שנים. על כן, אין הצדקה שלא לרכוש דירה שתשמש את הקטין למגורים ובמקביל גם את בני משפחתו (א"פ 5555-06-15).
למאמר מקיף בנוגע לביצוע פעולות מקרקעין במסגרת המשפחה ראו הקישור הבא: מקרקעין במשפחה – והטעויות שכדאי להימנע מהן – ארתור שני ושות' – חברת עו"ד (anyfamily.law).
ברירת המחדל בחוק: השקעת הכסף באפיקים סולידיים בלבד
למגבלות הקיימות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מצטרפות מגבלות נוספות המצויות בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי). בהתאם לתקנות אלה, סכומי כסף מתחת לכ-1.1 מיליון ש"ח, לא משנה מה מקורם, ניתנים להשקעה רק באפיקים סולידיים כגון פיקדונות שקלים, תוכניות חיסכון בנקאיות, קרנות של האפוטרופוס הכללי או אג"ח ממשלתיות. כלומר, אפיקים שהם לרוב בעלי סיכון נמוך מאוד, אולם גם בעלי תשואה נמוכה מאוד. השקעה של סכומי כסף מעל 1.1 מיליון ש"ח מצריכה פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לצורך קבלת אישור שיפוטי מראש של תוכנית ההשקעה.
ברירת המחדל בחוק: השקעת הכסף באפיקים סולידיים הפקדתם כסף בתוכנית חיסכון עבור הילד? לא בטוח שתוכלו להשקיע אותו
למעט במקרים חריגים, ניתן למשוך את כספים שנצברו בתוכנית "חיסכון לכל ילד" רק כאשר הילד מגיע לגיל 18. ביחס לכספים שנצברו עבור הילד בתוכניות חיסכון אחרות שפתחו ההורים, המצב המשפטי אינו ברור נכון להיום לנוכח קיומן של פסיקות סותרות.
כך, במקרה משנת 2003 קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי הורה אינו רשאי למשוך לזכותו כספים שהפקיד בעבר בחשבון חסכון על שם בתו הקטינה (תמ"ש 71313/97). במקרה אחר, משנת 2007, קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי כל עוד הילד קטין יכולים הוריו לנהוג בתוכנית החיסכון אותה פתחו עבורו כראות עיניהם, לרבות הוצאת כספים. זאת, כל עוד הם מתנהלים בתום לב (תמ"ש 15810/04).
הדילמה: איך לעמוד במגבלות החוק ובמקביל לשמור על ערך הרכוש?
לנוכח כל המגבלות שפורטו לעיל, ברור מדוע חלק נכבד מההורים והאפוטרופסים מפקידים את הכסף שהילד הרוויח מעבודתו, ירש מסבא או סבתא, קיבל במתנה או קיבל כפיצוי על רשלנות רפואית בתוכניות סולידיות מאוד. פשוט זו ברירת המחדל ורובם לא מכירים אחרת, ואין להם כוחות להתמודד מול הבירוקרטיה במיוחד בנסיבות שבהן הכספים התקבלו לאחר הליך משפטי ארוך וקשה של ילד שנולד עם מוגבלות לאחר רשלנות רפואית בהריון. ואכן, בהתאם לנתוני משרד המשפטים, מרבית האפוטרופסים אינם משקיעים את הכסף שבניהולם בשוק ההון (וניתן להניח שגם לא בדרכים אחרות כמו רכישת נכס מקרקעין או דרכי השקעה אחרות), כאשר הסיבה העיקרית היא החשש מפנייה לבית המשפט.
מדובר בעובדה מצערת מאוד משתי סיבות עיקריות:
ראשית, חוסר המעש עלול להביא לכך שהכספים שיקבל הקטין עם בגרותו יהיו נמוכים בהרבה ממה שיכלו להיות. מדובר בבעיה חמורה במיוחד כאשר מקור הכספים הוא בפיצויים ששולמו לקטין למשל עקב תאונת דרכים או רשלנות רפואית או אפילו תאונה בחופשת הקיץ. יש לזכור, כי כספים אלו אמורים להספיק לקטין לכל ימי חייו. על כן, למרות שבמקרים מסוימים הסכומים יכולים להיראות גבוהים מאוד ממבט ראשון, חשוב מאוד לפעול לשמירה על ערכם לטווח הארוך.
שנית, החשש מפנייה לבית המשפט אינו מוצדק. כאשר הורים או אפוטרופסים רואים הזדמנות השקעה טובה, בנדל"ן או בכל אפיק אחר, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בדיני משפחה, ירושה, אפוטרופוסות, כשרות משפטית ורכוש משפחתי ולהיעזר בו לצורך עתירה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה (לרוב, ולעיתים לבית הדין הרבני). העתירה לבית המשפט יכולה להיות לצורך אישור רכישת נכס נדל"ן או מכירת מקרקעין, אישור תוכנית השקעות או כל בקשה אחרת בעניין כספי הקטין שנועדה לשמור על טובתו. כך, עורך דין בעל ניסיון בתחום ידע כיצד לשכנע את בית המשפט למשפחה כי הפעולה המבוקשת היא אכן לטובתו של הקטין. יתרה מכך, עורך דין השולט ברזי התחום ידע כיצד לנהל את המגעים הנדרשים מול נציגי האפוטרופוס הכללי, אשר בתי המשפט למשפחה סומכים עד מאוד על המלצתם.
יצוין, כי בהתאם לנתוני משרד המשפטים, כ-2/3 מהאפוטרופסים שכן משקיעים בשוק ההון אינם מגישים בקשות כנדרש. מדובר בטעות חמורה ביותר החושפת אותם לסנקציות מצד האפוטרופוס הכללי ואף לאפשרות של תביעה מצד הקטין עצמו על נזק שנגרם לו חו"ח.
כן יצוין, כי בתחילת שנת 2024 פרסם משרד המשפטים טיוטה לתיקון תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי). התיקון המוצע מוסיף, בין היתר, אפיקי השקעה, מעלה את הסכומים המצריכים פנייה לאישור בית המשפט ונותן לאפוטרופוס הכללי סמכות לאשר בעצמו אפיקי השקעה מסוימים.
לסיכום
אין ספק, כי השקעת כספי הילדים באפיקים סולידיים מונעת את הצורך בפנייה לבית המשפט ובכניסה להליכים משפטיים. עם זאת, זו עשויה להיות טעות גדולה שכן העדר פעולה עלול להביא להפסד פוטנציאלי של מאות אלפי ואף מיליוני ש"ח. יתרה מכך, הרתיעה מפניה לבית המשפט אינה מוצדקת – קבלת עזרה מעורך הדין בעל ניסיון בתחום יפתור אתכם, הורים או אפוטרופסים, במידה רבה מהשקעת זמן ומאמצים הנדרשים מכם באפיקים אחרים, ומעל לכל – יוכל לסייע לכם בשמירה על ערך נכסי הילדים ואף להוביל להגדלתם.
המדריך נכתב כשירות לציבור ובשיתוף פעולה ע"י צוות חברת עו"ד ארתור שני ושות'.
ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מובילה בתחום דיני המשפחה והירושה, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו-CofaceBDi.
אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.
מאמרים נוספים
מינוי אפוטרופוס לדין לקטין: המדריך המלא למותר, לאסור ולסכנות במינוי אוטומטי בסכסוכי פרידה וגירושים של הורים
ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, וחזקה שהורים, יחד ולחוד, יפעלו לטובתם בכל עת. לעיתים, ההורים פועלים בניגוד לאינטרסים של הקטין, בייחוד כאשר קיים סכסוך בעניינם. במקרה כזה, ייתכן שבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה ימנה אפוטרופוס לדין לשמיעת קולו של הקטין ולטיפול בטובתו, במובחן מזכותם של הוריו לייצגו. אספנו את כל המידע החשוב ביחס לאפוטרופוס לדין לקטין
כיצד לבחור עורך דין לענייני משפחה, גירושים וירושה?
בחירת עורך דין לגירושים, לירושה או לעניינים אחרים במסגרת המשפחה היא איננה משימה פשוטה • טיפול משפטי שכזה טומן בחובו תחומים שונים, המשיקים לשבר רגשי, לאינטימיות, לכעס ולאכזבה מהקרובים ביותר, דאגה וחרדה מפני עתיד לא ידוע, לצד השקעה רבה של זמן, אנרגיה וכסף • איך בוחרים את איש המקצוע שילווה אתכם בתקופה הקשה בחייכם ויוביל אתכם לתוצאה המשפטית הרצויה?